נתן אלתרמן

נתן אלתרמן

סופר

המשורר נתן אלתרמן נולד בפולין בשנת 1910.
אביו, יצחק אלתרמן, היה מיוצרי ספרות הילדים בעברית לגיל הרך ודודו, ז' אריאל, ערך ספרים רבים, ביניהם סדרת "מקראות" הידועה.
נתן עלה ארצה בגיל 15 כדי ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב.
ספר שיריו הראשון למבוגרים "כוכבים בחוץ" ראה אור בשנת 1938 היה מעורב בחיים הפוליטיים ואת דעותיו הביע במאמרים רבים.
בצד הכתיבה הפוליטית בעיתונים כתב ותרגם מאות שירים, פזמונים שהולחנו, מחזות ומאמרים. הוא השתתף במלחמת העצמאות.
"הטור השביעי" שלו ,שהתפרסם בעיתון "דבר", נתן ביטוי לרחשי ליבו של דור מקימי המדינה.
היה משורר אהוב ומוערך מאוד. בשנת תשכ"ח הוענק לו פרס ישראל.
בצד יצירתו העשירה למבוגרים, כתב אלתרמן גם יצירות רבות לילדים שאוירו בידי צילה בינדר.
הוא היה אביה של המשוררת תרצה אתר ובעלה של השחקנית רחל מרכוס.
נתן אלתרמן מת בשנת 1970 בתל אביב.
אתר אינטרנט: האתר של נתן אלתרמן
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (150):
ספרים שאוהבים שירה, Wishlist - שירה, בכל שיר יש סיפור-השירים שלי , שירה, ספרים שמזכירים לי אותך, יש לזה עתיד, בין הילדות לסדינים-תמיד לידי, מתעתד לקרוא, שירה, לרכוש, שירה מומלצת, על הארץ הזאת, ספרי השירה שמלווים אותי, שירה - מקור, לא קוראת ספרות מקור? לא הרבה, אבל..., ספרי שירה, ספרים לקריאה, לעתיד, רשימת קריאה של חמדת, עוד ...
» ספרים של נתן אלתרמן שנקראים עכשיו:

זמר מפוחית ( מה קרה לי השד יודע )
נתן אלתרמן

אותלו (עברית: נתן אלתרמן - סניפים)
נתן אלתרמן
1.
מבחר מובחר משיריו של נתן אלתרמן. בין השירים: עוד חוזר הניגון, ניגון עתיק, ירח, שיר משמר, האם השלישית, שיר לאשת - נעורים ועוד....

2.
"נס גדול היה פה", השיר הסיפורי הידוע של אלתרמן, הוא, קרוב לוודאי, פננית - הכתר בספרות - החג העברית לילדים. השילוב המיוחד של דרמטיות והומור, של משחק ושנינות - לשונית, הפך טקסט זה ללהיט בפיהם של רבבות רבות של קוראים, הורים וילדים. לחרוזיו החינניים של אלתרמן, שלא נם ליחם, התווםספו בספר זה איוריו הקומיים מרהיבי העין של דני קרמן, והתוצאה - חגיגה ספרותית אמיתית, עליזה וצבעונית, לקטנים ולגדולים... זה היה בחנכה, הילדים שכבו לישון, הכתה היתה ריקה, רק הבהב עוד נר ראשון. שקט, חושך, אין אדם... כלי הבית לבדם - רעדו כולם ביחד קצת מקור וקצת מפחד... כל אחד חשב לו: מה, מה הרוח נהמה? למה הריצפה חורקת? מי זוחל אלי מנגד? מי ציפצף? זה לא צרצר! הצפצוף כל - כך מוזר!.. אויה, משהו איום פה יקרה עד אור היום....

3.
"מעשה בפ'א סופית " היא יצירת מופת נדירה, שמעטות כמותה בספרות הילדים הישראלית. כל הסגולות הטובות של ההומור, השנינות והיצר המשחקי של אלתרמן חברו ביצירה זו להרמוניה מושלמת של צליל ומשמעות, רצינות ושובבות, חוכמה וקלות - דעת. הוצאה מחודשת זו מפגישה את ההומור הלשוני האלתרמני עם ההומור החזותי של דני קרמן ודפנה ברפמן, והתוצאה - חגיגה אמיתית לאוזן ולעין, לקטנים ולגדולים....

4.
ספרנו מעשה בפ'א סופית אשר יסרה את אחיותיה על גאותן. ועכשו לו נשב נא בקרן - זוית ונספר מעשה בחיריק קטן. לאחר ההצלחה הגדולה של "מעשה בפ'א סופית" חוזר אלינו אלתרמן שנית עם "מעשה בחיריק קטן" - עוד יצירת - מופת לילדים מלאה שנינות, הומור ומשחקיות. שוב, כמו ב"מעשה בפ'א סופית" וב"זה היה בחנוכה", בליווי ההומור החזותי, המשחקי, של דני קרמן ודפנה ברפמן, כשהתוצאה גם הפעם - ספר יוצא - דופן, וירטואוזי מבחינה צלילית, ציורית וטיפוגרפית, חגיגה אמיתית נוספת לכל חובבי לשון, הרפתקאות, משחק והומור, קטנים וגדולים....

5.
מהדורה זו של כוכבים בחוץ רואה אור במלאת עשרים וחמש שנה למותו של המשורר. היא מבוססת בעיקרה על המהדורה הראשונה של הספר בהוצאת` יחדיו (1938), בתוספת התיקונים הקלים שהכניס אלתרמן במהדורות הבאות....

