לפנינו חוויה יחידה במינה: הבה נשחק במילים! הנה שתי יצירות נפלאות המדמות משחק השתקפויות, משחק הבדלים: משחק ספרותי. ג׳ק לונדון כתב שתי גרסאות לסיפורו המופתי "להבעיר מדורה" – אחת בשנת 1902 והשנייה, בשנת 1908, משולשת בגודלה. כמו צייר הרושם גרסאות לאותו הנוף, כמו מלחין המתמוגג ומפתח מוטיב מוזיקלי ביצירות שונות – לונדון מזמין אותנו הקוראים
לארנה ויוג'יניה, זוג נורדי קשה יום, נולדים בזה אחר זה שבעה ילדים. לאחר שאחת מבנותיהם נפטרה, מחליט הזוג להביא לעולם ילדה נוספת - רוז.
רוז מתגלה כילדה הרפתקנית ורודפת אקשן. היא יוצאת למסע קסום על גבו של דוב לבן, שמסתבך מרגע לרגע. משפחתה של רוז נפרדת ממנה לתקופה ארוכה, בה רוז נדרשת לחיות בתוך הר, להעפיל לקוטב הצפוני, להביס את מלכת הטרול
העובדות אינו אוטוביוגרפיה במובן המקובל: זהו נסיונו של מספר גדול, פיליפ רות, להתעמת עם עצמו, אך גם עימות בין הבדיון של המספר ובין הדבקות בעובדות המציאות.
רות מתרכז בחמש אפיזודות מרכזיות בחייו: ילדותו ונעוריו בשנות השלושים והארבעים בשכונה היהודית של העיר ניוארק; לימודיו בקולג';ההתאהבות המטורפת שלו בגרושה לא-יהודיה ופרשת היחסים ב
בית בקהיר חלק ב: כמאל הוא הספר השני מבין שלושת הכרכים המהווים את הטרילוגיה הקהירית מאת הסופר ואיש הרוח, זוכה פרס נובל, נגיב מחפוז. הספר הראשון בטרילוגיה, בית בקהיר, והספר השלישי - בית בקהיר | הדור השלישי ראו גם הם אור בסדרת מפרשים.
זוהי סאגה רחבת יריעה המגוללת את קורותיה של משפחת הסוחר האמיד אחמד עבד אל-ג'ואד, על בניו, בנותיו ואשתו הצ
החיים בשנחאי בשנות העשרים של המאה העשרים. בימיה הראשונים של המהפכה הסינית, מתוארים ביד האמן של מאלרו ביצירת מופת המבשרת את סין של ימינו ואת העולם של ימינו.
"אליס מאנרו היא צ'כוב שלנו", אמריה עליה סינתיה "והיא עתידה לשרוד יותר מכל בני דורה."
קובץ סיפורים זה של סופרת הקנדית מצטרף כרונולוגית לרומן, המלווה את שלבי גדילתה של נערה מן הילדות המוגנת, דרך חתחתי ההתבגרות, הכמיהה לדת, האהבה הראשונה והשנייה, הזהות הנשית והאישית, עד ההגדרה המהוססת של היעוד האינדיווידואלי המיוחד לה.
בד בבד עם העי
בית בקהיר הוא הספר הראשון מבין שלושת הכרכים שמהווים מחפוז את הטרילוגיה הקהירית מאת הסופר ואיש הרוח, זוכה פרס נובל, נגיב מחפוז. החלק השני: בית בקהיר | כאמל והספר השלישי - בית בקהיר | הדור השלישי ראו אף הם אור בסדרת מפרשים.
זוהי סאגה רחבת יריעה המגוללת את קורותיה של משפחת הסוחר האמיד אחמד עבד אל-ג'ואד, על בניו, בנותיו ואשתו הצייתנית. על
הנרי מוליס, סופר מצליח, מוזעק אל בית הוריו כי אמו מאיימת להתגרש מאביו. כשהוא מגיע, נדמה שהאיומים הוסרו, אבל אז משימה חדשה ומפתיעה מוטלת לפתחו: לצאת עם אביו הבנאי לבנות בית בהרים.
