הביקורת נכתבה ביום שישי, 29 באוגוסט, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
ע"י זה שאין לנקוב בשמו
כל מה שהספר הזה עבר עד כה בחייו הקצרים, הוא תעלומה אחת גדולה: זה התחיל מהחלטה של האחת והיחידה, ג'יי קיי רולינג, שרצתה להיות אנונימית ולראות איך אנשים יגיבו אחרי שיקראו ספר שהיא כתבה מבלי לדעת שרולינג היא זו שכתבה אותו.
אז מה היא עשתה? היא אימצה לעצמה שם בדוי ('רוברט גלבריית') תחת ספרה החדש ('קריאת הקוקיה').
כשהספר הזה יצא לאור, המו"ל התלהב ממנו וכל העסק הזה שסופר אלמוני כדוגמת גלבריית כותב רומן ביכורים כל כך מוצלח (יחסית לרומן ביכורים) ונותן הרגשה כאילו זה לא ספרו הראשון, נראה למו"ל קצת חשוד.
לכן הם פצחו בחקירה ובחיפוש אחר הכותב האמיתי של הספר, ובסופה הם גילו את האמת המפתיעה: רוברט גלבריית הוא לא אחד מאשר ג'יי קיי רולינג.
התוצאה: ג'יי קיי רולינג 'נתפסה על חם' ומספר המכירות של הספר, עלה.
אם תרשו לי להציג את דעתי בנושא, אז אומר שעצם העובדה שרולינג 'נתפסה על חם' ותוכניותיה נכשלו, קצת מעציבה אותי. זה לא בגלל שאני מזדהה ומשתתף בצערה או משהו כזה, לא. אלא בגלל שאם כל זה לא היה קורה ורולינג היתה נשארת אנונימית, אז כנראה שאף אחד לא היה יודע שהיא זו שכתבה את קריאת הקוקיה, ואם אף אחד לא היה יודע אז מן הסתם גם אני לא הייתי יודע, ואם אני לא הייתי יודע אז כנראה שבכלל לא הייתי טורח לקרוא אותו, ואם לא הייתי טורח לקרוא אותו, אז כנראה שגם לא הייתי מתאכזב.
כי כן, הסיפור אכזב אותי, רולינג אכזבה אותי.
הסיפור לא מעניין במיוחד אבל בכל מקרה אני אתקצר לכם קצת: קורמורן סטרייק הוא חוקר פרטי. יום אחד בא אליו לקוח בשם ג'ון בריסטו. בריסטו מאמין שאחותו המאומצת, לולה, שהיא דוגמנית מאוד מצליחה (שגם הפסיקה את ההתמכרות שלה לסמים) לא התאבדה אלא שכוח חיצון כלשהו (בן אדם כנראה) דחף אותה מחלון דירת הפאר שלה וגרם למותה- ההפך הגמור ממה שסוברים המשטרה והעיתונות. הם טוענים שהיא התאבדה כמובן.
גם סטרייק בהתחלה חושב ככה אבל אחרי תשלום כספי נוסף, הוא לא יכול שלא להגיד 'לא', ושוקע עמוק עמוק אל תוך עולמה 'הלא מעניין' של הדוגמנית.
קצת אחרי הרגע הזה, בערך בעמוד 100, ידעתי שמלקרוא את הספר לא יצמח דבר. (וגם לא התענוג הכי סתמי שיש) קשה לי להגיד מה גרם לי לנטוש ספר של סופרת שאני כל כך מעריך. הוא פשוט לא זרם לי (לעומת הארי פוטר האהוב וכיסא פנוי המבריק שהפתיע אותי לגמרי לטובה) ובכל זאת, אנסה להסביר 'למה' בפסקה הבאה:
אתם יודעים מה, למרות גל האכזבה שהכה בי בעוצמה רבה שלא תתואר (אולי אני נשמע רגוע יחסית למישהו שבזה הרגע קרא ספר של סופרת שהיא קודש קודשים מבחינתו והתאכזב, אבל תאמינו לי שבכיתי כל כך הרבה לפני שהתישבתי לכתוב את הביקורת עד שפשוט נגמרו לי כל הדמעות ונשארו רק המילים) אני חייב להודות שהתחפושת של רולינג דווקא די הצליחה: הכתיבה המתחכמת שמנסה בכוח לשעשע את הקורא אבל סתם גורמת להרבה מריחות (אני עדיין לא מאמין שאני אומר את זה על ספר של רולינג, אבל אין מה לעשות, הכתיבה באמת כזאת) מרגישה כאילו יצאה מתוך המקלדת של איזה אחד בשם רוברט גלבריית, העלילה המשעממת וחסרת הפלפל (כנ"ל) נראית כאילו נוצרה במוחו של איזה רוברט גלבריית, הדמויות השטחיות וחסרות כל הייחוד (טוב, אולי חוץ מסטרייק שבכל זאת היה בו איזה משהו אבל לא וואו) נראות כאילו נוצרו מזרעו של גלבריית ואם זה לא מספיק אז גם מעל צמד המילים 'קריאת הקוקיה' שבכריכה הקדמית, מופיעים צמד מילים 'רוברט גלבריית'.
