ביקורת ספרותית על היצירה מאת אמיל זולא
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 15 בדצמבר, 2018
ע"י Pulp_Fiction


ישנן יצירות שדירוגן בכוכבים נראה כלא טבעי, לא מתאים. "אורם" המצועצע, דמוי האימוג'י כאילו נועד לדרג את הספרים בין ראויים לנפסדים מתוך ערמות ספרי ה- "4 ב-100" או משהו מעין זה, אך מתעמעם אל מול הישגים ספרותיים כבירים שמקומם מובטח באוסף המפעלים הנצחיים של הרוח האנושית.


כזו היא "היצירה" של אמיל זולא. כשרונו לזקק את טבע האדם, להפשיטו מרומנטיזם, לקרוע מעליו כל מסיכה, להראותו בכיעורו וביופיו אגב כתיבה מופתית – זו גדולה אמתית של סופר על.


...סמוך לשעה שתיים לאחר חצות ובגשם זלעפות מגיע קלוד לביתו הדל באיל סן לואי שבפריז. בכניסה הוא פוגש נערה רטובה עד העצם, שהגיעה זה עתה מאזור פרובינציאלי וכבר נפלה קורבן לעיר הגדולה. היא מבקשת להגיע לאזור פאסי, אך בשעה זו אין הדבר אפשרי. תחילה חושד בה קלוד, שמא מדובר בדמות מפוקפקת וממאן להכניסה אל מעונו, אך לבסוף נכמרו רחמיו, "הן בערב סופה אחד אסף כלב מהרחוב!", והוא מכריח אותה להעביר אצלו את הלילה.

בלית ברירה מסכימה הנערה ללון בביתו של גבר זר, סגורה מאחורי פרגוד, עירומה כשבגדיה מוצאים לייבוש... אלא שבבוקר מתעורר קלוד לפניה ומבחין בחלק מגופה הרענן שנחשף מבלי משים במהלך שנתה. יש בה מין שילוב של תום נעורים ועוצמות שאין היא עדיין מודעת להן. הוא תופש שזו הדמות הנשית, לה היה זקוק לשם ציורו הגדול שיישלח ל'סלון' הקרוב. קלוד מתחיל לצייר את מה שעיניו רואות עד שהיא מתעוררת בבעתה...


יצירה זו שהצייר הצעיר החל בה עמה תשמש השראה לדמות נשית באמנותו שתלווה אותו שנים ארוכות במהלך חייו. החתירה לבטא את כשרונו, את גאוניותו שנדחית על ידי החברה שוב ושוב, מתארת את המאבק הבלתי פוסק של האמן המייצג את רוח השינוי, אך בהיותו אוונגארדי יתר על מידה כביכול, זוכה ללעג ולבוז.


בספר מובאים הליכים של התפתחות, תנועה בלתי פוסקת בנפשן של הדמויות. תשוקה עזה, אהבת נעורים ההופכת ללהט יצירה נוירוטי. אחוות רעים שחודרים אליה טינה, קנאה, אכזבה, קור. המאבק בין גאונות לבינוניות, בין דרך אמן לבורגנות, בין יושרה חסרת פשרות וחיי דלות לאמנות מרצה שבסופה רווחה כלכלית מהווה את אחד המוטיבים המרכזים ברומן.


נדבך נוסף שבא לידי ביטוי בחוזקה הוא ההקרבה, הטרגדיה האישית. למשל אשת אמן ההופכת לזנוחה ומקריבה את חייה בנאמנות אין קץ למען 'הילד' שלה. זו דמות בעלת עוצמה שהאנרגיות המדוכאות שלה מתפרצות לבסוף בדרך גועשת ואצילית. אישית התחברתי אליה עד מאוד וליבי יצא אל האישה הנפלאה הזו. לא פעם התנהלותו של הגיבור הראשי אל מול אשתו וילדו גורמת לסלידה עמוקה, אך בו בזמן נפשו הפצועה והצנועה, נפש של אומן שלקח את עולם הציור לכיוון חדש, אך לא השכיל לקבל את ההכרה על כך, נפש ילדותית במידה רבה, מעוררת לא מעט אמפתיה וחמלה. הזוג הזה שחי יחד, מתמודד עם מפחי נפש וקטעי יגון לא פשוטים ובאפיזודות מסוימות זה נגע בי בעוצמה, עד שלא יכולתי יותר והנחתי את הספר בצד עד אשר הוא שאב אותי חזרה אליו.


