בימים האחרונים אפשר היה לשמוע אותי ברחבי האתר, מדבר ומשתף קוראים וקוראות באיזו דילמה שדי מעסיקה אותי. כן לעשות ילדים, לא לעשות ילדים- ככה קראתי לדילמה. ואכן, כשאני מוצא לי איזה זמן פנוי עם עצמי, יוצא לי להרהר מעט על העתיד שלי, ועל עתיד משפחתי (לא המשפחה שיש לי עכשיו, אלא המשפחה שא... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
'זשל"ב, ארוחת הערב שלך מוכנה. בוא לאכול!" אמי צועקת אליי מכיוון המטבח.
"שנייה, אמא" אני עונה לה מהחדר "אני רק מסיים את הפרק ובא"
אני שרוע על מיטתי, בידיי מוחזק הספר 'ארוחת הערב' של הרמן קוך.
אני שומע מכיוון המטבח את קרקוש המחבתות, הסירים והצלחות וגם את הסכו"ם שעובר מיד ליד. אני ... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כלתי היקרה, המודעת לחיבתי העזה למצעים יפים, אמרה לי פעם את המשפט האלמותי: "ציפיות יש רק על כריות". מיד צירפתי למשפט הזה את המשפט המיושן, אך אקטואלי: "כגודל הציפייה כן גודל האכזבה", הנחתי את שני המשפטים, זה בצד זה, על מדף הציפיות המקופלות באופן מוקפד על המדף בארון חדר השינה שלי, והפ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אלן קרלסון, תמות כבר. ברצינות, לא התאכזבתי ככה מספר מאז "לפני שאפול". ביקורות משבחות, אנשים מהללים, הנבחר של הניו-יורק טיימס או מצליח בשוודיה, זה לא משנה. תמיד ימצאו מישהו שמהלל ספר, גם את הספר השנוא והמאוס ביותר. תמיד יהיה מישהו שייתן ביקורת חמה, שישבח ושייתן את רשותו לשים את המל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"זה שאין לנקוב בשמו" הוא שהזכיר לי את הספר הזה, שחיכה המון זמן לתורו על המדף. יצא שהתזכורת הגיעה כשרציתי לקרוא משהו קל, קריא ובלתי מחייב, כך שאמרתי "תודה" וקראתי.
כל כך הרבה ביקורות נכתבו על הספר הזה, שהרגשתי כאילו כבר קראתי אותו בעבר. לא בטוח שיש לי מה להוסיף על תובנות שאר כותבי ה... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אולי הייתי קצת קשה מדי עם הספר הזה. אולי כל מה שאמרתי עליו ( שהוא זוועת עולם, שהוא הספר הכי קיטש שקראתי וכ'ו וכ'ו) היה לא כל כך יפה, ואני רוצה לבקש סליחה.
רצה הגורל והנה, כשיום הכיפורים אוטוטו הולך ומתקרב וחובשי הכיפות הסרוגות (הלוא הם הדתיים) ממלאים את בתי הכנסת ומעריצי ג'ון גרין ... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הפעם הראשונה שבה הבנתי עד כמה אני נמוכה הייתה בכיתה ד'. אולי זה קשור לעובדה שנכנסנו לגיל-המגעיל, ואולי פשוט כי התחלתי ללכת לצופים. הייתי עומדת עם הבנות בקבוצה שלי יחד עם כל הגדוד בטורים, ומנסה להיבלע בין כולם. היו מכנים אותי בכל מיני שמות, מ"גמדה", ועד "גודל של עלה" (כן, אני לא חושב... המשך לקרוא
83 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הי, מי זה הילד החמוד הזה שבתמונה? מי זה, אה?
אולי זה היטלר, הבנזונה?
עד כמה שזה נשמע הזוי ובלתי אמין, זו כנראה גם האמת.
אבל כעת נשאלת השאלה: האם זו האמת כולה? או שאולי זה רק חלק זעיר ביותר מהתמונה הכוללת?
כדי לענות על כל השאלות וכדי לפתור את כל הבעיות, אני מזמין אתכם לצאת יחד איתי ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כל מה שהספר הזה עבר עד כה בחייו הקצרים, הוא תעלומה אחת גדולה: זה התחיל מהחלטה של האחת והיחידה, ג'יי קיי רולינג, שרצתה להיות אנונימית ולראות איך אנשים יגיבו אחרי שיקראו ספר שהיא כתבה מבלי לדעת שרולינג היא זו שכתבה אותו.
אז מה היא עשתה? היא אימצה לעצמה שם בדוי ('רוברט גלבריית') תחת ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מאכזב! לא ניתן להשוואה בכלל עם ספרי הבלש והמתח מהז'אנר הזה. יותר מדי רציחות ופחות מדי עניין. סובל מחוסר אמינות וממש לא משכנע. הרעיון של בלש מיוסר, אלמן שאשתו מתה בנסיבות בהן הוא מאשים את עצמו ומזה ההשלכות שהוא עושה לגבי החקירות שלו - לא חדש אבל במקרה הזה ממש לא מעניין ולא מחדש וא... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|