» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (108):
סיפורים קצרים,
הלואי שאקרא,
לקרוא,
לעתיד,
הגות, פילוסופיה,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
משימה פילוסופית,
בא לי לקרוא,
ץתצ,
ספרי פילוסופיה למכירה תמרה,
ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה,
חיי מדף,
פילוסופיה,
ספרים שצריך לקרוא,
פילוסופיה,
ניצן,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
לקרוא,
פילוסופיה,
טובים - בעין ביקורתית,
Wishlist - עיוני,
ספרים שארצה לקרוא,
ספרים לקריאה ,
נערמים על המדף,
רוצה לקרוא,
Wishlist - Philosophy and soceity,
עיון,
אקרא בקרוב,
לא דחוף,
פילוסופיה,
ספרי קריאה,
ספרים שבנו את האנושות, ספרים שהרסו את האנושות, ספרים שיגזלו את זמנך ויטרדו את מנוחתך - ספרי מופת וסטיות אחרות,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב,
דעת,
On The Shelf,
רשימה לספריה,
פילוסופיה,
ספרים שקראנו (או לפחות ניסינו),
פילוסופיה,
פילוסופיה,
רוצה אצלי,
ביום מן הימים,
ספרות עברית ועולמית,
עיוני,
אלי פ,
רוצה,
פילוסופיה,
הערימה ליד המיטה,
2022,
ה.ס. 2425 2210- 5697,
ספרי עיון,
קריטי לעולם,
ספרי עיון ,
פילוסופיה, אתיקה ומוסר,
קלאסיקה,
תומחר ,
פילוסופיה,
ספרים להתחיל מאפס,
ספרים שאני רוצה לקנות,
שאלתי מחברים או מהספריה וקראתי,
פילוסופיה,
ספרים שקראתי,
פילוסופיה,
מדף חדש,
לקנות,
פילוסופיה,
ראשונה,
דו,
ספרים לבדיקה - עיון,
ספרי עיון למכירה,
פילוסופיה למכירה,
ספרות מתורגמת ,
ספרי עיון למכירה ,
רשימה,
המממ,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות,
קרימינולוגיה | אתיקה | חוק ומשפט,
רשימת הקריאה של ראובן פלד,
רשימה,
רוצה לקרוא,
פילוסופיה,
ספרייה,
רשימה,
רוצה \ רציתי לקרוא,
צריך עיון...,
פילוסופיה,
רוצה לקרא,
הנה למדתי משהו חדש,
ספרים שקניתי על הדרך בלי כוונה,
המדף שלי,
ספרים שקראתי - 2014,
רשימת המשאלות - עיון,
מחשבה,
ם,
מפתח,
ספרים שאני רוצה,
לקנות - פילוסופיה,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
ספרים לקרוא,
להספיק לקרוא עד שאמות,
לקרוא לפי הסדר,
wishlist,
עסקים וכלכלה ▪︎ פילוסופיה והגות: מדינית • כלכלית • חברתית ▪︎ יחסים בינ"ל ▪︎ פוליטיקה,
ספרים להשיג,
פילוסופיה למכירה,
עוד ...
|
1.
|
|
"לתבונה האנושית יש גורל מיוחד בסוג אחד של הכרותיה: מעיקות עליה שאלות שאין ביכולתה לסלק אותן, מפני שהוטלו עליה כמטלה על ידי טבע התבונה עצמה, אך אין גם ביכולתה להשיב עליהן, כיוון שהן חורגות מכל יכולותיה של התבונה האנושית".
זהו המשפט הפותח של הספר ביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט, שהוא, ללא ספק, החיבור הפילוסופי החשוב והמשפיע ביותר בעת החדשה. קאנט חולל את המהפכה הפילוסופית העיקרית של העידן המודרני, עד שכל תולדות ההגות שלאחריה, לא רק הפילוסופית, ספוגות ברעיונות שבאו ממנו או יוחסו לו בפרשנות כזו או אחרת. החיוניות של מחשבתו ניכרת גם בדורות האחרונים אצל הוגים שונים מאוד גם ממנו וגם זה מזה.