בספר אין נבלים מושלמים ואין מלאכים. בכך, מיטיב זולא לתאר את המציאות כפי שהיא. פול סזאן, חברו הקרוב של זולא, זיהה עצמו בתור הגיבור הראשי ובעקבות כך נפגע וניתק קשריו עם הסופר. אם כי דווקא את היצירה הראשונה שקלוד שולח ל'סלון' ניתן בקלות לזהות כזו של אדואר מאנה "ארוחת בוקר על הדשא" שגם היא זכתה ללעג ב"סלון הנדחים". לא צריך גם להיות חדי חושים במיוחד כדי להבחין כי סנדוז הסופר, חברו הקרוב של קלוד הוא בעצם דיוקן עצמי של זולא.


העיר פריז משמשת כרקע ליצירה. פריז הנפלאה, המפוארת והמלוכלכת. פריז של ריחות בואשים וניחוחות בתי הקפה, פריז של אמנים ובורגנים, פריז של עושר וחומר ופריז של דלות, פריז שהיא בירתם הרוחנית של היוצרים. זהי עיר שמושכת לחזור אליה שוב ושוב. ניכר כי זולא אוהב אותה אהבת נפש ואת האהבתו זו הוא מצליח להעביר טוב כל כך, עד שנוצרת התחושה כאילו אנחנו מועברים לאותו הכרך של אמצע – סוף המאה ה-19, פריז של הרפובליקה השנייה. מוזיאון ד'אורסה הוא האהוב עליי בה וספר זה שנכתב בהשראת האימפרסיוניסטים, היווה עבורי כמובן עניין מיוחד.


"היצירה" הוא ספר שנכתב ב-1886 והוא חלק מסדרת הענק "בית רוגון – מאקאר", אך כמובן אין הוא תלוי בספרים אחרים מהסדרה ועומד בפני עצמו בגאון. כתיבתו של זולא אולי מעט קודרת, אך היא כנה, צחה וריאליסטית שרואה נכוחה את הטבע ואת הרוח האנושית בכל מורכבותם. התרגום של בבה ינאי מצוין, גם אם מיושן קמעה - אהבתי מאוד את העברית האותנטית .


זה מאותם הספרים שיודעים להכות במהלומה את הקוראים העכשוויים ולהגדיר להם ( או להזכיר מחדש ) מה משמעותו של המושג 'ספרות', אבל באמת.







24 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 3 חודשים)
בוב, נסחפת. סתם התבדחתי.
בוב (לפני 3 חודשים)
מחשבות, איפה מצאת בדברי גאווה על כך שלא קראתי את זולא? התגובה שלך היא טוהר מזוקק של יוהרה ונרקסיזם, אבל הגרוע מכל הוא המסקנה שלך מדברי, שהרי כל מי שמחזיק מעצמו קורא, להכשל בהבנת הנקרא זה לא דבר להתגאות בו, ובטח שלא לפרסם קלונו ברבים.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
לכל מי שמחזיק מעצמו קורא: לא לקרוא את זולא זה לא דבר להתגאות בו.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
הוא אכן כזה. תודה על תגובתך, בוב.
בוב (לפני 3 חודשים)
נשמע מסקרן ונהדר. עוד לא יצא לי לקרוא את זולא. אתקן זאת בקרוב.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה אדמה.
אדמה (לפני 3 חודשים)
כתבת נפלא, אותי שכנעת.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, עמיחי יש יצירות שגם אם נתמהמה בסוף חזקה עלינו להגיע אליהן.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
כרמליטה, תודה. יש ספרים מגיעה להם השמש וכל כוכבי הלכת גם יחד:)
עמיחי (לפני 3 חודשים)
תודה רבה, פאלפ.
מחכה לי על המדף.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
יופי של סקירה. תודה פאלפי.
לא קראתי. למזלי, הספר נמצא בספרייה ואין ספק שאקרא בו.

