ב-13 בינואר ימלאו 120 שנים לפרסומו של המאמר המופתי "אני מאשים".

עם השנים, הפך המאמר למותג נצחי ולאחת מאבני היסוד של מוסר וצדק בימינו. אין איש שאינו מכיר את המושג "אני מאשים" ואיזכוריו רבים מספור בתרבות המערבית.

אמיל זולא, מחבר המאמר נחשב עד היום לאחד מהדמויות הנערצות ביותר, ולא רק בזכות ספריו אלא גם בזכות נכונותו לשלם מחיר אישי כבד על היותו "רודף הצדק".

מאידך, דווקא כאן, בארץ ישראל, בארצו של היהודי, כמעט כל איש ואישה ידעו להזכיר כי זהו מאמר חשוב העוסק במשפט דרייפוס, ואף ידעו לציין כי יש לו קשר לאנטישמיות – אך למרות זאת, מרביתם המוחלטת לא קראו אותו, לא התבסמו במילותיו בנות האלמוות ובזעקה קורעת הלב לצדק, בעוד אלפרד דרייפוס נמק בכלא תחת סדרת שקרים ומבוזה בפומבי תחת מופע אימים של אנטישמיות עירומה.

זהו סיפור מעשה מהגדולים והמשפיעים על היהודים, על חוזה המדינה ומדינת ישראל וכן על הקריאה הבלתי מתפשרת לצדק.

למאמר "אני מאשים" מצורף מאמר רקע המפרט את חשיבותו וסיפור השתלשלות של משפט דרייפוס, ואת הלקחים המוסריים הנובעים מהמשפט.

אמיל זולא

אמיל זולא נולד בפאריס ב-1840. הוא גדל באכס-אן-פרובאנס. ב-1858 חזר לפאריס, וב-1862 התקבל כפקיד בבית ההוצאה "אשט", שם הכיר את חוגי הספרות והאמנות. זולא הושפע מהתיאוריות החדשות על התורשה והרפואה הנסיונית והתחיל לגבש לו בהדרגה את הסגנון הנטורליסטי, תחילה ברומנים "תרז ראקן" (1867) ו"מדלן פרא" ... המשך לקרוא

שם הספר
היצירה
ז'רבאז[חלק א'] - מצרפתית - מנשה לוין - ספרי כיס מעריב #1
המשיסה
ז'רמינל
תרז ראקן