אז ג'יי קיי רולינג או לא, זה בהחלט לא הג'יי קיי רולינג שאני מכיר. ממש לא. הג'יי קיי רולינג שאני מכיר, היא לא משעממת לרגע. הג'יי קיי רולינג שאני מכיר, יש לה דמיון מפותח. הג'יי קיי רולינג שאני מכיר, לא מנסה להתחכם. הג'יי קיי רולינג שאני מכיר היא האמ-אמא של כל הסופרים והסופרות ביקום הטרגי שלנו.
זו לא ג'יי קיי רולינג כתבה את הספר. זה רוברט גלבריית.
וזה אכן מרגיש כמו רוברט גלבריית.
(ואולי זה מה שלמרות הכל, גורם לי להרגיש יותר בנוח ועם פחות רגשי אשם כשאני קוטל את הספר הזה).
ציון: 2.5 כוכבים, אבל אין לי אומץ.
נסיים בציטוט שאהבתי מהספר: (כן כן, היה אחד כזה) " ואז, סוף סוף, התזזית מיצתה את עצמה ואיבדה כל טעם, ואפילו לעיתונאים לא נותר יותר מה לומר, חוץ מזה שיותר מדי כבר נאמר"
כן, נראה לי שזה בהחלט רגע מתאים לסיים פה עם הביקורת.
נ.ב- סליחה, גלבריית או מי שלא תהיה (אני עדיין לא מאמין שאתה רולינג!)
ורולינג- אם זו בכל זאת את זו שכתבה את הספר, אז קבלי את התנצלותי. ואל תדאגי, עדיין מעריץ ^^
42 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
ברור. כי זה הספר הראשון שהיא כתבה, ושדרכו כולם הכירו אותה.
|
|
|
קריקטורה
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
אנשים אף פעם לא ייתנו צ'אנס נפרד לכתיבה שלה, הם תמיד ישפטו אותה לפי הארי פוטר.
כמו שההוא שכתב את פו הדב (א.א. מילן כמדומני) לא הצליח אחר כך לעשות כלום בלי שימדדו את זה לפי פו... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
בכלל, אף אחד לא מושלם. לא אני, לא את ובטח שלא היא.
כולנו טועים לפעמים, ואני סולח לרולינג על הטעות שלה, ומקווה שהטעות הזו גם לא תחזור. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
צודקת.
כנראה שהייתי יותר מדי בטוח שרולינג מושלמת ושהיא לא טועה אף פעם... אז טעיתי. |
|
|
קריקטורה
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
לא קראתי שום ספר של רולינג חוץ מהארי פוטר,
פשוט כי אני פוחדת לשבור לי את ההערצה לכתיבה האגדתית של האישה הזאת. יכול להיות שרולינג פשוט הגיעה לגובה כזה בהארי פוטר, שממנו אפשר רק לרדת.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כן, אני אוהב מאוד לעבוד על אנשים ולהפתיע אותם...
תודה רבה. |
|
|
♬*•°.•Sonrisa*•°.•♬
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי את הספר אבל כשאמרת שרולינג כתבה רציתי, אך מיד המשכתי לקרוא והבנתי שהביקורת שלך קולטת כך שנראה שאוותר על הקריאה.
וביקורת מעולה כהרגלך |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
עוד "אכן".
|
|
|
ג'קס
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כמובן שיש, אבל הארי פוטר...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
חחח זה בסדר, זה לגיטימי להרגיש כאלו דברים כלפי הדמות הראשית של הספר, קודם כל.
שנית, אני שמח שאהבת את הביקורת. ואחרון אחרון חביב, כל אחד והטעם שלו. זה לא שאין עוד ספרים מעולים, פשוט זו סדרה שגדלתי עליה (וגם היום אני קורא מדי פעם את הספרים). |
|
|
אריאל
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה, ספר דפוק, מתחשק לי לזרוק את גלבריית מכל המדרגות.