מאד מתחברת לפיסקה הראשונה. יש כאן אינפלציה של 5 כוכבים. הם ניתנים גם לספרי בכורה שיצאו בהוצאות נידחות, כשהמימון הוא על המחבר.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
Tamas תודה לך.
Tamas (לפני 3 חודשים)
ביקורת נפלאה, מנומקת ומשכנעת.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
פרפר, זה נכון במידה מסוימת. אבל היא עדיין נפלאה.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, אור. יש המון ספרים טובים שאנחנו לא מכירים. גם אני התוודעתי לכמה פנינים פה באתר.
אור (לפני 3 חודשים)
ופריז, אין דומה לה.
אור (לפני 3 חודשים)
ביקורת מופתית pulp,

כתבת נפלא על ספר שלא הכרתי.
פרפר צהוב (לפני 3 חודשים)
עיר האורות אינה אותה העיר מתקופת זולא.
היום צריך שכפץ ואפודה צהובה כדי לבקר בעיר בבטחה.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
אירית, הספר באמת עושה חשק לבקר שוב בעיר האורות. תודה.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
אני תמיד מקדם את זולא בכל הזדמנות, אבל לכם יש העדפות אחרות. יש המאשימים אותי בחוסר עידוד לקריאה בכלל.
אירית (לפני 3 חודשים)
בראוו !!!
ואיך ספר שכזה שמכה במהלומה חמק ממני עד היום....לא ברור,
ופריז על אומניה, וכבר נשמעת נגינת אקודיון ברקע וחדרי אטלייה זנוחים ומעוררי השראה וערמונים חמים בפינת הרחובות ובוהמיינים חובשי כובעי קסקט,יופי לי שדרכך זכיתי לתוספת ראויה לרשימה .
פרפר צהוב (לפני 3 חודשים)
מחשבות, תודה על ההמלצות.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
מזולא אין דבר שאינו מומלץ. אבל מאלה שניתן להשיג היצירה, המשיסה ובתרגום חדש גן עדן לאישה בהחלט מומלצים בחום.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
בהחלט ספר מופת מחשבות תודה
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, יעל. אז אולי תרצי לקרוא עוד משהו משלו כעת? יהיה מעניין לשמוע את דעתך.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
פרפר, תודה לך. אינני יודע אם יש תשובה לשאלתך.בכל מקרה את זאת עליך לשאול מישהו קצת יותר מומחה ממני לזולא. אני מחפש את הספר "החורבן" שתורגם לעברית רק בתחילת המאה ה-20.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
לי, תודה על מילותייך החמות. אני אוהב את צורת ההתייחסות שלך. אני מוחמא. יום שבת נפלאה.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
חני, את מרגשת אותי כתמיד תמיד כיף כשאת מגיבה. תודה לך מקרב לב.
Pulp_Fiction (לפני 3 חודשים)
תודה, רץ. אני בטוח שבפעם השנייה ומנקודת מבט בוגרת תהנה אף יותר.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
סקרת נהדר ספר מופת.
yaelhar (לפני 3 חודשים)
ביקורת מצויינת ומושקעת, כרגיל.
קראתי מזמן, שכחתי לגמרי. עצוב אבל נכון.
פרפר צהוב (לפני 3 חודשים)
ביקורת מצויינת.
עדיין לא קראתי את סדרת הספרים של זולא.
איזה ספר של זולא הכי מומלץ ?
לי יניני (לפני 3 חודשים)
איזו כתיבה נהדרת שלך. אבחנות ודקויות יש בה. שאפו. את הספר קראתי לפני שנים רבות. בטוח אחרי הסקירה שלך הספר מציף חזרה מוטיבים שונים של מה שאבחנתי אז.
תודה.
עונג צרוף שאתה כאן ואיתנו.
אתה פנינה כותבת !
חני (לפני 3 חודשים)
אוהבת את הסקירות שלך אחד אחד. יש חדות וראייה מפוקחת כמו אדם שחי את המילה הכתובה. למרות גילך הצעיר יש בך תפיסה על החיים
כמו אדם שחי בין תקופות שונות בהסטוריה
ומבין אותם ואת כל הניואנסים בצורה מדוייקת.
סקירה מופלאה וכבוד ליצירה של זולא.
הוספתי לרשימה.
רץ (לפני 3 חודשים)
ביקורת - לספר שמהווה את אחד מספרי הקאנון של ספרייתי, קראתי אותו בנעורי וכל כך התרגשתי, כעת הוא מונח על המדף, כמו אהבה ישנה, המצפה לקם בק שלה. אין ספק הביקורת האוהבת והרגישה שלך היא עוד צעד לכך.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