אמיל זולא נולד בפאריס ב-1840. הוא גדל באכס-אן-פרובאנס. ב-1858 חזר לפאריס, וב-1862 התקבל כפקיד בבית ההוצאה "אשט", שם הכיר את חוגי הספרות והאמנות. זולא הושפע מהתיאוריות החדשות על התורשה והרפואה הנסיונית והתחיל לגבש לו בהדרגה את הסגנון הנטורליסטי, תחילה ברומנים "תרז ראקן" (1867) ו"מדלן פרא" (1868), ולאחר מכן במפעל ענק "בית רוגון-מאקאר, תולדותיה הטבעיות והחברתיות של משפחה בימי הקיסרות השניה" (1871-1893); במחזור רומנים זה, בן עשרים הכרכים, ניסא זולא להקיף ולבחון היבטים שונים של החברה הצרפתית ולהוקיע את נגעיה. ב-1898 יצא זולא להגנת דרייפוס ופירסם את מכתבו הגלוי "אני מאשים". הוא מת בנסיבות מסתוריות, בהרעלת גאזים, ב-1902.