ביקורת ספרותית על אבא עושה בושות מאת מאיר שלו
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 באפריל, 2015
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


בימים האחרונים אפשר היה לשמוע אותי ברחבי האתר, מדבר ומשתף קוראים וקוראות באיזו דילמה שדי מעסיקה אותי. כן לעשות ילדים, לא לעשות ילדים- ככה קראתי לדילמה. ואכן, כשאני מוצא לי איזה זמן פנוי עם עצמי, יוצא לי להרהר מעט על העתיד שלי, ועל עתיד משפחתי (לא המשפחה שיש לי עכשיו, אלא המשפחה שאני אצור). כי מצד אחד, אני לא בטוח שאני באמת רוצה את זה, או יכול להיות אבא ולטפל בילדים, כי זו משימה קשה שגם לא ממש מתאימה לי ושצריך בשבילה המון המון אחריות. אני לא רואה את עצמי, למשל, מחליף לילד שלי טיטול, כי אני פשוט לא יכול עם כל הסירחון. אני לא רואה את עצמי קונה לו מוצצים או כל מני צעצועים כי אחרי שנה או משהו הוא כבר לא יצטרך את זה, ואז זה סתם יהיה בזבוז גדול של כסף. אני לא רואה את עצמי מצליח להרגיע את הילד שלי כשהוא צורח ובוכה, או לגרום לו להרגיש יותר טוב כשהוא עצוב. וגם כשהילד שלי יגדל וכבר לא יהיה ממש ילד, אני לא רואה את עצמי מצליח לעזור לו בשיעורי הבית בכל המקצועות שבהם הוא מתקשה (כי עד אז, אני הרי כבר אשכח כמעט את כל מה שלמדתי!) או לעזור לו בבעיות של גיל ההתבגרות (ויש הרבה כאלה) או אפילו לייעץ לו בענייני זוגיות וילדים (כן כן, ילדים!). ובכלל, אני גם לא רואה את עצמי מצליח למצוא מספיק כסף כדי לקנות דירה מספיק גדולה כדי שאני, אשתי וילדיי נוכל לגור בה ברווחה. אבל מצד שני, זה יכול להיות נורא נחמד שיהיה לי ילד משלי, ושיהיו לו את אותם הגנים שיש לי. ומי יודע, אולי הוא יעשה פה יום אחד שלום? אי אפשר לדעת. ואולי גם כי זה חלק מהייעוד שלנו בחיים, כבני אדם וכיצורים חיים בכלל, להתרבות וליצור דור המשך. וחוץ מזה, לרוב האנשים בעולם יש ילדים, אז למה שלי לא יהיו?
ד-י-ל-מ-ה.
אז כמו שאמרתי, שיתפתי פה את החבר'ה באתר בדילמה שלי, והם שמחו נורא לעזור: היו שאמרו, למשל, שאני אהיה אבא (ובעל) נהדר ושאין מה לדאוג, היו שאמרו שהם מוכנים אפילו להפגש איתי בעוד 20 שנה כדי להיווכח שטעיתי וסתם בילבלתי את השכל ושיש לי ילדים ושאני אבא על הכיפאק, והיו גם כמה שאמרו שאני סתם צוחק (נו טוב, אני באמת לא נשמע מי יודע מה אמין). אמרתי להם תודה רבה על התמיכה ועל הדאגה, ושאולי הם צודקים ובאמת יהיו לי ילדים בעוד 20 שנה.
לא באמת חשבתי, או האמנתי, שזה יקרה. אבל יודעים מה, נגיד (רק נגיד, כן?) שבאמת הייתי רוצה ילדים- או אז, האם הילדים באמת היו רוצים שאהיה אבא שלהם?

לאפרים יש אבא, שאולי לא נעים להודות, אבל האבא הזה עושה לו המון המון בושות: בושות בבריכה, בטיול השנתי של הגן, בחתונה של דודה בתיה, במסעדה, באסיפת ההורים, במשחק כדורגל, ברחוב, באולם הקולנוע, בבית, ובעצם בכל מקום.
אפרים משתף אותנו, הקוראים, בחיים המשותפים יחד עם אבא שלו, ובפחד הזה שאבא שלו יעשה לו עוד ועוד פאדיחות.

