אז ככה - קיבלתי המלצה על הספר ממוכרת בסטימצקי.
הגעתי הביתה והתחלתי לקרוא. מודה שלא יכולתי להוריד את הספר מהיד.
עקב חוסר בזמן - לקח לי קצת זמן לסיים אותו.
כל לילה כשנכנסתי למיטה, קראתי עד שנעצמו עיניי.
ביום האחרון שקראתי (הייתי לקראת סיום) ולא ויתרתי לעצמי.
הספר נהדר עד העמוד... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
כל פעם אני מופתעת מחדש מקריאה מחודשת של קלסיקות (אם ככה אפשר לקרוא לזה) כאדם בוגר.
ישבתי לקרוא את הספר לקטנים אחרי שנים שלא נגעתי בו. הם מצאו אותו אצל הסבתא והספר הזה היה אחד מספריי כילדה.
אני יכולה להבין למה הספר הזה הצליח בעבר:
מסר של חתונה, אישה, סליחה ,כלבה קשה להשגה ו"אביר... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מעולה! תענוג לראות שהסופר כל כך מחובר ומעריץ את הסיפור שהוא מספר, את הגיבורים שלו, את המקומות שהוא מתרחש הבם וכדו'.
מוזר שהיידריך, שהיה דמות כ"כ מרכזית ברייך השלישי והיה לו תפקיד כ"כ דרמטי בתולדות העם היהודי (בדיעבד) הוא דמות כל כך לא מוכרת בארץ.
בנוסף, המחבר גם חושף אותנו ל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מעולה וגם זאת בלשון המעטה. קראתיו לראשונה לפני 25 שנה ומאז אני חוזר אליו פעם אחר פעם כמו מאהב שלא בה על סיפוקו. הסיפור הוא על הישרדות וקיום לאחר שואה גרעינית. הספר כל כך מרתק וגיבור הסיפור כל כך חכם ומקורי שלא משאיר מקום לספק באשר לטיבו ואיכותו. העלילה תופסת אותך בחזקה ומושכ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא יודע אם אני צריך להתבייש בזה שבגילי "המופלג" אני כל כך מתלהב מסדרה שנחשבת לספרות לנוער, אבל היי, אני גם חולה על הארי פוטר אז אולי זה מסביר כמה דברים :)
בכל מקרה, וואו! איזה ספר מגניב! מצד שני, כמה מפחיד, איזה אופל. אם הספר הראשון עוד היה סוג של אמירה על תרבות טלויזית הריאליטי והק... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר אקדמי- חקר מקראי, הכתוב באופן השווה ומובן לכל נפש. למעשה הוא כתוב יותר כסיפורים-סיפורים, פרשיות-פרשיות המתארות את תולדות חייו של יעקב אבינו. "הצופן הגנטי" של העם מובע בסיפורי האבות, והמספר לוקח אותנו בין הכתוב והלא כתוב- דרך מדרשי שם, אגדות עמים מן האזור (שאיתן מתכתב הסיפור), ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יש משהו בהורות למתבגרים שמוריד קשות את הביטחון העצמי. ממושא הערצה אי-אז בימים עברו, הפכתי להיות זאת שלא מבינה, שלא יודעת, שאפילו לא משתמשת באייפון. הוכחות לנחיתותי קמות על כל צעד ושעל. וההאשמה הגדולה מכולם: "את ממש זקנה". זקנה? אני?? מה פתאום??? אמנם שירים מהאייטיז מעוררים בי נוסטל... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
טוב. עכשיו שסיימתי אותו. דעתי מעט מעט שונה .
הסוף אכזב מאוד .
הסיפור כתוב נפלא, צורת הכתיבה קלילה , לעיתים מבדרת.
הדמות הראשית מצחיקה. ומעניינת .
דמויות המשנה מתחילות בצורה מאוד מיוחדת ומסקרנת.
ואז הנפילה הגדולה ... פתאום כל המיוחדות שלהם הופכת למשהו משעמם. צפוי ולא שמיש בעליל.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מעולה !!!
לא יכולתי להניח אותו מידי. הספר נקרא בנשימה עצורה, כתוב בכישרון אדיר.
כמה עצוב שזהו סיפורו האמיתי של פרנק מק'קורט ומשפחתו המסכנה.
הספר, בתאורים המפורטים של המקומות גרם לי להרגיש שאני נמצאת שם, בלימריק שבאירלנד.
בסיום הקריאה מצאתי את עצמי מחפשת במפה את המקומות המת... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בלעתי את הספר ביומיים. אקדים ואמר כי יש לי חולשה לרומנים הסטוריים גם אם הם עוסקים בהיסטוריה קרובה יחסית, כמו במקרה הזה של מלחמת האזרחים בספרד. הגברת היסלופ כותבת נפלא, העלילה מרתקת והסיפור ההיסטורי העוסק במה שקרה בספרד, חזק כנראה מכל דבר אחר. כל השוואה בין הספר הזה לאי של סופיה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
קטונתי מלכתוב ביקורת לכתיבה של יאיר זקוביץ, לכן אני בוחן את הספר כמו שהוא מסתכל על התנך: מבחינת הסיפור רהיטות הכתיבה והקריאה בו, הענין וגם קווים מנחים לקריאה של התנך וסיפורי האבות.