אני חייב להודות שאני מקנא בך על שיש לך ספר (בעצם סדרה) שהוא האחד אין שני. כשאני צריך להחליט מי הספר הטוב ביותר שנכתב אי פעם, אני צריך לעבור על רשימה של שלוש מאות ומשהו ספרים ממש טובים. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אכן.
|
|
|
ג'קס
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נוני, בזמן הקריאה הראשונה הגשתי בדיוק את מה שאת מרגישה, זה פשוט עצוב, לגרום דבר כל כך נפלא
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אנונימוס- אני מבין את הדאגה שלך. זה באמת נורא להיות מישהו כמוני, אחד שסיים את הארי פוטר ושלא משנה מה הוא יקרא, הוא תמיד ישווה אותו להארי םוטר (ולא משנה איזה ספר) והתוצאה תמיד תהיה דומה: הארי פוטר יותר טוב.
תודה רבה! |
|
|
אנונימוס
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ווידוי קטן- עדיין לא קראתי את כל סדרת הארי פוטר, למעשה, השאלתי היום את הספר הרביעי ועם כל ספר שאני גומרת אני מרגישה סוג של עצבות כזאת כי זה בעצם מקצר לי את מה שיש לי עוד לקרוא.
גם אם לא היית כותב את הביקורת הזאת, או שלא הייתי קוראת אותה, לא הייתי קוראת את 'קריאת הקוקייה' וגם לא את 'כיסא פנוי', כי כמו כמה אחרים, אני מפחדת להתאכזב ממנה. ואחרי כל החפירה הזאת שאין לי מושג מאיפה היא באה- ביקורת טובה:) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
טופי- אני שמח.
תודה רבה! |
|
|
טופי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
עוררת את סקרנותי!
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
עורבני כחול- זה בסדר. את לא חייבת.
תודה :) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
דב"ש- אוקיי, תודה על החיזוק והעידוד...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
eliya- תודה רבה, ואת צודקת. זה בהחלט נשמע הגיוני.
לגבי כיסא פנוי, תנסי לקרוא אותו. אני אהבתי אותו, לא כמו הארי פוטר, אבל עדיין אהבתי. כתבתי עליו סקירה ממש קטנטנה שלא תעזור לך בשית'. |
|
|
ג'קס
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
משתתפת בצערך, אף על פי שלא קראתי את הספר, אני מפחדת לקרוא משהו של רולינג שהוא לא הארי פוטר
|
|
|
דניאל בן שטרית
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
מבטיחה לך שג'יי קיי רולינג בסדר, היא לא דואגת.
|
|
|
eliya
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כרגיל ביקורת נהדרת.
אני אגיד לך מה הבעיה. לא משנה איזה ספר יכתב, אין סיכוי שהוא יצליח להתעלות על הארי פוטר. ולכן כל ספר ישאר בגדר אכזבה. לגבי כיסא פנוי, הוא שוכב אצלי כבר שנה שלמה במדף, ועדיין לא מצאתי את הזמן (והאומץ) לקרוא אותו.. באמת שווה? כתבת עליו סקירה? |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
רץ- כן.
אבל היא עושה את זה פחות טוב. תודה. |
|
|
רץ
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת טובה - האם רולינג יכולה לכתוב על נושאים אחרים ולא רק על קוסמים ?
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה. האמת היא שגם במציאות אני כזה. כנה. לא מפחד לומר את האמת בפרצוף (טוב נו, תלוי איזו אמת ^^)
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
היי כנות מדהימה יש לך.
קשה לספק את הסחורה שוב ושוב מעתים עושים זאת.ביקורת יפה
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
חהחהחה XD
תודה, לי יניני. אבל ההצלחה לא סותרת את האיכות. לפעמים זה גם מצליח וגם באיכות גבוהה, לפעמים זה לא מצליח אבל זה באיכות לא רעה בכלל, לפעמים זה לא מצליח וזה באמת באיכות רדודה ונמוכה, ולפעמים זה מצליח אבל האיכות על הפנים. שבת שלום ושגם לך תהיה שנה טובה. |
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה. חסכת לי ספר....חהחהחה. מאחלת שנת לימודים פוריה...אגב
הסופרת הזו לא הצליחה בספר הנוכחי וגם בספר כסא פנוי. כנראה שאי אפשר לרכב כל החיים על הצלחה שהיתה בעבר. קוראים זוכרים הצלחות אבל גם כשלונות. תמשיך לכתוב אתה כותב נפלא!
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך, עמיר! (גם על המחמאה וגם על הברכה. מי ייתן והשנה החדשה שלך ושל כל עם ישראל, תהיה מתוקה כמו תפוח בדבש ולא כמו טיל בכיפת ברזל!)
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ז"שי, אחלה ביקורת.