6.
פתח - דבר: המחזה "כנרת כנרת" של נתן אלתרמן הוא מחזה היסטורי. המשורר מתאר בשנת 1960 את אלף תשע מאות שתים עשרה - וחצי. הוא קרא לעידן העלייה השנייה להתייצב בפני תקופה אחרת, תקופת דמדומי שלטונו של בן - גוריון. הוא, שלכאורה יודע את סופו של הסיפור, עשה זאת כנביא לאחור. אלתרמן אסף פרטים רבים מחיי דגניה וכנרת והתיך אותם לסיפור חדש, לשירה. כשפירש את המאורעות, הוא בלבל אותם ביודעין. הוא הזדקק להם כדי למסור את אי - הוודאות שלו לגבי העתיד של תקופתו הוא. גם אנחנו, ששבנו ופירקנו את המחזה ליסודותיו, ניחשנו את החומר ההיולי ממנו הוא צמח, ושיקענו פה ושם את השאלות שצמחו בדורנו, את הדאגה והתקווה לעתיד, את הפרידה המתמשכת מאנשים ותמונות שאינם עוד. אלתרמן פירש ויצר, ואנו שבנו ופירשנו את יצירתו. כך עשו פרשנינו תמיד: הם עזרו לתרגם את הטקסט מדור לדור, ומכיוון שהאמינו בו - מצאו בו את שחיפשו. אלתרמן חיקה את השפות של אנשי העלייה השנייה על גווניהן: אלו של המשכיל המפוכח; העברי הקפדן; המהפכן, שהעברית שלו זקוקה לרוטב של רוסית מהפכנית; והחלוץ מתימן, ששפתו מסורתית. שפתם המגוונת של אנשי העלייה השנייה זקוקה היום לעתים לתרגום. אלתרמן העלה במחזה אירועים, הדביק אותם מחדש לעלילה ולתמונות, הפך בהם ובדה אותם מחדש בלבו. אנחנו ניסינו להציע לקורא את הסיפורים והמקורות מהם שאב המשורר. לעתים איננו יודעים אל נכון אם אלתרמן הכיר את המקור, שמע הד שלו, או ניחש אותו מתוך רגישותו הרבה. למרות שכתב את המחזה קרעים קרעים, הוא ברא מכלול וכיוון. ניסינו להצביע על כמה מהיסודות הללו, ובכך חרגנו מן הדפוס הפרשני גרידא. בשבילי, העיסוק באנשי העלייה השנייה ובדרכה דומה לפרשנות של טקסט מקודש. יש בסיפוריהם, במכתביהם וביצירתם גם הדים חזקים של ספרות קודמת. יש בהם תחושת הווה חזקה של סמכות והתמודרות גורלית. על כן הם זקוקים לפירושים. עיצוב הדף של המסכת מזכיר ספרי פירושים עתיקים. כשהמחזה המעוטר על - ידי דני קרוון ראה אור לראשונה, היה בצורתו הגראפית גילוי של יופי ראשוני. הפרשנות והמקורות העוטפים עכשיו את המחזה נראים יותר כמבוך. חיפושיו של הפרשן לוכדים את הטקסט המקורי ושולחים אותו לכיוונים שונים. עשייה כזו לטקסט מהמאה העשרים - יש בה גם אירוניה וגם אמירה! אלתרמן הסתיר משהו בפשטות הצורה; אני מקווה, שאנו נגלה משהו בסיבוכה. בגעגועינו לעתיד, בנווטנו בתוך התוהו, יכולים אנו למצוא במסורת החלוצית לגלגוליה, אנשים קרובים, טקסטים אמיתיים, מקור של השראה ותביעה מוסרית. הם אינם רק יושבי כבוד ביציע המייסדים. הם אוהבי עתיד מושבעים, שמוסיפים וקוראים לצעירי הדורות הבאים אחריהם. גם כשתבעו את ה"כאן" ואת ה"עכשיו" הם כיוונו אל עתיד מתהווה וצומח. הם נציגי עבר, המתפענח או מסתלף על - ידי מעשיהם הריאליים ותפילותיהם לעתיד של בני ההווה. אני מבקש להודות לצוות "מחברת שדמות", שליווה את עבודתי זו ועודד אותה; לדני קרוון, שעיטוריו למחזה מ1961 - מופיעים כחלק בלתי נפרד של המסכת; ליריב בן - אהרון, ידידי ומורי, שעסק בעריכתו של הספר והצליח לפענח את כוונותיי ולהביא אותן בבירור לקורא; לאילת לין, שהדפיסה את כתב - היד והמחזה בתבונת כפיה החלוציות; לצוות ההפקה בדליה; לדודו פלמה, אשר על העיצוב הגרפי; ולהוצאת הקיבוץ המאוחד. כולם תרמו תרומה מכרעת. השגיאות נותרו רק שלי....

7.
המחזה מעלה שני נושאים מרכזיים: הקשר בין האומנות לבין החיים, והניסיון לפענח את דמותו של האמן. אפשר לטעון שהמחזה במהותו הוא מחזה ארס-פואטי, כלומר עוסק באומנות עצמה. הוא לא עוסק בשאלה "מהי אומנות" אלא ובעיקר בפרסונה של האמן. האמן מוצג בשתי צורות מרכזיות: הראשונה בדמותו של חננאל- אמן המקריב את אהבתו למען האמנות, שהיא האהבה של חייו. מולו עומד בעל תיבת הזמרה עם תוכי ועם קוף, אמן "עממי", טרובדור, שאינו מצליח אפילו לזכור את מילות השירים שהוא מחבר, ועם זאת נודד בעולם ומצוי בכל מקומות ההתרחשות . תקציר העלילה: העלילה פותחת בפרידה בין נעמי וחננאל, שבסופהּ הזוג מתחייב להיפגש שתים עשרה שנים לאחר הפרידה באותו מקום ובאותה שעה בדיוק. נעמי נמכרת לעבדות לבן החלפן ואילו חננאל יוצא אל העולם, ו"מוכר" עצמו למלאך המוות (פושט היד/ האימפרסריו) כדי למנוע ממנו להמית את נעמי. ( כאן מופיע מוטיב החוזה עם "השטן" או "מלאך המוות" – מוטיב ידוע בתרבות האנושית). עלילת המחזה עוקבת אחר גורל שני הנאהבים, התעללות בן החלפן ואביו בנעמי, הצלחתו המטאורית של חננאל , גורל הפגישה כעבור שתים-עשרה שנים שבסופה נעמי מתה, ושנים לאחר מכן, כאשר חננאל נעלם מן העין הציבורית וגורלו....

8.
"חרוזים לילדים" כולל את כל השירים והסיפורים המחודדים לגיל הרך של נתן אלתרמן, ובכלל זה יצירת המופת האהובה "זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה". עוד בקובץ - מבחך תרגומיו של אלתרמן לילדים, ובהם הסיפורים בחרוזים הקלסיים "לימפופו" ו"ברמלי" של צ'וקובסקי ו"גלגוליו של מעיל" ו"הילדה אילת" של קדיה מולודובסקי....

9.
10.
נתן אלתרמן הוא אהבתה הגדולה של השירה האצישראלית, מלכה הבלתי-מוכתר והטרובדור הגדול שלה. בגיל 28 דרך כוכבו באחת בשמי השירה העברית עם הופעת ספרו הראשון, כוכבים בחוץ, מהמפתיעים והססגוניים שבנוף השירה הישראלית, ספר העומד כולו בסימן האהבה והתשוקה: אובססיבית, רומנטית, נואשת: אהבת החיים, האשה, התבל, הארץ....

