``ביקורת התבונה המעשית`` הוא ספרו השיטתי העיקרי של עמנואל קאנט בענייני תורת המוסר והמידות. הספר דן בניסוח החוק המוסרי בחינת צו החלטי, כלומר בנוסח החובה המוטלת על האדם כיצור תבוני לנהוג כך, שהכלל המדריך את מעשיו יוכל להיות לחוק כללי הלך על כל המעשים שלו ושל זולתו. מצד אחר מניח הצו ההחלטי את הרעיון, כי יש לנהוג בכל אדם באשר הוא אדם בחינת תכלית ולא בחינת אמצעי בלבד. ב``ביקורת התבונה הטהורה``, שקדמה בפירסומה ל``ביקורת התבונה המעשית``, הניח קאנט מרחב לדיון בתורת המוסר שלו, אולם בספר ההוא לא נזקק לדיון זה על פרטיו וטיעוניו. ב``ביקורת התבונה המעשית`` בא קאנט לא רק להשלים את מה שלא נידון ב``ביקורת`` הראשונה, אלא הוא מברר את האפשרות ליישב בין הסתירות או אנטינומיות כסתירות בין העיון למוסר, שעה שהוא מנסח את רעיונו על ראשונות התבונה המעשית. על פי ראשונות זו אין דרישותיה של התבונה המעשית עומדות בסתירה לטיעוניה של התבונה העיונית, אולם במקום שאין התבונה העיונית יכולה להכריע לטובת הדרישות האלה באה התבונה המעשית ומכריעה את הקו. שיטתו של קאנט מפורטת בעיקר בשלושה ספרים שהם שלושת ה``ביקורות``. ``ביקורת התבונה הטהורה`` ו``ביקורת כוח השיפוט`` יצאו אף הן לאור על ידי ``מוסד ביאליק`` בתרגומם ובעריכתם של פרופ` שמואל הוגו ברגמן, זקן הפילוסופים של ישראל, ופרופ` נתן רוטנשטרייך. כדרך שנהגו בתרגומיהם האחרים הקדימו גם לספר זה מבוא מקיף וביארו את הרמיזות והמונחים שקאנט משתמש בהם. לספר נספח מפתח מקיף ולוח מונחים.

``ביקורת התבונה המעשית`` הוא ספרו השיטתי העיקרי של עמנואל קאנט בענייני תורת המוסר והמידות. הספר דן בניסוח החוק המוסרי בחינת צו החלטי, כלומר בנוסח החובה המוטלת על האדם כיצור תבוני לנהוג כך, שהכלל המדריך את מעשיו יוכל להיות לחוק כללי הלך על כל המעשים שלו ושל זולתו. מצד אחר מניח הצו ההחלטי את הרעיון, כי יש לנהוג בכל אדם באשר הוא אדם בחינת תכלית ולא בחינת אמצעי בלבד. ב``ביקורת התבונה הטהורה``, שקדמה בפירסומה ל``ביקורת התבונה המעשית``, הניח קאנט מרחב לדיון בתורת המוסר שלו, אולם בספר ההוא לא נזקק לדיון זה על פרטיו וטיעוניו. ב``ביקורת התבונה המעשית`` בא קאנט לא רק להשלים את מה שלא נידון ב``ביקורת`` הראשונה, אלא הוא מברר את האפשרות ליישב בין הסתירות או אנטינומיות כסתירות בין העיון למוסר, שעה שהוא מנסח את רעיונו על ראשונות התבונה המעשית. על פי ראשונות זו אין דרישותיה של התבונה המעשית עומדות בסתירה לטיעוניה של התבונה העיונית, אולם במקום שאין התבונה העיונית יכולה להכריע לטובת הדרישות האלה באה התבונה המעשית ומכריעה את הקו. שיטתו של קאנט מפורטת בעיקר בשלושה ספרים שהם שלושת ה``ביקורות``. ``ביקורת התבונה הטהורה`` ו``ביקורת כוח השיפוט`` יצאו אף הן לאור על ידי ``מוסד ביאליק`` בתרגומם ובעריכתם של פרופ` שמואל הוגו ברגמן, זקן הפילוסופים של ישראל, ופרופ` נתן רוטנשטרייך. כדרך שנהגו בתרגומיהם האחרים הקדימו גם לספר זה מבוא מקיף וביארו את הרמיזות והמונחים שקאנט משתמש בהם. לספר נספח מפתח מקיף ולוח מונחים.