מכל הבחינות הללו ניתן לומר שהבנת קאנט וההתמודדות אתו הן חלק מהבנתנו את עצמנו. אבל רק מעטים מגיעים לקרוא את כתבי קאנט עצמו, בעיקר את שלוש הביקורות, ובראשן "ביקורת התבונה הטהורה", שבהן הפך קאנט את הפילוסופיה הקדם־מודרנית על פיה. המהפכה הקאנטית מציבה במרכז העיון הפילוסופי את היש האנושי, הפועל כסובייקט של שכל, רצון וכוח־מדמה יוצר. בכוחם של אלה הוא מכונן את עולם המושאים האובייקטיבי שבתוכו הוא פועל ומתקיים, ויחד אתו הוא מכונן את העולם האתי, עולם הנורמות והערכים שהוא מטיל על עצמו, וכן את עולם היופי והשגב האסתטי, ואת ההיסטוריה המוסרית, שבהם המין האנושי מוצא הד לייעודו בתוך היקום. אלה רעיונות גדולים, שנפרטים תחת עטו של קאנט לריבוי דיונים מיוחדים שדפי הביקורות גדושים בהם, בעיקר דפי הביקורת הראשונה, זו שלפנינו, שחוללה את עיקר המהפכה והניחה את היסוד גם לאחרות.
הספר מוגש בתרגום חדש, חי ורהוט, של פרופסור ירמיהו יוֹבֵל מהאוניברסיטה העברית. פרופסור יובל, זוכה פרס ישראל בפילוסופיה וחוקר קאנט בעל מוניטין בינלאומיים, הרצה על קאנט במשך שנים רבות בארץ ובחו"ל ופרסם עליו שני ספרים, שאחד מהם – קאנט והפילוסופיה של ההיסטוריה (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון והוצאת מאגנס) – נחשב לפורץ דרך בחקר קאנט. המתרגם הקדים לספר מסת־מבוא, מעין מפת דרכים אנליטית, העוקבת אחר טיעוניו של קאנט ומכניסה את הקוראים שלב אחר שלב לתוך עולמו ההגותי של אחד מספרי הפילוסופיה הגדולים שבכל הדורות....
|
2.
|
|
תיאור 'את דעותיו בענייני המוסר [...] הביע קאנט בעיקר ב'ביקורת' השנייה, 'ביקורת התבונה המעשית' (1788). אולם תמצית דעותיו אלו נמצאת בספר הקצר הניתן כאן בתרגום עברי.'שמואל הוגו ברגמן, 'דברי פתיחה''לו היה קאנט כותב את "הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות" בלבד – מקומו בתולדות הפילוסופיה היה מובטח [...] עבודה זו נכתבה בצחות לשון, בעומק תובנה ובעצמה ריגושית המעוררת השפעה מידית על הקורא והופכת אותה לאחת הקלסיות ביותר בנושא [...] קאנט מבקש לסרטט בה את המאפיינים המרכזיים של הנסיבות שבהן נעשות החלטות מוסריות, ובכך להבהיר את האופי המיוחד של החלטות אלה.'האנציקלופדיה לפילוסופיהלונדון וניו יורק 1967...
|
3.
|
|
פתח התקופה החדשה במחשבה הפילוסופית האירופית עומדת דמותו של עמנואל קאנט. בשלושה`ביקורות` הגדולות שלו שידד את מערכות החשיבה האנושית והורה לאדם דרך ראייה חדשה בעצמו ובעולמו. גם שיטות פילוסופיה שקמו אחריו ונתכוונו לחלוק עליו, מתורתו הן ניזונות ועל יסודה הן בונות. שלוש ה`ביקורות` של קאנט היו, מאז פרסומן ועד היום, ליסוד מוסד לכל מחשבה פילוסופית בעולם התרבות המערבית. `ביקורת כוח השיפוט`, שתרגומה ניתן בזה לפני הקורא העברי, היא האחרונה בשורת ה`ביקורות` של קאנט ומיוחדת מהן באופייה ובמקום שהיא תופסת ביניהן. החתך שחתך קאנט את ההוויה הטבעית והאנושית לאורכה ולעומקה בשתי הביקורות הראשונות, `ביקורת התבונה הטהורה`, ו`ביקורת התבונה המעשית` - חתך של שניות: תבונה ותחושה, חירות ואונס - בביקורת השלישית, `ביקורת כוח השיפוט`, נעשה ניסיון לאחותו ולהשיב לאדם משלוות האחדות, אחדותו של העולם ואחדותו של האדם עם עולמו. היפה והנשגב, עיקר הסיבה המכני ועיקר התכלית, טבע ואלוהות הם העניינים הנידונים ב`ביקורת` זו, והדיון מקרין לכל רשויות היחסים שבין אדם לעולמו. פרק חיים של שמחה יתרה, אמר גתה, העניקה לו הקריאה בביקורת זו, `ביקורת כוח השיפוט`. המתרגמים, ש``ה ברגמן ונ` רוטנשטרייך, הקדימו לספר מבוא ממצה, שישמש לקורא מורה דרך נאמן למשנתו הפילוסופית של קאנט ולהשפעתה על דורות ההוגים שלאחריו....