11.
בביצה יושב אפרוח קטן-מקור וצהב-נוצה. הוא מכה במקורו, אך אין מפלט לו ומוצא. "האפרוח העשירי" ספר הילדים הראשון שכתב ופרסם נתן אלתרמן כל הסגולות של שירת אלתרמן לילדים ? תחכום, שנינות והומור ? מאפיינות גם יצירת מופת קלילה זו. "האפרוח העשירי" עם איורין מרהיבי-העין דני קרמן, מצטרף לספרי הילדים האחרים של אלתרמן שאייר דני קרמן: "זה היה בחנוכה"; "מעשה בפ"א סופית" ו" מעשה בחיריק קטן", שהפכו כולם זה מכבר לרבי-מכר קלאסיים....

12.
ב``שירים שמכבר`` כינס אלתרמן בראשית שנות הששים את שלושת ספרי השירה הראשונים שלו, ``כוכבים בחוץ`` (1938), ``שמחת עניים`` (1941) ו``שירי מכות מצריים`` (1944), אותם ספרים שבזכותם הפך למשורר הישראלי האהוב, הבולט והמשפיע בין בני דורו. במהדורה מחודשת זו, הרואה אור בשנת היובל למדינה, הוגהו כל השירים מחדש בקפדנות, מתוך כוונה להגיש לקהל הקוראים נוסח בהיר, מדויק ומוסמך ככל האפשר....

13.
``הטור השביעי`` של אלתרמן הוא תופעה יחידה במינה בתרבות הישראלית. משורר בולט ואהוב, מבחירי המשוררים העבריים של המאה העשרים, בוחר ללוות במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, שבוע אחר שבוע, את אירועי הזמן, היהודי והכללי, האירופאי והישראלי, בשנים הגורליות ביותר של המאה: מלחמת העולם השניה, השואה, ההעפלה, מלחמת העצמאות והעשור האחרון המעצב של המדינה. יותר מרוב משורר דורו ידע אלתרמן לתת ביטוי עז לקשר שבין השירה והזמן. הוא עשה זאת במישרין באמצעות ``הטור השביעי``, מצד אחד, ובעקיפין באמצעות ``שמחת עניים``, ``שירי מכות מצרים``, ``עיר היונה``, ו``חגיגת קיץ`` מצד שני. בשיריו ממזג אלתרמן, כדברי עורך כתביו, מנחם דורמן, את האקטואלי עם ההסטורי, כך שההיסטורי נהפך לאקטואלי והאקטואלי מקבל את מימד העומק ההיסטורי. מבחר השירים שבכרך זה הוא מעין כרוניקה סימבולית של עשרים שנה שהם לב לבה של המאה?: 1958-1938. בשנים אלו נתפס אלתרמן כדברו של הדור, כמצפונו וכמצפונו, וכפי שיתברר לקורא בשירים אלו כיום - הדברים נותרו, במידה רבה, כחמישים שנה לאחר שראו אור לראשונה, ושלושים שנה לאחר מותו של אלתרמן, אקטואליים, חיוניים ורעננים כשהיו....

14.
15.
16.
17.
18.
"הטור השביעי" (תש"ח), שראה אור לראשונה באביב 1948, ערב קום המדינה, הוא ספר שיריו הרביעי של אלתרמן (קדמו לו: "כוכבים בחוץ", "שמחת עניים" ו"שירי מכות מצרים"), והוא חותם את העשור הראשון, הגדול,של שירתו. בספר כלל אלתרמן מבחר משירי "הטור השביעי" שפורסם ב"דבר" בשנים 1948 - 1943, בתוספת מספר מצומצם משירי "רגעים" מהשנים 1942 - 1936, שפירסם לראשונה ב"הארץ". עם זאת - הספר מובנה ואחדותי. הוא נחלק, כמו "שמחת עניים", לשבעה שערים, וסדר השירים בו אינו כרונולוגי אלא תימאטי: השער הראשון, "מכל העמים", עניינו השואה, והשער האחרון, "מגש הכסף", עניינו התקומה, כשבתווך באים השערים שעניינם מלחמת העולם השניה, המאבק של הישוב בבריטניה, ההעפלה ושירים בעלי אופי סאטירי שעניינם הישוב הארצישראלי מכאן והעולם הגדול מכאן. מיד עם צאתו לאור התקבל הספר בהתלהבות על - ידי קהל הקוראים הרחב וזכה להדפסות חוזרות ונשנות. כיום, למעלה מיובל שנים לאחר פרסומו הראשון, ולמרות ששיריו נועדו במקורם לעיתון, כתגובות - בזק אקטואליות - נותר הספר חי, רענן ומרשים כשהיה, ומה שנתפס, בשעתו, כספר לדורו, הפך, בדיעבד, לספר לדורות....

19.
20.
חגיגת קיץ היא היצירה הפחות-מוכרת והפחות-נחקרת מכל יצירותיו השיריות של אלתרמן; יצירה שהצליחה לתעתע בקוראים ומבקרים כאחד. המבקרים תיארוה כיצירה פרועה, מפוררת , בלאגן שירי, בעלת מבנה טיוטאי ולעלילה מלודרמטית, מפותלת ובלתי מתאחה. מעריציו הרבים של המשורר שהופנטו מן האווירה המיתית-מאגית של שירותו המוקדמת התאכזבו למקרא ספר זה, שהיווה עבורם אות נוסף – לאחר עיר היונה – לתשישותו השירית הגוברת. יש לציין שבשנה שיצא הספר חגיגת קיץ לאור, היתה הביקורת העברית האנטי אלתרמנית בשיאה. למעלה משש שנים מותקפת היתה שירתו של אלתרמן על ידי משוררי שנות החמישים ונתן זך בראשם. יצירה מורכבת זו היא תשובה מרשימה למרד זה. מזווית הראיה של חקר הספרות נראה הקובץ לעתים כמו קריאת תיגר על החוקרים, כאילו חרץ אלתרמן לשון במשובת יוצרים והיתל בהגדרות הז'אנריות המקובלות: עד שהחוקר עורך את כליו לטפל בחומר לפי הסיווגים המצויים בידיו בא המשורר, הופך את החומר ומערבבו, ושומט את הכלים מידיו. מתוך ספרה של פרופ' רות קרטון-בלום "הלץ והצל" (זמורה-ביתן, 1994)...