הספר הזה נמצא אצלי בבית כבר למעלה משנה, יחד עם עוד הרבה ספרי ילדים אחרים. הספר הזה, כמו רוב ספרי הילדים שאנחנו מכירים, מלא באיורים יפים ומשובבי נפש, ובחרוזים. מלא מלא חרוזים.
אבל יש בו גם מסר. והמסר הזה יכול להשפיע בקלות על אנשים, כמוני למשל, שמתלבטים אם להיות אבא לילדים או להעדיף לחיות "חיי רווקות" חשוכי ילדים.
אם יהיו לי ילדים, אז אני רוצה שהם יאהבו אותי. בעצם, זה לא מדוייק לומר את זה, כי גם אפרים אוהב את אבא שלו, כנראה. הוא פשוט חושב שאבא שלו קצת מעצבן, זה הכל. אז תיקון טעות: אם יהיו לי ילדים, אז אני רוצה שהילדים שלי לא יחשבו שאני מעצבן או שיאמרו לי שאני עושה להם בושות. כי זה ממש אבל ממש לא נעים לשמוע.
בכלל, רק עכשיו באמת הבנתי למה הספר הזה מיועד לילדים: פשוט מאוד, זה מפני שילדים הם ילדים. כלומר, הם נמצאים בגיל שבו פחות מתעסקים (אם בכלל) בשאלה של 'איזה אבא אני אהיה'- הם מתעסקים יותר בשאלה של 'איזה ילד אני אהיה' (ולכן, כנראה, יהיה קל להם גם יותר להתחבר לספר, להינות ממנו ולא להיות מוטרדים מקריאתו, כי כמעט כל ילד בטח מרגיש ככה לפעמים כלפי אבא שלו, גם אם קצת קשה לו להודות בזה- אבל לא כל אבא רוצה שהילד שלו ירגיש ככה כלפיו, וזו גם הסיבה שהספר פחות מומלץ לאנשים מבוגרים או אבות טריים, מפני שבניגוד לילדים, שיתחברו מיידית לסיפורו של אפרים, להם (למבוגרים) זה בטח יקלקל לגמרי את ההרגשה ויוריד להם את החשק לרצות להיות אבא, יהיה להם קשה יותר להתחבר לנאמר בסיפור מפני שהוא מסופר מנקודת מבט של ילד ולא של מבוגר, והדמות היחידה בעצם שהם יצליחו להתחבר אליה זו אביו של אפרים, שבדיוק כמוהו, גם הם בטח לפעמים מתקשים קצת להבין למה מה שהם עושים גורם לילדים שלהם לחוש בושה...).
אבל שלא תחשבו לא נכון: הספר הזה באמת נפלא. כמו שאמרתי, הוא כתוב בצורה מקסימה, מצוייר בצורה מקסימה, והכל בו בעצם מקסים (שבחים למאיר שלו ויוסי אבולעפיה, דרך אגב!). פשוט, הבעיה היא, כמו תמיד, בי. בי ובדילמות הארורות שלי.
ואמנם הסוף של הסיפור הוא סוף טוב (ברגע האחרון אביו של אפרים מצליח "להציל את המצב", ואפרים מתחיל לגלות שלאבא שלו יש גם צדדים טובים) אבל בספרי ילדים כל הסופים הם טובים, ואני הרי לא דמות מתוך ספר ילדים, אז מי אמר שגם במקרה שלי יהיה סוף טוב?

