ביקורת ספרותית על מוריס - מחודש מאת א.מ. פורסטר
ספר מעולה

---

Maurice
"מוריס", על שם גיבורו הצעיר מוריס הול של א"מ פורסטר, רומן אהבה הומו-ארוטי על אהבתם הגדולה של של מוריס הול לקלייב דרהם, אחד יישאר בארון ויינשא לאן ואחד יתאהב בבחור אחד- אלק סקאדר. הספר "מוריס" התפרסם בשנת 1971, שנה לאחר מותו של המחבר א"מ פורסטר.
"הספר "מוריס" בגרסתו המקורית, (..) נולד ב-1913.
"התוכנית הכללית, שלוש דמויות, הסוף הטוב לשתיים מהן, הכול חפז אל עטי, והתקדם ללא מעצור. סיממתי את הספר ב-1914."
"אילו הסתיים ברע, בבחור המתנדנד מעניבת חנק או בהסכם התאבדות הדדי, הכול היה יכול להיות, כי אין בו פורנוגרפיה ופיתוי קטינים. אבל כיוון שהנאהבים אינם באים על עונשם, הפועל היוצא הוא שהם בעצם ממליצים על פשע. (..) והעונש היחיד שהחברה מטילה עליהם הוא גלות, שהם מאמצים בשמחה".
(אחרית דבר, ע"מ 238-37).

חלק ראשון:
מוריס נולד לגברת הול, ילך לפנימיית הפלך, יש לו שתי אחיות- איידה וקיטי. הוא ממשיך לפנימיית סניגטון, שם יהיה בוגר סניגטון בגיל 19 וימשיך לקיימברידג'.
"ומה השלב הבא במסלול המנצחים שלך? קיימברידג'?
"ככה אומרים"
"ככה אומרים, הה? ומה אתה אומר?
"אני לא יודע"
"ואחרי קיימברידג' מה? הבורסה?"
"אני מניח... השותף של אבא שלי אמר שיכניס אותי אם הכול יתנהל כשורה".
"ואחרי שהשותף לשעבר של אבא שלך יכניס אותך, מה? אשה יפה?
(ע"מ 36-35).
ד"ר בארי הזקן, שכנם של משפחת הול, בנאום הבוגרים בסינגטון מנהל שיחה עקרה עם מוריס שלא יודע איפה לקבור את עצמו מרוב מבוכה. הוא לא חושב על נשים:
"המחצית האחרת של חייו נראתה רחוקה מרחק אינסופי מפריצות. כשעלתה קרנו בבית-הספר הוא בחר לו בכול פעם נער לסגוד לו. כשהנער הזה, אם צעיר ואם מבוגר ממנו, היה נוכח, הוא צחק בקול רם, דיבר דברי הבל ולא היה מסוגל להתרכז בלימוד" (ע"מ 33).
בעקבות נער שלמד איתו ונדלק עליו- ריזלי, הוא בוחר איפה להמשיך את לימודיו. מוריס בשנה השנייה לאוניברסיטה מחליט לגור במעונות, שם ריזלי יכיר לו את קלייב דרהם הנחשק. הם נפגשים לראשונה במסיבה של סטודנטים ומיד מתחברים. הם מדברים על "המשתה" של אפלטון, על סוקרטס ולא אוהבים את הצביעות של המרצה קורנליוס שמכנה את התעבה של היוונים, בעוד "שהחברה האתונאית" נטתה לכיוון התעבה הזה לדעת קלייב דרהם.
"אני אומר לך, אני אוהב אותך... באתי להגיד את זה ...בדיוק בדרך שלך...תמיד הייתי כמו היוונים ולא ידעתי".
"אני לא גרוטסקי"
"לא הייתי צריך להגיד את זה. אבל בבקשה עזוב אותי. אני אסיר תודה שאלה הידיים שלך שנפלתי אליהן. רוב האנשים היו מדווחים עלי לדיקן או למשטרה".
"די,לך לעזאזל, רק לשם אתה מתאים" (ע"מ 79).
בסוף החלק הראשון האהבה האפלטונית בין השתיים תרקום עור וגידים.

חלק שני:
"כבר חסרתי שתי הרצאות", ציין מוריס, שאכל ארוחת בוקר בפיג'מה.
""תסתלק מכולן- הוא יכול רק לרתק אותך לקולג'".
"תבוא איתי באופנוע?".
"כן, אבל ניסע רחוק", אמר קלייב והצית סיגריה. "אני לא סובל את קיימברידג' במזג האוויר הזה" (ע"מ 89).
הם נוסעים לאיזה כפר פסטורלי שהזכיר למוריס את הילדות בפנימייה. האופנוע שובק חיים, בעודם עורכים פיקניק בטבע עד שבא הגשם. הם נוסעים ברכבת לילית ללונדון.
"ובכן מוריס, איך אתה מתקדם במסלול שבחרת? לא בדיוק כפי שציפית,הה?
"לא בדיוק כפי שאמא שלך ציפתה, נכון יותר לומר".
"לא בדיוק כפי שמישהו ציפה", אמר מוריס.
ד"ר בארי אמר, "הכול לטובה. בשביל מה אתה צריך תואר מהאוניברסיטה? הוא מלתחילה לא נועד למעמדות מהפרוורים. אתה לא מתעתד להיות כומר,פרקליט או מחנך. אתה לא ג'נטלמן כפרי.
(..) "למה אתה מתכוון אדוני?"
"מה, לא ברור מספי? כוונתי שג'נטלמן היה מתנצל אינסטינקטיבית אילו התברר לו שהתנהג כמו פרחח. אתה בא ממסורת שונה". (ע"מ 98).
קורנליוס מעיף מקיימברידג' את מוריס, בעוד שאהובו קלייב לאחר התקרית נשאר לבחינות סוף סמסטר.
"אחרי שנחשף בבושת פנים בבחינות הגמר- האם זה נבון?
"הוא מתכוון להמשיך, אמר מוריס.
"גברת דרהם הנהנה. "כאן אתה יורד לשורש העניין. קלייב מתכוון להמשיך. כן, הוא אדון לעצמו. האחוזה הזאת שייכת לו. האו אמר לך?"
"לא".
קלייב דרהם, פיפה אחותו ואימו גברת דרהם החיים באחוזה כפרית מרוחקת ואצילה, מתוודעת לאהובו מוריס, שנשר מהלימודים ומתחיל קרירה כברוקר והתנדבות לעניים בחלק הבא. קלייב ממשיך בשלו.
"שניהם היו מיזוגיניים, קלייב במיוחד. כיוון שכול אחד מהם היה שבוי במזגו שלו, הם לא פיתחו דמיון שיאפשר להם ללכת בתלם, ובעת אהבתם, נשים נעשו מרוחקות מהם כשם שסוסים מחתולים" . (ע"מ 116).
הקלפים נטרפים כאשר קלייב דרהם קודח מחום ונוסע להבריא ביוון לתקופה ארוכה.
סוף החלק השני בה כאשר מוריס מגיע לאחוזה של אהובו לשעבר בשובו למולדתו (ספוילר)