21.
נתן אלתרמן: ספר זה, כפי שמעיד עליו שמו, הוא שיר אהבה לתל - אביב. נתן אלתרמן, מלכה הבלתי - מוכתר של השירה הארצישראלית, הוא הטרובדור הגדול של העיר. למן ספר שיריו הראשון, "כוכבים בחוץ" (1938), ועד ספר שיריו האחרון, "חגיגת קיץ" (1965), נוכחת תל - אביב, בגלוי או בסמוי, ברבים מהטקסטים שלו, בפזמונים ובשירי הזמר, בטורי "רגעים" ו"הטור השביעי", וכמובל בשירי "עיר היונה". "כי בכאב ובכוח יולד רחובה,/כי לעד יהלך בו שירה הגבוה. /לא אני אחבר לה דברי אהבה,/ לא מצאתי מלים/ גדולות כמוה" - כותב אלתרמן ב"כוכבים בחוץ". אך למרות דברים אלו - לא היה עוד משורר שהירבה כל כך לחבר לה דברי - אהבה ושירי - תהילה, לחזור ולתאר אותה בשלל מצבים - בגשם ובשמש, בסתיו ובאביב, בקיץ ובחורף - ומכל וווית אפשרית: מקרוב ומרחוק, בפתוס ובהומור, בשיר ובפזמון. "בכל זאת יש בה משהו" - הוא אומר עליה בפזמונו הידוע וכנער מאוהב הוא לא נלאה מללכת שוב ושוב, בכיכר ובפרוור, ברחובה הראשי ובשוק. בשדרות ועל שפת - הים. כולו עיניים: "עיני העייפות עודן הומות לקחת / את המרחב, את כל צבעיו עד בלי שריד, / את ערמות האור כערמות השחת, / את החיוך הרץ על גוף המלצרית". אך ספר זה איננו רק מפגש בין משורר לעיר: הוא גם מפגש בין משורר לצלם, ובין תל - אביב הצעירה, הצבעונית, האלתרמנית, של שנות השלושים והארבעים ובמקצת גם החמישים והשישים), לתל - אביב העכשווית, בשחור - לבן, תל - אביב של שנות השמונים והתשעים, תל - אביב שהיא עיר - ללא - הפסקה, זו של אלכס ליבק....

22.
בשירה זו עסק המשורר בתקומתה של מדינת ישראל, ויש בה עיון היסטוריוסופי-מוסרי מעמיק בזהותה של האומה היהודית המתחדשת. ...

23.
24.
25.
26.
27.
28.
``הטור השביעי`` של אלתרמן הוא תופעה יחידה במינה בתרבות הישראלית. משורר בולט ואהוב, מבחירי המשוררים העבריים של המאה העשרים, בוחר ללוות במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, שבוע אחר שבוע, את אירועי הזמן, היהודי והכללי, האירופאי והישראלי, בשנים הגורליות ביותר של המאה: מלחמת העולם השניה, השואה, ההעפלה, מלחמת העצמאות והעשור האחרון המעצב של המדינה. יותר מרוב משורר דורו ידע אלתרמן לתת ביטוי עז לקשר שבין השירה והזמן. הוא עשה זאת במישרין באמצעות ``הטור השביעי``, מצד אחד, ובעקיפין באמצעות ``שמחת עניים``, ``שירי מכות מצרים``, ``עיר היונה``, ו``חגיגת קיץ`` מצד שני. בשיריו ממזג אלתרמן, כדברי עורך כתביו, מנחם דורמן, את האקטואלי עם ההסטורי, כך שההיסטורי נהפך לאקטואלי והאקטואלי מקבל את מימד העומק ההיסטורי. מבחר השירים שבכרך זה הוא מעין כרוניקה סימבולית של עשרים שנה שהם לב לבה של המאה?: 1958-1938. בשנים אלו נתפס אלתרמן כדברו של הדור, כמצפונו וכמצפונו, וכפי שיתברר לקורא בשירים אלו כיום - הדברים נותרו, במידה רבה, כחמישים שנה לאחר שראו אור לראשונה, ושלושים שנה לאחר מותו של אלתרמן, אקטואליים, חיוניים ורעננים כשהיו....

29.
מהו שיש בו חלב ואין זו כוס או צלחת או דלי או קערה? פרה חכם סיני טבל מעילו הכחול בתוך הנהר הצהוב. מה היה מעילו אחרי הטבילה? רטוב. חמישה אנשים עמדו צד בצד תחת מטריה אחת בלבד ואיש מהמה לא נרטב. כיצד? לא ירד גשם....

30.
31.
32.
33.
34.
35.
הטור השביעי הוא למעשה הטור השביעי, האחרון, בעמוד השני של עיתון דבר, שבו פרסם אלתרמן מדי יום שישי שירים ומאמרים, בשנים 1967-1943. לימים כינס אלתרמן מבחר מן השירים ואותם פרסם בספר בשנת תש"ח ותיאר אותם בשם 'שירי העת והעיתון' ובכך הבדילם מיצירות שיריות אחרות שכתב. שירי עת הם שירים על ענייני דיומא הנכתבים מעת לעת וזמנם כזמן 'העת'. הם עוסקים בקשת נושאים רחבה, כל מה שהעסיק את אלתרמן 'מעת לעת': ענייני מדינה, חברה וספרות. שירי 'הטור השביעי' זכו לאהדה רבה. רבים חיכו ליום שישי לראות מה יכתוב אלתרמן השבוע ושנים רבות הוא ביטא כמעט מדי שבוע את רחשות לבו של היישוב ואת מחשבותיו. אסופת השירים לכרך "תש"ח" זכתה אף היא להצלחה רבה, ולא מזמן גם להדפסה מחודשת. ברבות השנים כינס אלתרמן לאסופות גם את שירי 'הטור השביעי' האחרים, אך היו גם שירים ומאמרים שלא בחר בהם לפרסמם שנית. מנחם דורמן, האחראי על עזבונו הספרותי של אלתרמן דאג להדפסה מחודשת של אותן יצירות שלא נבחרו מחדש. הספר שלפנינו הוא סיום המלאכה. עם פרסומו פורסמו מחדש כל יצירותיו של אלתרמן שנכתבו לטור השביעי. הספר עוסק, כדרכו של אלתרמן, בענייני 'העת'- כל מה שאלתרמן התעניין בו וחשב לראוי ולרצוי לכתוב עליו, להגיב, להתפלמס, לבקר ולשבח. לצד ענייני ספרות, קולנוע ואמנות, ויכוחי חכמים המרבים חוכמה, עניינו את אלתרמן גם ענייני מדינה, ענייני מפלגות, בחירות, שאלות פנים ועוד....

36.
ספר ראשון: תרצ"ד-תרצ"ז. בשני כרכים אלה כונסו לראשונה טורי 'רגעים' שהתפרסמו בעתון 'הארץ' בשנים 1934־1943, טורי 'סקיצות תל-אביביות' שהתפרסמו לפני כן בתוספת הערב של 'דבר', ו'נקודות השקפה' שהתפרסמו ב'הארץ'. לכל כרך צורף נספח של הערות הסבר. בסוף הכרך השני: רשימה כרונולוגית עם ציוני תאריכים מדויקים של השירים. ...