אז עכשיו, אחרי שקראתם את השורות הללו, אתם בטח סקרניים יותר מאי פעם לשמוע מה החלטתי בסוף (כן לעשות ילדים, או לא לעשות ילדים) והאם בעקבות קריאה נוספת בספר הגעתי להכרעה כלשהי, לכאן או לכאן.
ואת האמת? אני לא יודע. באמת שלא. כנראה שאת התשובה לשאלה אני אדע, כמו שכולם אמרו, רק עוד 20 שנה. עד אז, נקווה לטוב.
37 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מאירה- :)

חנה- ?!
שירת הים (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מאירה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
((-:
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מיותר לכתוב גם תודה רבה... כמו תמיד.
לגבי הדילמה, את צודקת (איפה הצד הזה שבי שתמיד אומר להתסכל על חצי הכוס המלאה??)
וכן, יהיה הרבה הרבה שוקולד :-)


"ימים יגידו,
אם געגוע יתגנב אל תוך ליבך..."
מאירה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מיותר לכתוב שהביקורת טובה.... כמו תמיד.
אבל לגבי הדילמה.... בטח שלעשות!!!
אל תסתכל על מה שלא תוכל לעשות, אלא על מה שכן.
תוכל להקריא סיפורים, תוכל לפנק בשוקולד....
ימים יגידו ((:
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
חחח, תודה :)
אולי באמת...
דנה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מקסימה. אולי בסוף עוד יוולד לך ספר ילדים משלך :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נעמי- זה בסדר גמור! אם שונרא נזפה בי, אז גם את יכולה.
להביא ילדים. הממ, את צודקת. זה באמת נשמע יותר טוב, אני חייב להודות.

זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
שונרא- אני אמרתי שמדי פעם יוצא לי קצת לחשוב על הנושא- לא אמרתי שהנושא הזה כל הזמן נמצא בראש שלי. יש עוד הרבה דברים שמעסיקים אותי ושאני מתעניין בהם, חוץ מזה.
ובכל זאת, זה העתיד שלי. אבל אתם צודקים, נחיה ונראה, מה שיהיה יהיה.


ומה את רומזת, שאני לא בוגר מספיק?
וברור שאני אעשה צבא, אוניברסיטה וגם טיולים, לפני שאעשה ילדים.
נעמי (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ותפסיק לומר כל הזמן "לעשות",
זאת מילה זולה.
"להביא" זה יותר טוב...
אם אפשר לנזוף בך ממרומי גילי =)
שונרא החתול (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
זה די מגוחך להתחבט במחשבות על ילדים בגילך הצעיר.
תסיים תיכון, תתגייס לצבא, תעשה טיול של אחרי צבא, לימודים של אחרי טיול. תתבגר קודם.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה, כנראה שלא הבנתי אותך נכון. טוב שהסברת עכשיו. האמת היא שאף פעם לא הצלחתי להבין למה באירופה למשפחה ממוצעת יש ילד אחד או שתיים. טוב, אז תיקון טעות: אני חושב שאם הייתי גר באירופה, כנראה שבסוף לא הייתי עושה ילדים...
ואכן, שוב מזל גדול שאני גר בישראל, במדינה שבה מקובל, בניגוד לאירופה, לעשות יותר מ-2 ילדים, ושאפשר אפילו להגיע לעשר...


ברור, נצחיה. ברור. ההורים שלי מכבדים ומפנקים אותי, אבל אני מכבד ומפנק אותם בחזרה, בלי כל קשר. אני ושתי האחיות שלי (אנחנו שלושה ילדים + אמא. אבא גר בבית אחר, במרחק של כחמש דקות הליכה מהבית שלנו) עוזרים בבית בניקיונות, בכביסה, בהורדת הזבל, בשטיפת הכלים וכ'ו. ההורים שלנו מחזירים לנו בערך באותו מטבע.
הכל אכן קשור לחינוך, והחינוך שקיבלתי מהוריי, הוא טוב מאוד (לפחות ככה אני סבור) ואכן יש לי אמא מצוייינת כמו שנראה מהביקורות שלי, ואפילו יותר. וגם אבא מצויין ומשפחה חמה ומצוייינת.
ברוך השם.
נצחיה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
זשל"ב, אני לא מדברת על סין. בסין אנשים רוצים ילדים, ולא מרשים להם. זו נקודה שונה. אני מדברת על מקומות כמו אירופה. במקומות כאלה הילודה נמוכה פי כמה מישראל. מקובל מאוד ללדת ילד או שניים, או שלא ללדת בכלל. ואז התהיות האם להביא ילדים, ובאיזה גיל, מקבלות נפח גדול מאוד.

