מדף הספרים של אוריאל - הספרים שדירג

יצירת - ענקים המגוללת פרשה הרואית בתולדותיו של העם הארמני: המאבק הנואש של הנצורים במוסה דאג וכליונם, ספר - מופת בתרגום עברי. "הרעיון לכתוב את הספר הזה נולד במארס 1929, בעת ביקור בדמשק, המראה המעורר חמלה של ילדי פליטים בעלי - מומים ומזי - רעב, העובדים בבית - חרושת לשטיחים, נתן לי את הדהיפה האחרונה לגאול מתהום - הנשיה את גורלו המוזר של העם ה

הבעיה הפסיכו-פיסית היא מנושאיו המרכזיים של המחקר הפסיכולוגי. אולם מקומה בהגות האנושית וחשיבותה לגביו נקבעים במידה רבה על ידי השלכותיה על עולם הערכים - על המוסר, על אמונות ודעות דתיות, על מה שמקובל לקרוא בשם השקפת עולם. מאידך, העמדות ההשקפתיות, האמונות והערכים של החוקרים, קובעים במידה רבה את גישתם לבעיה הפסיכו-פיסית.  לאחרונה הול

'ברלין, אלכסנדרפלאץ' – סיפורו של פראנץ' בּיבֶּרקוֹפּף – הוא סיפורו של אסיר משוחרר, בשנים שלאחר מלחמת-העולם הראשונה, הנשבע לחיות כאדם הגון, אך אינו מתמיד בכוונתו, נגרר לפשע בגלל כוחות חזקים ממנו, מסתבך ומתמוטט, והמכות הנוחתות עליו הופכות אותו למין איוב מודרני, מנוכר. אבל מסיפור הנפילה מתנער וקם ביברקופף חדש, אחר. הספר הוא מונטאז'

סוף - סוף יראה אור בעברית כל 'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט - פסגת הפרוזה המודרנית.' הספריה החדשה' תפרסם את 3000 העמודים של פרוסט ברציפות - כרך כל שנה - בתרגום מופת של הלית ישורון.' קומברה,' הספר הראשון, הוא נקודת המוצא למסע גדול ובלתי נשכח - מסע אל זמנה של החוויה הנפשית, שבו יחליף הקורא את כלי ההסתכלות שלו בחייו ובחיי סביבתו.

``ביקורת התבונה המעשית`` הוא ספרו השיטתי העיקרי של עמנואל קאנט בענייני תורת המוסר והמידות. הספר דן בניסוח החוק המוסרי בחינת צו החלטי, כלומר בנוסח החובה המוטלת על האדם כיצור תבוני לנהוג כך, שהכלל המדריך את מעשיו יוכל להיות לחוק כללי הלך על כל המעשים שלו ושל זולתו. מצד אחר מניח הצו ההחלטי את הרעיון, כי יש לנהוג בכל אדם באשר הוא אדם בחי

"לתבונה האנושית יש גורל מיוחד בסוג אחד של הכרותיה: מעיקות עליה שאלות שאין ביכולתה לסלק אותן, מפני שהוטלו עליה כמטלה על ידי טבע התבונה עצמה, אך אין גם ביכולתה להשיב עליהן, כיוון שהן חורגות מכל יכולותיה של התבונה האנושית". זהו המשפט הפותח של הספר ביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט, שהוא, ללא ספק, החיבור הפילוסופי החשוב והמשפיע ביותר ב

מבחר מובחר משיריו של נתן אלתרמן. בין השירים: עוד חוזר הניגון, ניגון עתיק, ירח, שיר משמר, האם השלישית, שיר לאשת - נעורים ועוד.

סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי

תעודה תרבותית בלתי שכיחה, עמוקה, מושכת ומסעירה. סיפור חייו של מלחין גרמני מפי חברו, הומאניסט גרמני. זהו חומר היצירה. אגדת פאוסט, המגוללת את פרשת חייו הנפלאים והנוראים של ד"ר פאוסט, אשר מכר את נשמתו לשטן כדי לזכות באושר ובנעורים נצחיים, היא בסיס היצירה. המוסיקה היא צורת היצירה. הספר כתוב בהתאם לכללים מבניים של קומפוזיציה מוסיקאלית, ו

'אלברטין איננה' היא אחת הפנינים מן היצירה המונומנטאלית של פרוסט, 'בעקבות הזמן האבוד', וגם מעין רומאן עצמאי, שאפשר לקרוא בו בנפרד – אחד מהישגיו היותר גדולים של פרוסט: "זה מן הדברים הטובים שעשיתי", נהג לומר לידידיו. את יצירתו בת 3000 העמודים שיכתב פרוסט שוב-ושוב גם לאחר "השלמתה". ב-1987 נתגלה במרתף ביתה של אחייניתו, לאחר מותה, טקסט במכונ

הסיפור הקצר, ובעיקר זה ההומוריסטי, היה חביב על הסופר הצ'כי הנודע קארל צ'אפק (1938-1890) מכל צורה ספרותית אחרת. סיפוריו, העשויים גרוטסקה מעודנת, אירוניה והומור חד, ולשונו הביקורתית השנונה, מציירים את המצב האנושי בדיוק מריר ומשעשע ולא רק שהם - ככל ספרות קלאסית גדולה - עומדים במבחן הזמן, אלא שהם ייחודיים לתקופה שבה נכתבו. ככלל, צ'אפק עסק בספ

ספר זה, פרי משנתו המאוחרת של הפילוסוף הצרפתי היהודי עמנואל לוינס, יוחד לתורת האתיקה, שהיא עיקר הגותו. לוינס הוא פילוסוף חוצה גבולות, המשוחח עם פילוסופים מן העת העתיקה ועד ימינו (אפלטון, דקארט, הוסרל, היידגר, ניטשה, מרלו פונטי ואחרים), והוא משלב בתוך כך מוטיבים מן הספרות והשירה. השפעתה העמוקה של מחשבת ישראל ניכרת גם היא בשלושת החיבור

אם יכפה על מישהו להכין רשימה של עשרת הרומאנים הגדולים של כל הזמנים - יתפוס דוסטוייבסקי, מן הסתם, שליש מן הרשימה, מבין ששת הרומאנים הגדולים שכתב דוסטוייבסקי בין השנים 1866 ל1880 - , `אידיוט` (1868, שנתיים אחרי `החטא ועונשו`) הוא אחד המועמדים הוודאיים לרשימה בלתי - אפשרית כזאת. דוסטוייבסקי התקשה בכתיבת `אידיוט` יותר מאשר בכל רומאן אחר שלו. לפח

אחד מספרי המופת של המאה העשרים, שהשפיע השפעה כבירה על אמנות הסיפור והתווה לה דרך חדשה. ברומן זה, שרקעו אבטוביוגרפי, מגולל המחבר את פרשת התבגרותו של היחיד והכרתו את העולם הסובב אותו, על כל תביעותיו השרירותיות המתגלמות בדמות המשפחה, הכנסיה והמדינה. בכוח ראיה חודר וכוח תיאור מקורי הוא מצייר לפנינו נער אירי משנותיו הראשונות ועד שגמלה

לספר הזה סיפור מיוחד: הוא ראה אור בצרפת שלושים וארבע שנים לאחר מותו של הסופר ואיש־הרוח הנודע בתאונת דרכים. אין זה ספר ששלמה מלאכתו אלא כתב־יד שקאמי עבד עליו בתקופת חייו האחרונה, ובמותו הוא נמצא בילקוטו. לפרסומו קדמו לבטים רבים וקשים, אך משיצא לאור נתקבל ברחבי העולם בהתרגשות ובהתלהבות, הן בזכות יפי הכתיבה והן בזכות היותו תעודה איש