37.
38.
ב``שירים שמכבר`` כינס אלתרמן בראשית שנות הששים את שלושת ספרי השירה הראשונים שלו, ``כוכבים בחוץ`` (1938), ``שמחת עניים`` (1941) ו``שירי מכות מצריים`` (1944), אותם ספרים שבזכותם הפך למשורר הישראלי האהוב, הבולט והמשפיע בין בני דורו.במהדורה מחודשת זו, הרואה אור בשנת היובל למדינה, הוגהו כל השירים מחדש בקפדנות, מתוך כוונה להגיש לקהל הקוראים נוסח בהיר, מדויק ומוסמך ככל האפשר....

39.
40.
41.
נתן אלתרמן הוא אהבתה הגדולה של השירה הארצישראלית, מלכה הבלתי - מוכתר והטרובדור הגדול שלה, אלתרמן הוא, כמובן, בראש ובראשונה משורר "כוכבים בחוץ", "שמהת עניים", "שירי מכות מצרים" ו"הטור השביעי" אולם לא פחות מכך הוא ידוע ואהוב כמהבר פזמונים ורומנסות, כמשורר "לילה לילה", "אני מצפת" ו"צריך לצלצל פעמיים". בספר זה, שנולד כפרוייקט משותף של הוצאת הקיבוץ המאוחד ורשת גימל של קול ישראל, מובאים במרוכז תשעים ושניים משירי הזמר הידועים והמושרים של המשורר, ערוכים ומסודרים בשישה שערים, בליווי רישומים מקוריים של בלהה ומנשה קדישמן - חגיגה אמיתית לכל אוהב שירה וזמר....

42.
43.
44.
45.
הטור השביעי הוא למעשה הטור השביעי, האחרון, בעמוד השני של עיתון דבר, שבו פרסם אלתרמן מדי יום שישי שירים ומאמרים, בשנים 1967-1943. לימים כינס אלתרמן מבחר מן השירים ואותם פרסם בספר בשנת תש"ח ותיאר אותם בשם 'שירי העת והעיתון' ובכך הבדילם מיצירות שיריות אחרות שכתב. שירי עת הם שירים על ענייני דיומא הנכתבים מעת לעת וזמנם כזמן 'העת'. הם עוסקים בקשת נושאים רחבה, כל מה שהעסיק את אלתרמן 'מעת לעת': ענייני מדינה, חברה וספרות. שירי 'הטור השביעי' זכו לאהדה רבה. רבים חיכו ליום שישי לראות מה יכתוב אלתרמן השבוע ושנים רבות הוא ביטא כמעט מדי שבוע את רחשות לבו של היישוב ואת מחשבותיו. אסופת השירים לכרך "תש"ח" זכתה אף היא להצלחה רבה, ולא מזמן גם להדפסה מחודשת. ברבות השנים כינס אלתרמן לאסופות גם את שירי 'הטור השביעי' האחרים, אך היו גם שירים ומאמרים שלא בחר בהם לפרסמם שנית. מנחם דורמן, האחראי על עזבונו הספרותי של אלתרמן דאג להדפסה מחודשת של אותן יצירות שלא נבחרו מחדש. הספר שלפנינו הוא סיום המלאכה. עם פרסומו פורסמו מחדש כל יצירותיו של אלתרמן שנכתבו לטור השביעי. הספר עוסק, כדרכו של אלתרמן, בענייני 'העת'- כל מה שאלתרמן התעניין בו וחשב לראוי ולרצוי לכתוב עליו, להגיב, להתפלמס, לבקר ולשבח. לצד ענייני ספרות, קולנוע ואמנות, ויכוחי חכמים המרבים חוכמה, עניינו את אלתרמן גם ענייני מדינה, ענייני מפלגות, בחירות, שאלות פנים ועוד....

46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
עובר-סובב-פורח זבוב, מזמזם בקול חצוף: בהמה, דגה, חיה ועוף, לזנבות הגיע סוף! הזבוב החצוף והטרדן מכריז את דברו בשם המלך, מבהיל את בעלי החיים והם נחלצים להגן על זנבותיהם. נתן אלתרמן עיבד את יצירתו של ו. ביאנקי בשפה מחורזת, זורמת, עשירה ווירטואוזית. דני קרמן מלווה את הסיפורים באיורים שובבים ומלאי הבעה, המחזקים את ההיבט ההומוריסטי. ...

53.
54.
הטור השביעי הוא למעשה הטור השביעי, האחרון, בעמוד השני של עיתון דבר, שבו פרסם אלתרמן מידי יום שישי שירים ומאמרים, בשנים 1943 - 1967.לימים כינס אלתרמן מבחר מן השירים ואותם פרסם בספר בשנת תש"ח ותיאר אותם בשם 'שירי העת והעיתון' ובכך להבדילם מיצירות שיריות אחרות שכתב. שירי עת הם שירים על ענייני דיומא הנכתבים מעת לעת וזמנם כזמן 'העת'.הם עוסקים בקשת נושאים רחבה, כל מה שהעסיק את אלתרמן 'מעת לעת':ענייני מדינה, חברה וספרות.שירי 'הטור השביעי' זכו לאהדה רבה. רבים חיכו ליום שישי לראות מה יכתוב אלתרמן השבוע ושנים רבות הוא ביטא כמעט מדי שבוע את רחשות ליבו של היישוב ואת מחשבותיו.אסופת השירים לכרך "תש"ח" זכתה אף היא להצלחה רבה, ולא מזמן גם להדפסה מחודשת.ברבות השנים כינס אלתרמן לאסופות גם את שירי 'הטור השביעי' אחרים, אך היו גם שירים ומאמרים שלא בחר בהם לפרסמם שנית.מנחם דורמן האחראי על עזבונו הספרותי של אלתרמן דאג להדפסה מחודשת של אותן יצירות שלא נבחרו מחדש.הספר שלפנינו הוא סיום המלאכה.עם פרסומו פורסמו מחדש כל יצירותיו של אלתרמן שנכתבו לטור השביעי....

55.
56.
57.
58.
מכונסים כאן וסדורים באופן כרונולוגי שיריו הראשונים של נתן אלתרמן בין השנים 1931-1935 מכיון שאין לראות בכינוס זה את ספרו הראשון של המשורר - הבכורה היתה והינה ל'כוכבים בחוץ' - חזרנו והדגשנו בשער שזהו תדפיס מתוך "מחברות אלתרמן" כרך ב´ תשל"ט. שם גם ציינו את חשיבותו המרובה של כינוס ה להבנת שירת היחיד האלתרמנית ומקורות יניקתה מבית ומחוץ....