ובנוגע לכספומט/הסעות: זה בוודאי קורה, אבל בשמחה. ככה זה בני משפחה, עושים דברים אחד למען השני, ובאהבה. אבל זה לא חזות הכל ולא עיקר היחס ילד-הורה. אני מניחה שגם אצלך בבית זה לא ככה (לפחות ממה שכתבת בעבר על הקשר בינך לבין אמך). בסופו של דבר הרוב זה חינוך, והשאר נורמות חברתיות. אבל אין שום סיבה שילדים יהיו אנוכיים ותובעניים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מפזר הערפל- אכן.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אההההההההההההההההההההה עכשיו הבנתי, בלוגי!
והאמת היא שכל הורה הוא כזה.

נצחיה, אני לא מאמין. בטח הייתה איזו פעם, פעם אחת לפחות, שבה הסעת את ילדייך לאיזשהו מקום או הלווית להם כסף בשביל שיקנו להם איזו גלידה או משהו.
תנסי להזכר.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נצחיה, תודה רבה לך גם על התגובה. את צודקת, אני בהחלט מבין אותך. מילא אמא עושה בושות, אבל אבא? מה פתאום!
(-:

שמח שהתגברת על הטראומה וקראת בסוף את הספר. הוא בהחלט ספר שכיף ונעים לקרוא, אף על פי כל המסרים המטרידים ועוכרי השלווה שיש בו.


נצחיה, אמרת דברים ממש יפים עכשיו. זה נכון, בישראל, בניגוד לסין, אין הגבלות ילודה, אלא להיפך, מעודדים אותה. אני חושב שאם הייתי גר בסין, כנראה שבסוף לא הייתי עושה ילדים.
מזל שאני גר בישראל. יש עוד תקווה...


נעמי- מסכים איתך.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה, ניב התותח!

גם אני מאמין ומקווה שאגיע להחלטה...

(אגב, זה זשל"ב, לא זלש"ב :)
אבק ספרים (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
בעיית העולם המערבי מספר 1. עוד יחקרו את התופעה איך אידיאלים גבוהים מוטטו את אבן היסוד שמבטיחה את המשך קיומה של החברה...
נצחיה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
בלוגי, ילדים גידלתי ורוממתי. חלקם כבר הגיעו לגיל בגרות, ומעולם לא הייתי מהגת הסעות וספקית מזומנים.
bloggy (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
זשל"ב:

נהג הסעות וספק מזומנים = מגיל מסוים אלו הדרישות העיקריות של הילדים...

"אבא תסיע אותי ל..."

"אבא, יש לך קצת כסף עליך?"

:)
נעמי (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
+1 למה שנצחיה כתבה בפסקה השנייה.
כרגיל היא ניסחה זאת בבהירות
נצחיה (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
סקירה נחמדה. במשך שנים רבות וארוכות לא רציתי אפילו לפתוח את הספר הזה. כי מה זה החוצפה הזאת "אבא עושה בושות"? אבא לא עושה בושות, בהגדרתו. מי שעושה בושות זה הילד שמותח ביקורת על התנהגות האב. בקיצור - הבנת.
רק מאוחר יותר התגברתי על הסלידה האישית מרוח הכותרת, וקראתי את הספר, והוא דווקא נחמד, על אף החוצפה.