ואכן מצאתי את עצמי מהופנט, חוזר וקורא ושונה בטקסט המיקראי, מוצא בו נימות חדשות לי ומתענג.
איני מ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
נכון שכל הסינים דומים, בהגדרה הזאת כולל הקוקייז'ן הממוצע את כל יושבי דרום מזרח אסיה... בדיוק ככה כל הסופרים הסקנדינביים דומים. שבדי, דני, נורווגי, פיני, איסלנדי, מה זה חשוב, העיקר שהם גבוהים ובלונדיניים, צאצאי הוויקינגים, יש להם שמות מוזרים (ושפות עוד יותר מוזרות, אבל את זה אי אפש... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
טוקאיה גרנדי, או "המארב הגדול", הוא שמה של עיירה ברזילאית שקיבלה את שמה על שם אירוע בעברה. היא הוקמה מאפס, בארץ הנשלטת על ידי בעלי כוח- בעלי אדמות ומטעים- לאור חזונו של האינדיאני המשרת את אחד הריבונים.
סיפור נוגע ללב של עיירת ספר באזור פראי למחצה- שמתערבבים בו גזעים אנושיים, תרבו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
עברתי את מחצית הספר מתוך רצון אמיתי להבין מה עושה אותו קלסיקה ספרותית מעולה עם ביקורות נלהבות. מצאתי אהבה מוזרה, פנטזיה, הומור ובכל זאת לא ממש התחברתי והנחתי את הספר מבלי לסימו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
קניתי את הספר לפני שבוע, היום סיימתי אותו.
אני מאוד אוהבת את סיגנון הכתיבה של הסופר. הספר הראשון של אידלפונסו פלקונס- הקתדרלה מול הים הוא ספר מדהים, נהנתי מקריאתו מאוד מאוד.
הספר היד של פטימה נכתב באותו סגנון סוחף, מענין ומרתק אבל..... הרצן של הסופר להעביר לנו הסטוריה מפורטת ומד... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כן, קראתם נכון. שמי אופיר ואני בת 15, ואני כותבת עכשיו ביקורת על ספר הילדים "הפיל שרצה להיות הכי".
לגיטימי הוא שתשאלו "למה?". אז אני אענה על השאלה: כי זה הספר שלימד אותי לאהוב ספרים.
***
זה היה באמצע כיתה א'. כבר למדתי את סימני הניקוד ואת הא"ב. השעה הייתה כבר 19:30 בערב, ואי לכך שכבתי במי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סופרת כותבת את ספרה הראשון על חוקרת משטרה (בערך...) שחוקרת את הרצח הראשון שלה. הקבלה נחמדה. להטוליינן היא סופרת פינית שהספר הזה, שיצא לאור ב 1993 הוא הראשון בין 11 ספרי מתח שמריה טולין היא גיבורתם. בספר הזה, אליו הגעתי בזכות הביקורת של רונדו (תודה), היא חוקרת רצח של גבר צעיר, שהיה לו ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סיימתי את החלק הראשון כבר אתמול . עדיין מתחבטת ומתפתלת לגבי הביקורת. אז ככה: באותו הרגע שצפריר פרסם הודעה לגבי יציאת הספרים לשוק, נכנסתי לאתר אופוס ורכשתי את הספרים, חיכיתי על ביצים והם הגיעו. בחרדת קודש קלילה ניגשתי למלאכה אז בבבוווםםם לא זוכרת חצי מהשמות חצי מהמהלכים ומה שכ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ויקטוריה היסלופ הצליחה שוב להקסים אותי בקושר הכתיבה שלה.
הרבה אמרו שהוא יותר טוב מהאי של סופיה!
וכשהתחלתי לקרוא את הספר חוטים מקשרים מהדף הראשון,היה ברור לחלוטין שהספר הוא יצירת מופת.
מהעמוד הראשון סחף אותי לאיי יוון לסלוניקי,להיסטוריה של המקום,התיאורים שלה היו כל כך מוחשי... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הכול בגלל אלימלך זורקין או אם לדייק יגאל מוסינזון.
מוסינזון בספרו "חסמבה בבית האסורים" הופך את אלימלך זורקין לרופא שממציא מחלות ושמות באורך של שורה או שתיים.
מאז אני פשוט לא מתייחס לשמות בספרים.בדרך כלל זה לא מפריע לזכור שמות כמו ג'ק,ג'ו,מיקי,נעמי...אבל תנסו להיזכר בשמות מוזרי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|