מדף הספרים של סוריקטה - הספרים שדירגה

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

הנדרסון הוא תעשיין אמריקני עשיר הנוטש את משפחתו ויוצא לאפריקה השחורה. ושם הוא מתנסה במבחן של כוח, עולה בטקס פולחני למעלת מוריד-גשמים בשבט פרמיטיבי ונעשה יד-ימינו של המנהיג. ספור פנטסטי, פראי ורב-משמעי שלא אחד מטובי סופריה של אמריקה.

פרידה מברלין הוא רומן אימפרסיוניסטי מרגש המתאר באופן אמין ומשכנע את השפעתם האלימה והאכזרית של אירועים ציבוריים על חיי הפרט. פרידה מברלין, שימש השראה לסופרים רבים ועובד, בין השאר, למחזמר הנודע "קברט". בספר מתאר קריסטופר אישרווד את ברלין שלפני עליית הנאצים לשלטון ואת הרוח העזה שנשבה בה בימים ההם דרך עיניהן של שלל דמויות: פרוליין שְ

בשנת 1937 נשלח ארנסט המינגווי לספרד כדי לסקר את מלחמת האזרחים. כעבור שלוש שנים סיים לכתוב את הרומן הגדול למי צלצלו הפעמונים: סיפורו של אמריקאי צעיר מהבריגדות הבינלאומיות שסופח ליחידת גרילה בהרי ספרד. זהו סיפור אודות נאמנות ואומץ, אהבה ותבוסה ומותו הטרגי של אידאל. המינגוויי מתעלה על עצמו ברומן זה, אם בתאור אהבתו של ג'ורדן למריה היפ

זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג

ברטולט ברכט פיתח מן המחזה אופרה בגרוש גירסה אֶפית: רומן בגרוש, שיצא לאור לראשונה ב-1934. בסאטירת-נוכלים סארקסטית על הקאפיטליזם מופיעות הדמויות הבלתי נשכחות של האופרה: מק הגנגסטר; פיצ'אם מלך הקבצנים; פולי, בתו חולת-האהבה. כמו-כן משובצים ברומן פזמונים מאופרה בגרוש ובלדות עתיקות. רדיפת הבצע, שחיתות השלטונות, ייאושם של האנשים הקטנים, "ה

ארבע יריות הרובה שנורו בבוקר אחד בשנת 1959 שינו לנצח את חייהם של תושבי העיירה השלווה הוֹלקוֹמבּ שבקנזס, וגם את הספרות האמריקאית כולה. הידיעות על הירצחם של ארבעת בני משפחת קְלאטֶר בחוותם בהולקומב הניעו את הסופר הנודע טרומן קפוטה לצאת למסע בעקבות הרצח שזעזע את אמריקה ולהתחקות אחר הנרצחים והרוצחים כאחד. תוצאותיו המצמררות והבלתי נשכ

בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד

כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר. מה"חיבור

רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל. סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע. בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו.

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

ליל סילבסטר 1975, מקסיקו הבירה. שני גברים נרדפים עוזבים את העיר בחיפזון, בדרכם לחפש משוררת אבודה במדבריות הצפון. מסעם החוצה יבשות ומתפרש על פני שני עשורים הוא חיפוש מתמשך על רקע יקום שוקע ומחשיך - היקום שלנו. זהו מסע ששותף לו ומספר אותו דור שלם של אוהבים, מורדים וקוראים, שעדויותיהם נטוות יחדיו לאחד הרומנים הלטינו-אמריקניים המדהימי

'נפשות מתות' – הרומאן הגאוני והמדהים על התוהו-ובוהו של ההבלוּיות והעמדות-הפנים שמהן עשויה, טלאי על גבי טלאי, הרֵיקוּת של המצב האנושי; פסגת יצירתו של "האמן הגדול ביותר שהוציאה מתוכה רוסיה עד עצם היום הזה" (כפי שכתב עליו נאבוקוב), פסגה שלמרגלותיה שוצפת התהום הפרטית המסויטת של המחבר – 'נפשות מתות' זה מוגש כאן לקוראים הישראלים בתרגום ע

נוטות החסד, "Les Bienveillantes", הוא ספר הביכורים של ג'ונתן ליטל, יהודי אמריקאי בן 38, שגדל בצרפת ומתגורר היום בספרד. גיבור הרומן שלו הוא קצין אס-אס נאצי נטול רגשות אשמה החי ופועל בסביבה של נאציזם, אנטישמיות ורוע . נוטות החסד הוא פרסקו בבּארוקי המתאר בגוף ראשון את עולמו המפלצתי של קצין אס-אס בין 1938 ל-1945, יצירה מהפנטת, מטרידה ורבת-עוצמה, שמיד

שנדור, או טוביאס, הוא פליט תלוש שעברו רודף אותו, ההווה שלו מייאש אותו עד מוות ואין לו עתיד. ביובש ובתמציתיות הוא מספר על חייו החד-גוניים, על סודו האפל מן העבר ועל ציפייתו לאירוע שיגאל את חייו. מתרחש לו נס. לין באה. אפילו המכונה השנואה בבית החרושת שרה בקצב ``לין פה, לין הגיעה!`` האומנם ייגאלו חייו, היוכל לממש את אושרו? לא. הכול מתמוטט, כפי

מרגֶריט, יצאנית-צמרת, פילגש-להשכיר יפהפייה, המוקפת הערצה, כסף ופאר, חיה חיי הוללות המשחיתים את בריאותה הרופפת (יש לה שחפת) - עד שהיא מגלה אהבה "אחרת", "אמיתית", כשהיא פוגשת את ארמן דיוואל, בחור ממשפחה בורגנית טובה. ניסיונם של האוהבים לבנות לעצמם עולם-בועה, מנותק מן העבר, מן העתיד ומפאריז, להתמזג בתוך נצח שהאהבה היא בו חוק יחיד -נכשל כיש

סיפור קורותיה המרתקות והמזעזעות כאחת של קבוצת נערים בריטיים, ניצולי תאונת מטוס בימי מלחמה. מתוך נפתולי הסתגלות ומאבקי השתלטות מקימים הניצולים, באי השומם שאליו נקלעו, חברה הלוקה בכל מומיה של החברה האנושית. יצירה שהיא גם משל אכזרי על תולדות האנושות וגם חזות קשה לעולם התרבות בתקופה של ערעור יסודות וסכנת שואה פרי - עטו של אחד מסופרי -

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ

האם מה שנותר בזיכרוננו הוא תמיד מה שראינו בעינינו? כמה פעמים אנחנו מתאימים, מקשטים ועורכים קיצורים ערמומיים בסיפור חיינו כדי שיתאים לצרכינו וילווה אותנו לכל חיינו? וככל שהחיים מתמשכים, מתמעטים האנשים שיכולים לערער על תיאורנו, להזכיר לנו שחיינו אינם חיינו, אלא רק הסיפור שסיפרנו על חיינו, סיפור שסופר אולי גם לזולתנו, אבל - בעיקר - ל