|
4.
|
|
``ביקורת התבונה המעשית`` הוא ספרו השיטתי העיקרי של עמנואל קאנט בענייני תורת המוסר והמידות. הספר דן בניסוח החוק המוסרי בחינת צו החלטי, כלומר בנוסח החובה המוטלת על האדם כיצור תבוני לנהוג כך, שהכלל המדריך את מעשיו יוכל להיות לחוק כללי הלך על כל המעשים שלו ושל זולתו. מצד אחר מניח הצו ההחלטי את הרעיון, כי יש לנהוג בכל אדם באשר הוא אדם בחינת תכלית ולא בחינת אמצעי בלבד. ב``ביקורת התבונה הטהורה``, שקדמה בפירסומה ל``ביקורת התבונה המעשית``, הניח קאנט מרחב לדיון בתורת המוסר שלו, אולם בספר ההוא לא נזקק לדיון זה על פרטיו וטיעוניו. ב``ביקורת התבונה המעשית`` בא קאנט לא רק להשלים את מה שלא נידון ב``ביקורת`` הראשונה, אלא הוא מברר את האפשרות ליישב בין הסתירות או אנטינומיות כסתירות בין העיון למוסר, שעה שהוא מנסח את רעיונו על ראשונות התבונה המעשית. על פי ראשונות זו אין דרישותיה של התבונה המעשית עומדות בסתירה לטיעוניה של התבונה העיונית, אולם במקום שאין התבונה העיונית יכולה להכריע לטובת הדרישות האלה באה התבונה המעשית ומכריעה את הקו. שיטתו של קאנט מפורטת בעיקר בשלושה ספרים שהם שלושת ה``ביקורות``. ``ביקורת התבונה הטהורה`` ו``ביקורת כוח השיפוט`` יצאו אף הן לאור על ידי ``מוסד ביאליק`` בתרגומם ובעריכתם של פרופ` שמואל הוגו ברגמן, זקן הפילוסופים של ישראל, ופרופ` נתן רוטנשטרייך. כדרך שנהגו בתרגומיהם האחרים הקדימו גם לספר זה מבוא מקיף וביארו את הרמיזות והמונחים שקאנט משתמש בהם. לספר נספח מפתח מקיף ולוח מונחים....
|
5.
|
|
"הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר הבגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר. כשהסיבה לחוסר הבגרות אינה בעיה שכלית, אלא הימנעות מהחלטה להשתמש בו בלא הדרכה של אחר, או היעדר האומץ לעשות כן, אפשר יהיה לומר שהאדם הביא חוסר בגרות זה על עצמו".
עמנואל קאנט, מתוך "תשובה לשאלה מהי נאורות"
ספר זה מקבץ יחד, לראשונה בעברית, מבחר ממאמריו החשובים והידועים ביותר של עמנואל קאנט (1804-1724) - ביניהם "תשובה לשאלה מהי נאורות" ו"על השלום הנצחי" - אשר רובם התפרסמו בכתבי העת של זמנו ושימשו נקודות מוצא חשובות לדיון אינטלקטואלי ציבורי. עובדה זו מקבלת ביטוי בסגנון הישיר, הפשוט, הפחות פורמלי-טכני בהשוואה לכתביו התיאורטיים הידועים, כמו גם בקשת נושאים רחבה ומקיפה שקאנט דם בה במאמרים אלה. בין השאר הוא דן בשאלות הקשורות בפילוסופיה של ההיסטוריה, בפילוסופיה של הדת, ביחסים בינלאומיים, בשאלת היחס שבין תיאוריה למעשה, וכן בניסיון לחבר מעין מניפסט לרעיונות היסוד של הנאורות האירופית.