59.
60.
61.
62.
63.
64.
ספר שני: תרצ"ז-תש"ג. .בשני כרכים אלה כונסו לראשונה טורי 'רגעים' שהתפרסמו בעתון 'הארץ' בשנים 1934־1943, טורי 'סקיצות תל־אביביות' שהתפרסמו לפני כן בתוספת הערב של 'דבר', ו'נקודות השקפה' שהתפרסמו ב'הארץ'. לכל כרך צורף נספח של הערות הסבר. בסוף הכרך השני: רשימה כרונולוגית עם ציוני תאריכים מדויקים של השירים. ...

65.
66.
67.
68.
69.
70.
אין גב)...

71.
72.
הכרך השלישי של "הטור השביעי", במהדורה כרונולוגית זו, מכסה תקופה של כשלוש שנים וחצי, מהכרזת העצמאות והכרת בריה"מ וארה"ב במדינה הצעירה ועד ראשית 1952. בכרך השני של "הטור השביעי", בשירים משנות המאבק לעצמאות, ממאי 1945 עד מאי 1948, העומדים בסימן הפאתוס ההרואי, הביא אלתרמן את הז'אנר של "שירי העת והעיתון" לשיאו. הכרך הנוכחי עומד בסימן התמתנות, עם המעבר מהמתח הגבוה של שנות המאבק לימי החולין של המדינה. השירים של מחצית השנה הראשונה, ימי המלחמה, דומים עדיין באופיָם לאלו של הכרך הקודם, ואילו השירים מהשנים 1949-1951 עומדים כבר בסימן "יום הקטנות". אלא שגם בשירים אלו ניתן לחוש בייחודו של אלתרמן, בראייתו הביקורתית החדה, בחוכמתו ובשנינותו הלשונית.מקצת משירי כרך זה היו יפים לשעתם בלבד. עם זאת – לא מעטים גם השירים ששמרו על חיוניותם האקטואלית עד ימינו. בולטים במיוחד, מהיבט זה, השירים שעניינם פשעי מלחמה והיחס הגזעני לערבים, החל בשיר הלא-נשכח "על זאת", מנובמבר 1948, דרך השירים "טוהר המידות" ו"הנזיפה בתוּפיק טוּבּי", מאוגוסט ונובמבר 1949, ו"צורכי ביטחון" מיולי 1950, וכלה בשירים "לעניין של מה בכך" ו"הצעירה שנישאה לערבי", מספטמבר 1951, שמידת הרלוונטיות שלהם, מקץ שישים שנה, לא התפוגגה כהוא-זה, כפי שמעידים חרוזי "על זאת" שעדיין מכים כפטיש על ראשינו: כִּי חוֹגְרֵי כְּלֵי לוֹחֵם, וַאֲנַחְנוּ אִתָּם, מִי בְּפֹעַל וּמִי בִּטְפִיחַת הַסְכָּמָה, נִדְחָקִים, בְּמִלְמוּל שֶׁל "הֶכְרַח" וְ"נָקָם", לִתְחוּמָם שֶׁל פּוֹשְׁעֵי מִלְחָמָה. ("על זאת", 1948.11.19)...

73.
74.
75.
76.
77.
78.
79.
80.
81.
"הטור השביעי" של אלתרמן הוא תופעה יחידה במינה בתרבות הישראלית. משורר בולט ואהוב, מבחירי המשוררים העבריים של המאה העשרים, בוחר ללוות במשך למעלה מעשרים וחמש שנה, שבוע אחר שבוע, את אירועי הזמן, היהודי והכללי, האירופאי והישראלי, בשנים הגורליות ביותר של המאה: מלחמת העולם השניה, השואה, ההעפלה, מלחמת העצמאות והעשור הראשון המעצב של המדינה. יותר מרוב משוררי דורו ידע אלתרמן לתת ביטוי עז לקשר שבין השירה והזמן. הוא עשה זאת במישרין באמצעות "הטור השביעי", מצד אחד, ובעקיפין באמצעות "שמחת - עניים", "שירי מכות מצרים", "עיר היונה" ו"חגיגת קיץ", מצד שני. בשיריו ממזג אלתרמן, כדברי עורך כתביו, מנחם דורמן, את האקטואלי עם ההיסטורי, כך שההיסטורי נהפך לאקטואלי והאקטואלי מקבל את מימד העומק ההיסטורי....

82.
כרך זה של "הטור השביעי" כולל את הטורים שפרסם אלתרמן ב"דבר" בשנים 1954-1952 . שלושת הכרכים שקדמו לו יוחדו לתקופות ולאירועים הרי־גורל: מלחמת העולם השנייה, השואה, ההעפלה, המאבק למדינה והקמתה, מלחמת העצמאות והעליה ההמונית. ואילו כרך זה — עניינו השנים השקטות הראשונות, הפחות דרמטיות, של מדינת ישראל. כללית ניתן לחלק את הטורים שכונסו כאן לשני סוגים עיקריים: שירי־הלל לעשיה הגדולה בארץ בשנים אלו ובשנים שקדמו להן, מכאן, ושירי ביקורת, לעיתים אירוניים או סאטיריים על תופעות שונות בחיים הפוליטיים והציבוריים, מכאן. אך גם בטורי תקופה זו, למרות ההזדהות השלמה עם הישגי המדינה הצעירה, ניכרות עצמאותו הרוחנית של אלתרמן ותעוזתו הנון־קונפורמיסטית, כפי שבאו לידי ביטוי, למשל, בשיר "על החיל אלבז", מפברואר 1954 , בו יצא אלתרמן בראש ובראשונה, ישירות, כנגד הדימוי הסטריאוטיפי השלילי הרווח של עולי מרוקו, אך באופן מרומז, סמוי במקצת ועם זאת חריף וסרקסטי, כיוון את דבריו גם לקברניטי המדינה כמחאה נגד מדיניות העלייה הסלקטיבית ממרוקו. דוגמא עוד יותר בולטת, אולי, לנון־קונפורמיזם האלתרמני, ניתן לראות בטור הנועז, שהקדים את זמנו, "יום הזיכרון והמורדים", מאפריל 1954 , שבו יצא אלתרמן באומץ כנגד התפיסה הדומיננטית בארץ, באותן שנים, שגרסה הפרדה חדה בין קומץ הלוחמים, נושאי נס המרד בגטאות, שאותם העלתה על נס, לבין המוני בית ישראל שהלכו, בלשון המליצה הרווחת, "כצאן לטבח". שיר זה עורר, בזמנו, פולמוס ציבורי נרחב, לרבות במסגרת "הטור השביעי". רק מקץ כשבע שנים, עם משפט אייכמן, התקבלה עמדת יחיד זו של אלתרמן כעמדה דומיננטית של נותני הטון במדינה והפכה, בסופו של דבר, לנחלת הכלל....