בתגובות כאן למטה עולה ריח רע מהטיעון "כמו שכולם עושים", ואני חושבת שטיעון חברתי הוא לא בהכרח רע. יש הרבה סיבות להביא ילדים לעולם, והסיבה "זה מה שעושים" (כולם סביבי, בשלב הזה של החיים) הוא לא הטיעון הגרוע מביניהם. מאוד קשה לגדל ילדים במקום שבו זה לא מקובל, בגלל שצריך תמיכה גדולה מהסביבה, ואהדה בסיסית לרעיון. במדינת ישראל יש אהדה בסיסית (ויותר מזה) לרעיון הילודה וגידול הילדים, מה שעושה את הבחירה בכך נוחה הרבה יותר, ובעצם את הבחירה ההפוכה לחריגה עד כדי לא נעימה.
ניב (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
זלש"ב התותח,
יפה שאתה משתף את הדילמה כי אני בטוח שכולם במוקדם או במאוחר מגיעים ל"דילמה" הזאתי.
הגרשיים הנ"ל זה מכיוון שאנשים שמגיעים לסיטואציה הזאת בין אם התכוונו ובין אם לא (שזה קורה לפעמים חח אבל לא ניקח אותם בחשבון) עושים את זה בהרגשה שלמה מתוך רצון להביא אותם מפני שהם רוצים ולא מפני שכולם עושים זאת.

אז אני מאמין שאתה תגיע להחלטה השלמה שלך וכמו שדן אמר, שתהיה נאמן לעצמך ועם עצמך :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ברור, אוקי. ברור. רק תגידי לי איפה, וזה יהיה מושלם.
גם בעיניי הספר הזה מקסים. וצודקת, צריך קצת איזון בחיים...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
חחח עמיר, אני כזה פוקסיונר, שזה מדהים!
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
זשל"ב, אף מילה על הדילמות (יודע מה, אם עדיין תהיינה דילמות, בעוד, נגיד 20 שנה, אפשר להפגש ולהתייעץ :):אה, כבר קבענו הרי.. :)) הספר "אבא עושה בושות" מקסים בעיניי. ואגב, רוב ההורים הם לפעמים "עושים בושות" ולפעמים מקסימים בעיני ילדיהם ובעיני חבריהם - שזה מה שחשוב... :)
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
צדקת. כפרה, צדקת שוב !! טוב אני לרוב עם הלוזרים. תמיד אדום !!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
חחח אוקיי עמיר, תודה רבה.

יאללה, אני מהמר על מכבי, שיובילו בקרב צמוד ביותר!
(אגב, בשנה שעברנו שנינו הימרנו על איזה משחק, ומה שאני אמרתי היה נכון, אז בוא נראה אם אני אהמר נכון בפעם השנייה!)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
נעמי- תודה רבה. כן, כנראה שאניח לזה קצת...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
חחחחחחחחחחח רץ, קראת אותי מצחוק... גרמת לי להרגיש עכשיו כמו איזה זקן בן 80!!
(לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ז"שי, ז"שי, אני אומר תחליט עכשיו תאומים פעם ראשונה בגיל 27 תאומות פעם שניה בגיל 33
ולהתחיל לעבוד על נכדים בגיל 58.
יאללה, עכשיו יש כדורסל מכבי נגד הפועל
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
חני- אל תדאגי, יש מספיק מקום גם לצבא ואוניברסיטה...
תודה רבה רבה על התגובה, שימחת אותי מאוד! בכלל, כולכם עשיתם לי איזו הרגשה חמימה ונעימה בלב :)

אין ספק שאת אמא נפלאה שגם אם היא עושה מדי פעם כמה פדיחות, כמו אבא של אפרים, היא עדיין תישאר אמא נפלאה... מקווה שגם אני אהיה אבא נפלא.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
הי בלוגי, תודה רבה רבה לך!
רגע רגע רגע, לא הבנתי- אתה נהג הסעות? ומה זה לעזאזל ספק מזומנים? תסביר את עצמך בבקשה!
כיף לדעת שיש עוד אנשים פדחנים בעולם XDXDXD