הכותרת "כתבים פוליטיים" צריכה להיות מובנת בהקשר הרחב של הביטוי "פוליטי". רוב המאמרים אינם עוסקים בשאלות ישירות, ספציפיות, של הפילוסופיה הפוליטית בכלל או בזו של קאנט בפרט, אלא משקפים יחד ניסיון מתמשך של קאנט לבחון את שאלת ההמרה של עקרונותיו התיאורטיים למערכת כללים קונקרטית של פעולה אנושית. יש להבין ניסיון זה של קאנט - שהוא בגדר מרכיב חשוב בפעילותו האינטלקטואלית, ושנוטים שלא בצדק להמעיט בחשיבותו - כגרעינה הפוליטי של מחשבתו.
למאמרי הספר צורפו הקדמות קצרות מאת ד"ר פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון, המציבות כל מאמר בהקשרו ההיסטורי וההגותי....
|
6.
|
|
"לתבונה האנושית יש גורל מיוחד בסוג אחד של הכרותיה: מעיקות עליה שאלות שאין ביכולתה לסלק אותן, מפני שהוטלו עליה כמטלה על ידי טבע התבונה עצמה, אך אין גם ביכולתה להשיב עליהן, כיוון שהן חורגות מכל יכולותיה של התבונה האנושית".
זהו המשפט הפותח של הספר ביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט, שהוא, ללא ספק, החיבור הפילוסופי החשוב והמשפיע ביותר בעת החדשה. קאנט חולל את המהפכה הפילוסופית העיקרית של העידן המודרני, עד שכל תולדות ההגות שלאחריה, לא רק הפילוסופית, ספוגות ברעיונות שבאו ממנו או יוחסו לו בפרשנות כזו או אחרת. החיוניות של מחשבתו ניכרת גם בדורות האחרונים אצל הוגים שונים מאוד גם ממנו וגם זה מזה.
מכל הבחינות הללו ניתן לומר שהבנת קאנט וההתמודדות אתו הן חלק מהבנתנו את עצמנו. אבל רק מעטים מגיעים לקרוא את כתבי קאנט עצמו, בעיקר את שלוש הביקורות, ובראשן "ביקורת התבונה הטהורה", שבהן הפך קאנט את הפילוסופיה הקדם־מודרנית על פיה. המהפכה הקאנטית מציבה במרכז העיון הפילוסופי את היש האנושי, הפועל כסובייקט של שכל, רצון וכוח־מדמה יוצר. בכוחם של אלה הוא מכונן את עולם המושאים האובייקטיבי שבתוכו הוא פועל ומתקיים, ויחד אתו הוא מכונן את העולם האתי, עולם הנורמות והערכים שהוא מטיל על עצמו, וכן את עולם היופי והשגב האסתטי, ואת ההיסטוריה המוסרית, שבהם המין האנושי מוצא הד לייעודו בתוך היקום. אלה רעיונות גדולים, שנפרטים תחת עטו של קאנט לריבוי דיונים מיוחדים שדפי הביקורות גדושים בהם, בעיקר דפי הביקורת הראשונה, זו שלפנינו, שחוללה את עיקר המהפכה והניחה את היסוד גם לאחרות.
הספר מוגש בתרגום חדש, חי ורהוט, של פרופסור ירמיהו יוֹבֵל מהאוניברסיטה העברית. פרופסור יובל, זוכה פרס ישראל בפילוסופיה וחוקר קאנט בעל מוניטין בינלאומיים, הרצה על קאנט במשך שנים רבות בארץ ובחו"ל ופרסם עליו שני ספרים, שאחד מהם – קאנט והפילוסופיה של ההיסטוריה (הוצאת אוניברסיטת פרינסטון והוצאת מאגנס) – נחשב לפורץ דרך בחקר קאנט. המתרגם הקדים לספר מסת־מבוא, מעין מפת דרכים אנליטית, העוקבת אחר טיעוניו של קאנט ומכניסה את הקוראים שלב אחר שלב לתוך עולמו ההגותי של אחד מספרי הפילוסופיה הגדולים שבכל הדורות.