83.
הטור השביעי הוא למעשה הטור השביעי, האחרון, בעמוד השני של עיתון דבר, שבו פרסם אלתרמן מדי יום שישי שירים ומאמרים, בשנים 1967-1943. לימים כינס אלתרמן מבחר מן השירים ואותם פרסם בספר בשנת תש"ח ותיאר אותם בשם 'שירי העת והעיתון' ובכך הבדילם מיצירות שיריות אחרות שכתב. שירי עת הם שירים על ענייני דיומא הנכתבים מעת לעת וזמנם כזמן 'העת'. הם עוסקים בקשת נושאים רחבה, כל מה שהעסיק את אלתרמן 'מעת לעת': ענייני מדינה, חברה וספרות. שירי 'הטור השביעי' זכו לאהדה רבה. רבים חיכו ליום שישי לראות מה יכתוב אלתרמן השבוע ושנים רבות הוא ביטא כמעט מדי שבוע את רחשות לבו של היישוב ואת מחשבותיו. אסופת השירים לכרך "תש"ח" זכתה אף היא להצלחה רבה, ולא מזמן גם להדפסה מחודשת. ברבות השנים כינס אלתרמן לאסופות גם את שירי 'הטור השביעי' האחרים, אך היו גם שירים ומאמרים שלא בחר בהם לפרסמם שנית. מנחם דורמן, האחראי על עזבונו הספרותי של אלתרמן דאג להדפסה מחודשת של אותן יצירות שלא נבחרו מחדש. הספר שלפנינו הוא סיום המלאכה. עם פרסומו פורסמו מחדש כל יצירותיו של אלתרמן שנכתבו לטור השביעי. הספר עוסק, כדרכו של אלתרמן, בענייני 'העת'- כל מה שאלתרמן התעניין בו וחשב לראוי ולרצוי לכתוב עליו, להגיב, להתפלמס, לבקר ולשבח. לצד ענייני ספרות, קולנוע ואמנות, ויכוחי חכמים המרבים חוכמה, עניינו את אלתרמן גם ענייני מדינה, ענייני מפלגות, בחירות, שאלות פנים ועוד....

84.
85.
86.
87.
88.
89.
90.
91.
92.
93.
94.
95.
96.
97.
98.
99.
100.
101.
102.
103.
לרגל 100 שנה להולדתו של אלתרמן וארבעים שנה לפטירתו רואה אור "הטור השביעי" במהדורה מיוחדת! "הטור השביעי" של אלתרמן הוא תופעה ייחודית מרתקת, שאין דומה לה בספרות ובעיתונות העברית: משורר ישראלי צעיר, ששני ספרי שיריו הראשונים, "כוכבים בחוץ" ו"שמחת עניים", התקבלו בהתלהבות על-ידי חלק הארי של קהל קוראי השירה בארץ והקנו לו בבת-אחת מעמד ספרותי מרכזי, מייחד את מרב זמנו וכישרונו לכתיבת טור שירי-עיתונאי, שבו הוא מלווה, כמעט מדי שבוע, במשך 16 שנים בקירוב, את אירועי-הימים הגדולים והקטנים בתקופה הקריטית ביותר בתולדות עם ישראל במאה ה- 20- ימי מלחמת העולם השנייה והשואה, המאבק לעצמאות והעשור הראשון למדינה. שירי "הטור השביעי" נדפסו ב"דבר", העיתון הנפוץ ביותר בארץ בשנות הארבעים, מראשית פברואר 1943, ימים ספורים לאחר הכניעה של אחרוני הגנרלים והחיילים הגרמנים בסטלינגרד, ועד יוני 1959, עשר שנים מתום מלחמת העצמאות, נראה שבראש ובראשונה בזכותם היה אלתרמן ל"גיבור תרבות" בולט ולמשורר הישראלי המוכר ביותר, הפופולרי ביותר והמשפיע ביותר בין בני דורו. אלתרמן עצמו כינס וערך שלושה מבחרים של "הטור השביעי", שראו אור בשנים 1954,1948 ו- 1962, ולאחר מותו כונסו וראו אור, בהדרגה, גם שאר הטורים בכרכים משלימים. במהדורה זו, החדשה לחלוטין, מופיעים לראשונה כל הטורים בסדר כרונולוגי רצוף, המאפשר לקרוא בהם כבכרוניקה או בהיסטוריה שירית-עיתונאית שלמה, בתוספת אפאראט פרשני עשיר של פרטי-רקע היסטוריים ועיתונאיים, החיוניים לקורא העכשווי. כרך ראשון זה כולל את כל השירים שראו אור ב"דבר" בשנתיים הראשונות, בקירוב, של "הטור השביעי"- ימי המלחמה והשואה, מסיום הקרב הגורלי בסטלינגרד ועד מות היטלר וכניעת גרמניה. ...

104.
105.
106.
107.
108.
109.
110.
הטור השביעי הוא למעשה הטור השביעי, האחרון, בעמוד השני של עיתון דבר, שבו פרסם אלתרמן מדי יום שישי שירים ומאמרים, בשנים 1967-1943. לימים כינס אלתרמן מבחר מן השירים ואותם פרסם בספר בשנת תש"ח ותיאר אותם בשם 'שירי העת והעיתון' ובכך הבדילם מיצירות שיריות אחרות שכתב. שירי עת הם שירים על ענייני דיומא הנכתבים מעת לעת וזמנם כזמן 'העת'. הם עוסקים בקשת נושאים רחבה, כל מה שהעסיק את אלתרמן 'מעת לעת': ענייני מדינה, חברה וספרות. שירי 'הטור השביעי' זכו לאהדה רבה. רבים חיכו ליום שישי לראות מה יכתוב אלתרמן השבוע ושנים רבות הוא ביטא כמעט מדי שבוע את רחשות לבו של היישוב ואת מחשבותיו. אסופת השירים לכרך "תש"ח" זכתה אף היא להצלחה רבה, ולא מזמן גם להדפסה מחודשת. ברבות השנים כינס אלתרמן לאסופות גם את שירי 'הטור השביעי' האחרים, אך היו גם שירים ומאמרים שלא בחר בהם לפרסמם שנית. מנחם דורמן, האחראי על עזבונו הספרותי של אלתרמן דאג להדפסה מחודשת של אותן יצירות שלא נבחרו מחדש. הספר שלפנינו הוא סיום המלאכה. עם פרסומו פורסמו מחדש כל יצירותיו של אלתרמן שנכתבו לטור השביעי. הספר עוסק, כדרכו של אלתרמן, בענייני 'העת'- כל מה שאלתרמן התעניין בו וחשב לראוי ולרצוי לכתוב עליו, להגיב, להתפלמס, לבקר ולשבח. לצד ענייני ספרות, קולנוע ואמנות, ויכוחי חכמים המרבים חוכמה, עניינו את אלתרמן גם ענייני מדינה, ענייני מפלגות, בחירות, שאלות פנים ועוד....