אתה אומר שיש לך רגשות רק לנשים ולא לגברים?"
(ע"מ 146, סוף ספוילר).

חלק שלישי:
*****ספוילר*****
"מי לא אמר שום דבר? הוא צעק והנחית את שתי אגרופיו על השולחן. הוא תפס אותה. "שום דבר רק קלייב".
"השם על שפתיה פתח תופת. סבלו היה מחריד, ולפני שהצליח לבלום את עצמו אמר מילים ששניהם לא ישכחו לעולם. הוא האשים את אחותו , שהשחיתה את חברו" (ע"מ 154).
*****סוף ספוילר*****
החלק השלישי נגמר בסוף הרומן בין מוריס לקלייב. 'ליידי אן וודס' נכנסת לתמונה ומתחתנת עם אחד מהם.

"לקראת תום האביב הוא החליט להיוועץ ברופא. החלטה זו בעקבות תקרית ברכבת בא איש זקן עושה תנועה מגונה אל עבר מוריס (שתיהם לבד בקרון), לאחר שמוריס מבין את כוונת האיש הזקן, הזקן פוחד שמוריס יזעק להבטחה ומציא לו התנצלות וכסף.


"תשמע, בביקורים שלך פה, יוצא לך להיתקל בכאלה שאין להזכירם מן הסוג של אוסקר ויילד?
אבל ג'ואט השיב, "לא, זה בעבודה בבית-מחסה למשוגעים, תודה לאל", (ע"מ 177).
מוריס ממשיך לאחוזת קלייב לפנג',שם מפנים אותו לעזרה מקצועית:

"הוא שאל, "מה שמה של הבעיה שלי, יש לה שם?
"הומוסקסואליות מולד"
"עד כמה מולדת? אפשר לעשות משהו?
"כן בוודאי, אם אתה מסכים?". (ע"מ 206).

מוריס הול פונה לעזרה לרופא לאסקר ג'ונס בטיפולי היפנוזה ושיחות נפש מעמיקות בווידויים אישיים של מוריס, ללאסקר ג'ונס, בעל 75% הצלחה!.

טיפולי המרה לא באמת עובדים בשביל אף אחד...

חלק רביעי ואחרון:
"אולי הכי טוב שאני ילך עכשיו,אדוני?
(..) "אתה לא צריך לקרוא לי אדוני",
(..) מותר לשאול מה שמך?
"אני סקאדר".
"אני יודע שאתה סקאדר- התכוונתי לשם האחר שלך".
"סתם ככה,אלק.
"דווקא שם נחמד מאוד.
"זה רק השם שלי.
"לי קוראים מוריס".
תוך כדי שהותו פנג' פוגש מוריס באלק סקאדר, המשרת הארגנטינאי של הפסיכיאטר לאסקר ג'ונס. הם שוכבים ומתאהבים.

"אז מה יקרה לי?
(..) בפיו של לאסקר ג'ונס הייתה תשובה לכול שאלה
"לצערי אני יכול רק לייעץ לך לחיות באחת הארצות שאימצה את קוד נפוליאון", הוא אמר.
(ע"מ 241).

לאסקר ג'ונס אומר למוריס שתמיד היו אנשים מ'כול הסוגים' ושפעם היו מוציאים להורג על כך באנגליה. מוריס משיב לו שאנגליה בעבר לא הייתה מרושתת , בנויה וממשטרת בעבר (לפני מלחמ"ע 1 ) והאוהבים היו יכולים לברוח ליערות ולחיות שם.

(..) אני רוצה לדבר. אולי נקבע שכן ניפגש שוב?"
"איך זה אפשר?"
"אולי תישאר באנגליה?"

"היה לנו סיכוי אחד לאלף להיפגש, לא תיהיה לנו עוד הזדמנות כזאת, ואתה יודע את זה. תישאר איתי. אנחנו אוהבים זה את זה". (ע"מ 263).

ה Happy ending
של זוג האוהבים בסוף "מוריס" שימחכו את עברם בשביל האהבה החד פעמית שנתגלתה בין אדון הולל ואבוד לבין משרת ארגנטינאי שיוותר על משפחתו, מולדתו ופרנסתו בשביל להיות נאהב.

"מוריס", מעשייה הומו-רומנטית הכתובה בצורה מופלאה. מומלץ לחובבי רומנים חברתיים ואף רומנטיים בעת ובעונה אחת.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על מוריס - מחודש