...
|
7.
|
|
"אנתולוגיה שנבחרה בקפידה" כתב המשורר והסופר רוברט גרייבס, "היא מרפאה המחלקת תרופות להפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, וניתן להשתמש בשירותיה לא רק לקבלת טיפול אלא גם לצורך מניעה." אף שגרייבס כיוון בדבריו לתחום השירה, תיאורו הציורי הולם להפליא גם את הספר שלפניכם, שהמאמרים המופיעים בו נבחרו בקפידה, ובדרכם הם מבקשים להציע מזור לשורה ארוכה של תחלואים חברתיים ואישיים: מבוכה רוחנית, קִדמה טכנולוגית בלתי מרוסנת, תאוות בצע חסרת מעצורים, עצלות פוליטית ומוסרית, קנאות דתית, צרות אופקים, יוהרה אינטלקטואלית ונאורות שדעתה השתבשה; קשה לחשוב על מועקה ממועקות זמננו שמקומה נפקד מן הרשימה. חקירות ודרישות מאגד מבחר תרגומים של מאמרי מופת שראו אור בכתב העת "תכלת" במהלך העשור החולף. הוא מציע אוצר בלום של פניני חוכמה לכל מי שמגלה עניין בפילוסופיה, בביקורת תרבות ובמדעי החברה באמצעות מגוון של נקודות מבט ושל סגנונות כתיבה: דיונים רציניים בשאלות הרות גורל בצד מסות משעשעות, עיונים קפדניים ושיטתיים בבעיות השעה בצד הגיגים קלי משקל על ענייני דיומא. מחברי הטקסטים המופיעים כאן - אישים כמו עמנואל קאנט, לודוויג ויטגנשטיין, דייוויד יום, מקס ובר וויליאם ג'יימס - משתייכים לפנתיאון של ההגות ושל היצירה האנושית. הקורא מוזמן להעמיק את היכרותו עם רעיונותיהם, המוגשים כאן בלבוש עברי נגיש, בלוויית מבואות והערות מאירות עיניים....
|
8.
|
|
'הספר הופיע בשנת 1783 [...] זהו ספר פופולארי יותר, המוסר לקורא את הקווים העיקריים שבשיטתו [...] ה"הקדמות" בסגנונן הקצר והבהיר עזרו בהרבה להפצת שיטתו של קאנט. שופנהאואר כינה את הספר "היפה ביותר והמובן ביותר מבין כל כתביו העיקריים של קאנט, ספר המקל בהרבה על לימוד הפילוסופיה הקאנטית".'ש"ה ברגמן, 'דברי פתיחה'...
|
11.
|
|
"אי-אפשר להעלות על הדעת דבר כלשהו בעולם, ואכן אף לא מחוצה לו, שיכול להיחשב לטוב ללא כל סייג, חוץ מרצון טוב. שׂכל, שנינות, כוח שיפוט ושאר כישרונות הרוח, ויהיו שמותיהם אשר יהיו, או אומץ-לב, החלטיות, ודבקות בתוכניות... - כולם טובים ורצויים בלי ספק מבחינות רבות. עם זה, הם גם עלולים להיעשות לרעים ולמזיקים ביותר, אם הרצון שעליו להשתמש במתנות אלה שהטבע מעניק... אינו טוב. כך הדבר גם במה שנוגע למתנות המזל. עוצמה, עושר, כבוד, אפילו בריאות ואותה הרגשה כללית טובה ושׂביעות הרצון ממצבנו הנכללות בשם אושר - כולם מביאים לידי אומץ-לב ומתוך כך לעיתים קרובות גם לידי גַבהוּת-לב, אם לא קיים רצון טוב המתקן את השפעתם על הנפש,... ולא זו בלבד אלא שמשקיף תבוני ובלתי משוחד לעולם לא יוכל לשאוב הנאה למראה שִׂגשׂוּגוֹ הבלתי פוסק של יצור שאינו ניחן בשום סימן לרצון טהור וטוב, וכך נראה שהרצון הטוב הוא התנאי ההכרחי שבלעדיו אין האדם ראוי לאושר."