מה שתוכנן להיות גיחה קצרה אל עיירת ילדותו העלובה והמתנוונת הופך למסע ייסורים. מסע אל ההווה ואל העבר, אל הדברים שדימה שהצליח לשכוח, אל כעסים שמסרבים לגווע,
במיקרוקוסמוס של אחוזה ספרדית רואים להם האדונים זכות טבעית לשעבד את משרתיהם ולנצלם, והציות ללא סייג מובן מאליו גם למשרתים: פאקו, רגולה אשתו, ובתחתית הסולם עזריאם, אחיה המוגבל של רגולה, שנוצל עד זקנתו באחוזה אחרת, ואז הושלך ככלי אין חפץ בו. במציאות הסגורה והמנותקת הזאת אין למשרתים אלטרנטיבה להתבטלות המוחלטת, עד כדי הסכנה לפגיעה פיז
הסיפור הוא הסיפור של ההורים, חשבתי אז, ואני חושב גם עכשיו. כעסנו עליהם בגללו אבל גם חשנו הקלה משום שחסינו באפלולית. בזמן שהארץ התרסקה, אנחנו למדנו לדבר, ללכת, לקפל מפיות בצורת אניות, בצורת מטוסים. בזמן שהסיפור התרחש, אנחנו שיחקנו במחבואים, בהיעלמות. ילד בן תשע מתאהב בילדה זרה בת אחת עשרה, שמבקשת ממנו לעקוב אחר אחד השכנים. יום אחד מחל
לאחר שבני משפחתו מאסו בסיפוריו, מתיישב אוּרבֶּה מרטין ומעלה על הכתב אירועים מכוננים משנות ילדותו ומהתקופה שבה שירת בחזית כחייל במלחמת העולם הראשונה. חודשים ספורים לפני מותו הוא מפקיד את המחברות בידי נכדו, סטפן הֶרטמַנס, סופר פלמי ידוע. לאחר זמן הרטמנס מתמסר למשימה ומגולל בקולו שלו את סיפורו של הסב. אבל מי היה אורבה באמת ועל מי רצ
"ההיסטוריה היא זיכרונן של מדינות". כך כותב הנרי קיסינג'ר בספרו הראשון, "עולם שהושב", שבו הוא מגולל את ההיסטוריה של אירופה במאה ה-19 מנקודת מבטם של מנהיגי אוסטריה ואנגליה. הוא מתעלם מהמיליונים שסבלו ממדיניותם. מנקודת המבט שלו, ה"שלום" שממנו נהנתה אירופה לפני המהפכה הצרפתית "הושב על כנו" בחוכמתם הדיפלומטית של כמה מנהיגים לאומיים. אבל עו
מיכאיל יוּרְייֶביץ' לֶרמוֹנטוֹב, שנהרג בדו-קרב בהיותו בן 27 בלבד, הוא מענקי השירה הרוסית במאה ה-19. בשנותיו האחרונות פנה לכתיבת פרוזה, ובמרכז הרומן היחיד שכתב, "גיבור דורנו", העמיד מעין דיוקן עצמי: פֶּצ'וֹרין הוא "גבר פטאלי" אפוף חידה, ציני, אדיש, שׂבע תענוגות, המפיג את שעמומו באהבהבים ובהרפתקאות. אך למרות האגוצנטריות של פֶּצ'וֹרין (המו
סי-מן נאו, בעל אדמות עשיר בן שלושים, נורה בלילה קר אחד של דצמבר לאחר המהפכה הקומוניסטית. הוא בטוח שחייו על פני האדמה היו הגונים ומועילים לחברה, שהיה בן טוב להוריו ומאהב נהדר לבת זוגו ולשתי פילגשיו, ומוחה בפני אל השאול על מר גורלו.
האל נענה להפצרותיו של סי-מן נאו ומסכים להחזיר אותו לחיים אך לא כבן אדם כי אם כבעל חיים. תחילה חוזר סי-מ
"ספר השנה" כינו אותו באמריקה. בספרו גולד שווה זהב עושה ג'וזף הלר לבית הלבן מה שעשה לצבא בספרו מילכוד 22. "זהו ספר מקסים, מצחיק, מרגיז, אמיתי, גדוש טיפוסים מקוריים," שיבחה הביקורת.
גולד שווה זהב מסמן את שיבתו של ג'וזף הלר אל הקומדיה הראשונה שלו, מילכוד 22, שהיה כבר לקלאסיקה של הספרות במאה הזאת. גם בגולד שווה זהב, הצחוק המטורף נתקע בגרון, מכ
"בחדר זר" הוא ספרו של אחד מהסופרים הדרום-אפריקאים הבולטים כיום, דיימון גאלגוט (מחבר "הרופא הטוב"). הספר זכה לשבחי הביקורת ונכלל ברשימת הספרים המועמדים לפרס הבּוּקר לשנת 2010.
בחור צעיר ובודד ששמו דיימון יוצא לשלושה מסעות. הסיבה לצאתו לדרך לא ברורה לו, גם אין לו תוכנית מסודרת לקראת כל אחד מהמסעות האלה. הוא יוצא לדרך רק משום שהוא מרגיש
"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי
"כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב
"גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטוייבסקי
"התחלתי לקרוא את אובלו
חזקים וחלשים, שנכתב ביידיש ויצא לאור בווארשה ב-1929, הוא יצירה מודרנית מדהימה שמובאת כעת לראשונה בתרגום לעברית, לאחר שהיתה מוכרת רק לקומץ קוראי יידיש. תרגמה אותו לעברית ד"ר בלהה רובינשטיין, לאחר שקראה אותו בשפת המקור והתאהבה בו עד כלות.
זהו רומן מתוחכם ורחב יריעה, מרהיב בשפע אירועים דרמטיים שמשתלבים זה בזה ומתאחדים למסכת עלילתית
אפריקנר לבן, איש פשוט עם אמביציות רגילות מוצא שידיד טוב של המשפחה-שחור, מוחזק בידי משטרת הביטחון, ואחרי זמן קצר הסתבר שהוא מת בחדר המעצר. הלבן מחליט לחקור את מותו של ידידו השחור. העניין מסתבך והאימה חודרת לאט-לאט לליבו של הלבן ושל הקורא. מרתק ומפתיע. משטר האפרטהייד במלוא אכזריותו ותפלותו.
"מעשה עצום של דמיון. השנה (שנת הופעת הספר) טרם הגיעה למחציתה, ויתכן שרומן אמריקאי טוב יותר יראה אור בהמשכה אך אני אינני משער שיהיה כזה." – ניוזוויק
"הרומן הפוליטי של תקופתנו, נפלא, מהנה, מלהיב ומדוייק." – ניו-ריפאבליק
"יצירת מופת. הישגו של א. ל. דוקטורוב כסופר פוליטי מתעלה על הישגיהם של כל בני תקופתו ומשתווה לזה של אלכסנדר סולז'ניצי