111.
112.
113.
114.
115.
116.
117.
118.
119.
120.
121.
122.
123.
124.
125.
126.
127.
128.
129.
130.
131.
132.
133.
134.
135.
136.
137.
138.
139.
140.
141.
142.
143.
144.
145.
146.
147.
148.
149.
150.
151.
152.
153.
154.
155.
156.
157.
158.
159.
160.
161.
162.
163.
164.
165.
166.
167.
168.
169.
170.
171.
172.
173.
174.
175.
176.
177.
178.
179.
כרך זה, החמישי במספר, קרוב לוודאי, הוא האקטואלי שבכרכי ״הטור השביעי״ מתקופת המדינה. נתן אלתרמן מתגלה בו כנון־קונפורמיסט מובהק וכקולה המוסרי האמיתה של ישראל, כשטורים לא מעטים נוגעים בנושאים הממשיכים, בזכות קולו הצלול והנועז של אלתרמן, להיות רלוונטיים מאוד ומשמעותיים גם עתה. כך, למשל, דיונו הנרחב בסוגיית ״על שתי הדרכים״, שבו שלל אלתרמן מכל וכל את ההפרדה שנעשתה בשנות החמישים בין מורדי הגטאות והפרטיזנים לבין המוני בית ישראל ופרנסיהם שנספו בשואה, וקבע נחרצות, שבמציאות הגולה של ימי השואה ״לא היו שתי דרכים, לא היתה דרך קרב למול דרך נכנעת״. כך, בעוצמה מוסרית לא פחותה - בנושא היחס לעולים ממרוקו. לנושא זה חזר אלתרמן בטוריו שוב ושוב, כשהוא תוקף בחריפות את חוקי הסלקציה שהפעילה המדינה, חוקים שעשו ללעג ולקלס לא רק את את חוק השבות, אלא גם את עצם חוקי המוסר הכלל־אנושיים. עוד בספר זה – פרשת הטבח בכפר קאסם בראשית מבצע קדש, פרשה שאותה הגדיר אלתרמן כפשע מזעזע ומעשה רצח מחריד, המחייב חשבון נפש מוסרי ולאומי נוקב, כששורות הסיכום של שירו מלפני כ־60 שנה נשמעות רלוונטיות מאוד וקולעות גם היום:...

180.
181.
"שירי עיר היונה" הם רצף של שירי-עלילה. המשורר כותב את אֶפֹוס הקוממיות של היהודים בארצם. אין זה ספר על היסטוריה. שירתו של נתן אלתרמן נוגעת כאן בנשמת ההיסטוריה וברוחם של האנשים המחוללים אותה ונִ ישֹאים על כתפיה. מאז הופעת התנ"ך לא ידעה העברית שירה אֶפִית מעין זו. איך מעז נתן אלתרמן לעשות את קפיצת הדרך הזאת? מי מקוראיו המחכים משנת 1944 (שירי מּכֹות מצרים), להופעת ספרו זה (1957), ערוך לקבל יצירה שכזאת אחרי ציפיה של שנים? העלילה ההיסטורית הניבטת אלינו ממחזור שירי עיר היונה, נפתחת אחרי תום מלחמת העולם השניה (מאי 1945) ומסתיימת ב-1957 עם גל נוסף של עליית המונים שמגיעה עד שנה זו לכתשע מאות אלף נפש. "שיר פותח" ו"דו שיח" פותחים את הדלת למחזור השירים כולו. השער הראשון של הספר מוקדש ל"העפלה", ל"בריחה", למאבק נגד השלטון הזר, ולעימות הפנימי בישוב היהודי על דרכי בניין הכוח והפעלתו. לשנתיים וחצי האלו שקדמו למלחמת הקוממיות, קרא נתן אלתרמן "שנות הסף". השער השני של היצירה שנפתח בששת שירי "מלחמת עָרים", ונחתם בששת שירי "ליל תמורה", מוקדש כולו למלחמת העצמאות ולתמורה הכבירה שחוללה בחיי האומה. בשער השלישי של החיבור מתגלה הנס של קיבוץ גלויות על "סבך עֵדֹותָיו" ומפגשן זו עם זו ועם טבע הארץ ונופיה, כִינון הממלכה, בניין ערים חדשות וכפרים רבים, חידוש הלשון, המאבקים בין גלות לגאולה שמחושקות יחדיו על אותה כִברָת ארץ. ...

182.
מבחר חדש וממצה משירי נתן אלתרמן, החל בספר ביכוריו פורץ הדרך 'כוכבים בחוץ' (1938) ועד ספר שיריו האחרון 'חגיגת קיץ' (1965). הספר, במתכונת-כיס, מאפשר לקוראות ולקוראים להתוודע לראשונה אל יצירתו של המשורר או להיפגש מחדש עם שיאיה. יש בו שירים רבים שהולחנו ומוּכּרים לַכול (דוגמת "פגישה לאין קץ", "האֵם השלישית" ו"שיר משמר") וכן ייצוג לאפיקי הכתיבה השונים של אלתרמן: מבחר משירי "הטור השביעי" וכן מפזמוניו....

183.

כתלמידה שנה א' בספרות עם ישראל בבר אילן, עלי לקחת קורסי מבוא כדי להשלים את התואר, בנוסף לכך יש לי קורסי בחירה. השנה החלטתי לקחת את שלונסקי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
בחודש האחרון פקדה את מדינתנו הקטנה תופעה שכונתה בחדשות " תופעת הליצנים המפחידים" שבמסגרתה נערים ונערות צעירים יוצאים באישון ליל מחופשים ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
את 'שמחת עניים' של אלתרמן קראתי בעבר (בתוך הקובץ 'שירים שמכבר' ואפילו הצלחתי לכתוב עליו כמה מילים). אבל את אלתרמן, ובודאי את השירה הגבוהה שלו... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב
מאז שנחבטתי בטיול, מה נחבטתי התנפצתי אל הסלע עד זוב דם, יצאתי מכלל נהיגה,וכך אני נוסעת ברכבת ונהיה לי ים של זמן וגם ים של טיפוסים לפגוש... ... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
. במילים "עוד חוזר הניגון שזנחת לשוא",נפתח ספר השירים הראשון של נתן אלתרמן, שפורסם בתחילת 1938 . הטרובדור של השירה העברית. איש שבילה את חייו ב... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
ספר שצריך לעכל. המושגים שאלתרמן סובב סביבם- העיר, הרחוב והשוק, הסתו, הלילה, השמש, העלמה/אחות/אהובה, האחים, הטבע, העננים ועוד ועוד יוצרים דיאל... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