כך נפתח חלקו הראשון של הספר שהוא מן הנערצים ומעוררי-המחלוקת שבתולדות הפילוסופיה. הנחת היסוד הזאת, על פרשנויותיה המגוּונת, היא ללא ספק אחת מתוך הקבוצה המצומצמת מאוד של יצירות מקוריות לחלוטין בתורת המוסר. האוּמנם הצליח קאנט להוכיח את ההצהרה המרוֹממת הזאת בטיעונים הסבוכים שגייס להוכחתה?
הנה "העיקרון העליון של המוסר", שאותו גזר וניסח קאנט בדרך שאינה חדֵלה מלרגש (ולהטריד) דורות של קוראים בעוצמתה: "פְּעל באופן כזה, שלעולם לא תתייחס אל האנושיות, הן זו שבך והן זו שבכל אדם אחר, כאל אמצעי בלבד, אלא תמיד ובאותו הזמן כאל תכלית." האם שיכנע אותנו קאנט בהכרחיותו של העיקרון הזה? בבלעדיותו? ומה פירושו?
לאחר יותר משלושת רבעי מאה, מוגשת שוב לקורא העברי הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות בתרגום לעברית חדשה ועם תוספות.
חנן אלשטיין הוא מתרגם ועורך ספרותי מגרמנית לעברית. בין השאר תירגם וערך מיצירותיהם של היינריך פון קלייסט, ולטר בנימין, ו.ג. זבאלד וארנסט גומבריך....
|
13.
|
|
ריב הפקולטות (פורסם בשנת 1798) – המתורגם כאן לראשונה לעברית – מקבץ שלושה מאמרים שאותם חיבר עמנואל קאנט בין השנים 1794-1796.
פרסומם המאוחר של המאמרים ביחס לזמן כתיבתם לא היה מקרי;
הוא נבע מהתחייבות שנטל על עצמו קאנט להפסיק לפרסם או להרצות בנושאי דת. התחייבות זו, אשר ממנה חש עצמו קאנט משוחרר רק בשנת 1798, עם מותו של פרידירך וילהלם השני, הייתה תולדה של מאבק כוחות עיקש שהתנהל בין השלטון לבין האזרח קאנט על הזכות לעצב את הספֵרה הציבורית ולהשפיעה עליה.
את ריב הפקולטות ניתן לראות במידה רבה בתור ניסיונו של קאנט לתת לאותו מאבק קונקרטי לבוש פילוסופי עקרוני שבו הוא מבקש להסדיר את מערכת היחסים המורכבת והמתוחה שבין השלטון הפוליטי ותביעותיו לבין תביעותיה של התבונה האנושית האוטונומית.
ייחודה של ההנמקה הפילוסופית בריב הפקולטות נעוץ בעובדה שהטענה הקאנטיאנית היסודית, הרואה את האוטונומיה כמאפיינה המהותי של התבונה האנושית, מבוררת דרך שאלת מקומה ומיסודה הציבורי של התבונה.
בירור פילוסופי ייחודי זה מושג באמצעות בחינה כפולת פנים: פן אחד של הבירור נעשה על ידי בחינת המבנה האוניברסיטאי עצמו, על חלוקתו הפנימית לפקולטות עליונות (תיאולוגיה, משפטים, רפואה) ולפקולטה תחתונה (פילוסופיה); הפן האחר של הבירור נעשה על ידי בחינת היחס שבין האוניברסיטה כמוסד המעורב בעיצובה של הספֵרה הציבורית לבין השלטון.
ריב הפקולטות הוא חיבור יוצא דופן בקורפוס הקאנטיאני.
הוא מזמן לקורא הזדמנות לא שכיחה לראות את האופן שבו קאנט "עובד" עם התבונה לא רק בקונקרטיזציה המוסדית והפוליטית שלה, אלא גם בקונקרטיזציה שלה אל מול הגוף האנושי החי וביחס אליו.
בקונקרטיזציה זו מתמקד החיבור השלישי שבו דן קאנט בפקולטה הרפואית.
לספר מצורפת אחרית דבר מקיפה – מאת ד"ר פיני איפרגן, האוניברסיטה העברית בירושלים - על ההקשר החברתי-פוליטי שבו נכתב הספר....
|
|