“The Longest Journey (novel)

שהתפרסם בשלושה חלקים ויצאה ב 1907. הסיפור מספר את סיפורם של ריקי ואנסל. הרומן המחולק לשלושה חלקים מוציא סוף כאחד האדם לאחד מהם וטראגי לגיבור הסיפור.
שתיהם לומדים ב קיימברידג', בחלק הראשון. מגיעים לפנמיית דאנווד האוס בחלק השני 'סאוסטון' וגמר דבר בחלק השלישי ב 'ווילטשייר', שם יסגר מעגל הסבל של ריקי הגיבור האומלל, לאחר שהוריו מתו בתחילת הספר, והוא ניתקל בשתי ברנשים הבאים לקרובי המשפחה הנותרים בווילטשייר לסגור חשבון.
זה הספר הכי טראגי שקראתי לאחרונה. נורא רציתי לקרוא אותו, למזלי נתקלתי בספר בפתאומיות בחנות היד השנייה , לקחתי ושילמתי.

חלק ראשון- קיימברידג'-
אנסל וריקי מבלים באחוזת הזוג פמברוק יחדיו עם ליידי אגנס, אליה התחתן ויסבול את אי אהבתה ריקי בהמשך. הם בשנות ה- 20 לחייהם, הוריו של ריקי מתו והוא נאלץ להתמך על בני הקהילה. כל זה מסופר בתחילת הסיפור. אחר"כ אחד החברים מקבל עוד מאורע טראגי במשחק הכדורגל של הנערים. נראה שפורסטר לקח דוגמא מספרות המאה ה-19 וגמל לייסורים טראגים לכול הדמויות. בגמר התואר הראשון, בהיותם הופכים למחנכים, אנסל תומך במפלגה השמרנית, בעוד ריקי כותב . הוא שוקד על סיפורים קצרים, שבני הקהילה אומרים לו לא לזנוח אותם, אך שמצפה לו עבודה מעשית שהיא חשובה לפרנסתו, אשר לא תותיר לא זמן לכתוב, אך הוא בשלו.הוריו של אנסל בעלי חנות בדים והם חיים בצמצום וחושבים קדימה, במקום משפחתו הטראגית והנהתנית של ריקי. בהמשך ריקי מכיר את סטפן, שיהיה רלוונטי להמשך הסיפור וג'ראלד אותו בחור אומלל שמת במגרש.
בקימברידג' מבינים ריקי ואנסל שקרוביהם נשארים בעיירת ילדותם סאוסטון, והם מבינים ש יצטרכו לחזור לעיירת הולדתם בחייהם המקצועים. הם חוזרים מקייברידג' לביקור ב סאוסטון, ריקי עם אגנס היהירה והאנוכית וסטיוארט אנסל עם גברת לואין פמברוק (הקשר בינהם לא יוביל לשום מקום). העלילה מתרחשת לאורך 1842. שתי החברים מעבירים את הזמן בטיול בטבע עם המכרים והקרובים בסאוסטון וקיימברידג' להשלמת התואר, הלוך ושוב. הם הולכים לטיול בבית דודתו של ריקי. מגיעים לכול מיני עיירות ציוריות בכפר האנגלי אנסל, ריקי, אגנס וגברת לואין פמברוק ונהנים להתפלסף ולקלל אחד את השני בפיקניקים ודהירה על סוסים.סוף החלק הראשון, שריקי פוגש עורך, שמסכים לקרוא את סיפוריו.

חלק שני- סאוסטון
אנסל וריקי מגיעים לפנימייה ב סאוסטון ומתחילים לעבוד ללא הצלחה בפנימיה. דאנווד-האוס מעסיקה גם את סטפן השיכור. גם סטפן וגם אנסלם לא מצליחים כול אחד להשטלת על הכיתות לימוד ועל התלמידים הסוררים. כאשר פורצת סערה באחת הכיתות, המנהל חוקרים את העיניין ומעיף את סטפן השיכור, שהתפקיד שמייעד לו פורסטר בעלילה נחשף בחלק השלישי. בהמשך ג'נטלמאן בשם הרברט מספר סוד משפחתי שבסיסו בנוי כל המסע הזה, והסוד יגמור על רוחם של הנשפות הפועלות.

חלק שלישי- ווילטשייר
הומלס חסר אמצעים מגיע לאחוזה של זוג נשוי מר וגברט אליוט ודורש את מנת חלקו מהסוד המשפחתי. בדרך לשם אחד הגיבורים מגיע לסוף הטראגי שייעד לו פורסטר. הסיפורים של ריקי זוכים לפרסום.
העניין מסתכם שהיורש והבן הלא חוקי נתקלים אחד בשני, קרתה תאונה והיורש מסרב לעזרה של הבן הלא חוקי. שתיהם אומללים- אחד עני ואחד רודף אחרי שאריות חייו. הסוד המשפחתי שמתפוצץ לבסוף, בתום האירוע, מאפשר ל א.מ פורסטר לפרוש את תפיסת עולמו- תהילה זה לחלשים. ההצלחה והנחלה שמורה רק למתמידים במסע הארוך.

"מעולם לא נמניתי עם אותה קבוצה גדולה
שחקקה על דיגלה בחירת
חבר יחיד או אהבה אחת מכלל עולם,
וכול השאר, הגם טובים ונבונים, גורלם
נשייה אדישה- הגם כי אלה
כללי המוסר המודרנים ודרך סלולה,
בה פוסעים עבדים מסכנים אלה בצעדים כבדים
והולכים למותם מן מתים
בדרך ראשית רחבה של תבל-
וכך עם חבר עצוב אחד, אולי אויב קנאי,
מתמשך המסע הארוך ביותר והמשמים ביותר
(ע"מ 118).

השיר שכתב ריקי בחלק הראשון לחברו אנסל בעודם סטודנטים מסתובבים בטבע עם שתי הבחורות שאיתם. אמסל השמרן לא ברור בספר עם המשיך לעבוד בפינימייה או לא.

"אהבה, אומרים מקבלי המרות, עשויה להתרגש בשתי אופנים :
א. באמצעות התשוקה
ב. באמצעות הדמיון
ואם אותם מקבלי מרות הם האנגלים, הם יוסיפו: האופי הראשון הוא נחחות ואופייני לדרום... הם אינם מגוללים טרגדיה כמו זו של ריקי"
(ע"מ 59).

האהבה והנישואים בין ריקי לאגנס הם חד צדדיים, היא נערה מיוחסת שמבקשת נישואיי נוחות. ריקי יאלץ להישאר לבדו , ללא אנסל, ללא אגנס ועד הסוף בעקבות הסוד המשפחתי.

"המסע אל קצה הלילה" היה הרומן שא.מ פורסטר הכי התגאה בו. רומן טראגי על נפש האדם עם מסר חברתי נוקב, הפוסק שהמסע הוא במעשים ולא בפנטזיות.

מומלץ למי שניתקל בספר לקחת ולקרוא, אם כי הוא מלווה בתחושת מלנכוליה .”