ובהזדמנות החגיגית - בהצלחה רבה לך ולכל התלמידים באתר, עם פתיחת שנת הלימודים - עלו והצליחו תהנו והשכילו בשקט ושלום.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אור- תודה רבה.
ואתה קצת טועה: דווקא את כיסא פנוי אהבתי. את קריאת הקוקיה לא אהבתי. יכול להיות שזה בגלל שכמו שאמרתי, היא ניסתה להיות מישהו שהיא לא (והוא נמצא ברמה נמוכה בהרבה) אבל יכול להיות שזה גם בגלל שאני לא סובל ספרי מתח (למרות שגם מהסגנון של כיסא פנוי אני לא מתלהב ובכל זאת, היא הצליחה לרתק אותי בו) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תות המלכה- אני שמח שאת שמחה (שאני שמח)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נופר- אני אדם די ספונטני שמשנה כל רגע את ההחלטות שלו ^^
|
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אתה יודע, שרולינג לא הצליחה לשמר את הקסם. גם בכיסא פנוי וגם בקריאת הקוקייה.
זה נורא מאכזב. |
|
|
אור
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
הביקורת מצוינת,אבל גם מאוד אכזבה אותי
|
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
.
חחחחחחחחחחחחחחח יש!!!!
כל עוד אתה כותב אני שמחה :) זהו... העולם נשאר שלם ^-^ |
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
באמת תהיתי לעצמי למה עבר כל כך הרבה זמן מהביקורת האחרונה שלך...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
שוב אורגת- :)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תות- אל תדאגי, אני אכתוב ^^
תודה על הדאגה... |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אורגת הדיו- כן, זה בדיוק מה שקרה.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תות- אחלה. תודה.
|
|
|
אורגת הדיו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
אופס, לא חשבתי על זה.
|
|
|
אורגת הדיו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
כן!!! תמשיך לכתוב.
|
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
.
אורגת הדיו ששששש... אל תזכירי לו, שיכתוב המווווווווווווווווווווווווווווווווווווון ביקורות,
|
|
|
אורגת הדיו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
מה קרה ל"אני לא אכתוב ביקורות בתקופה הקרובה"?
הביקורת מעולה כרגיל (יש לך יותר טובות, אבל גם את זו אני אוהבת), אבל חשבתי שנעלמת...
מה קרה פתאום? קראת את הספר והיית חייב לחלוק איתנו את אכזבתך? |
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
.
זאת ללא ספק התגובה הכי ארוכה שכתבתי למישהו אי פעם... אולי יצא משהו טוב מהספר הזה בסופו של דבר :)
וכן, הבנתי על פי הביקורת שלך שלא אהבת את הספר, זה די מובהר פה ;) |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
קודם כל, תודה על התגובה הארוכה, הנדיבה והמרתקת. זו ללא ספק התגובה הכי טובה שלך ואולי גם התגובה הכי טובה שקיבלתי :)
ולשאלתך: הפעם זה יצא רע. בהחלט. |
|
|
תות :>
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
.
כשסופר מחליט להישאר אנונימי הוא כותב שונה כדי להסתיר את העובדה שזה הוא, במידה והוא הוציא רב מכר אז כמובן שכשהוא יכתוב תחת שם אלמוני הוא לעולם לא יסתכן בכך שיכתוב דומה לעצמו כדי שלא יתפס (למרות שבמקרה הזה זה לא כל כך עזר), אוליי ככה הוא מבטא צד אחר שבו, צד שהקורא מעולם לא ראה ולעולם לא יראה כל עוד הסופר יחתום על שמו האמתי, לפעמים זה טוב ולפעמים זה רע, זה באמת תלוי בהרבה מאוד דברים וספר כזה לא נועד להיכנס לדעה של אנשים על אותו סופר כי זה לא הוא שהקורא מכיר, זה צד אחר שבו, אולי צד שהוא רוצה שיראו אבל לא כשהוא אחראי לכך...
~ נקודה למחשבה ~ טוב הביקורת טובה, סקרת את הספר בצורה פנטסטית וניסית למצוא הסברים גם כשלא היו לך אבל הצלחת בסופו של דבר להעביר את המחשבות שלך על הספר, אהבתי מאוד :) נ.ב - בפסקה האחרונה ובנ.ב ממש פיצלת את רולניג וגלבריית ובעצם עשית מה שרולינג רצתה, היא רצתה שיתיחסו לספר ולא לעובדה שהיא כתבה אותו (במקרה זה לגלבריית ולא לרולינג), אז כל הכבוד אני מניחה :) |
42 הקוראים שאהבו את הביקורת