נו, ספר לי איזו פדיחה שעשית...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מוריה- לא עזרת קצת- עזרת הרבה! אמרת דברים כל כך חכמים... תודה רבה על התמיכה. עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב:)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
אור- תודה על העצה. האמת היא שזה לא מעסיק אותי כל הזמן, רק מדי פעם. כמו שאמרתי בביקורת: "ואכן, כשאני מוצא לי איזה זמן פנוי עם עצמי, יוצא לי להרהר מעט על העתיד שלי, ועל עתיד משפחתי"
רק מעט. אז לא ממש צריך לדאוג, אני לא נשאב :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה, די אנג'לו :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה, יעל!
לא כל כך הבנתי את דברייך. אשמח אם תסבירי את עצמך קצת יותר ברור בבקשה...
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
דן סתיו, תודה רבה! (גם על הלייק והתגובה, וגם על העצה)
נעמי (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
מה שכולם אמרו לך - תניח לזה, זה יתבשל בך לבד.
רץ (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ז.ש.ל.ב - תגיד מהיכן אתה מביא את הדילמות האלה, אני בגיל - 28 הייתה לי דילמה פשוטה למסד את יחסי עם בת זוגתי - או להמשיך להיות פרפר נחמד - תגיד אתה צעיר או זקן ?
חני (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
למה להתחבט זשי? יש לך עוד תיכון בגרויות צבא אוניברסיטה... למה כבר לחשוב על אבהות? למה לרוץ?תחייה את היותך ילד
יש לך עוד פלנטי עוד זמן לתהות בסוגייה..
קודם תתאהב לפני הכל...
וברור שתהיה אבא נפלא כי לא יכול להיות אחרת.
והורים עושים בושות לילדים גם כשהם לא עושים
בשביל לא לעשות בושות אני צריכה להתחבא
ואני לא מתכוונת לעשות זאת.
ספר טוב וגם ביקורת נפלאה
bloggy (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת יפה :)

הבנות שלי יודעות היטב שבנוסף לתפקידי הרשמיים כנהג הסעות וספק מזומנים ישנו עוד תפקיד משמעותי שאותו אני לוקח ברצינות גמורה - יצירת פדיחות. מקוריות ככל הניתן.
Moriah (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
כל עוד הילדים שלך לא יגדלו להיות אוכלי מוות, אני חושבת שאתה בסדר P:
וברצינות - גם אני לא חושבת שאני מוכנה להיות אמא. לא בשנים הקרובות לפחות. זו דילמה שיש להרבה אנשים בשלב כלשהו. הרי אף אחד לא נולד עם כישורי הורות, זה משהו שרוכשים. ברגע שיהיה לך ילד ראשון, אתה תפתח את הכישורים הנכונים ותלמד להיות אבא - עם הרבה טעויות בדרך, כמו כולם. עצם העובדה שאתה חושב על זה כל כך, כבר מראה שלא תהיה אבא מזניח - התחלה טובה :)
חוץ מזה, אני מקווה שזה לא מעסיק אותך רק כי זה מה שאנשים מצפים ממך לעשות. יש הרבה אנשים גדולים שלא הביאו ילדים, שגם לא התחתנו, והעולם ממשיך להסתובב. תעשה את זה רק אם זה משהו שאתה מוכן לו ורוצה בו. מקווה שעזרתי קצת.
אור (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תשמע אני מרשה לעניין ההורות להעסיק אותי מדי פעם מ"מרומי" גיל 23, וגם עבורי זה עדין מוקדם יחסית.

קח את הזמן, תתחבט בדילמות, אבל אל תישאב לתוכן, לפחות לא יותר מדי...
די אנג'לו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת יפה!
yaelhar (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת חמודה. ודרך טובה לפתור דילמה היא לדבוק בפיתרון הפיך. כלומר לבחור במצב בו לא ייגרם נזק תמידי כתוצאה מהבחירה. אולי כדאי להחליט שבעשר השנים הבאות לא תהיה אבא. אחרי עשר שנים - פתח מחדש את הנושא לדיון. נראה לי שבדרך זו לא ייגרם נזק לך ו/או לצאצאיך העתידיים...
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו ביקורת יפה. מאחל לך שבכל בחירה שתעשה במהלך חייך תשאר נאמן ככל האפשר לעצמך ומושפע מעט ככל האפשר ממכבש הלחצים החברתי





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