בנימין קמחי, "ביני", הבן של הרב שלמה, הוא תלמיד ישיבת הֶסדר והוא רוצה להתחתן; כמו כולם בישיבה הוא רוצה להתחתן.
"לא רצינו זוגיות, לא רצינו אהבה, גם לא דיברנו על מין או על אינטימיות, או על יופי נשי.
רק רצינו להתחתן.
בית, משפחה, שולחן שבת ואישה נאה ומכוסת ראש שתחכה לנו בחיוך אצילי וצנוע בסוף התפילה בערב שבת ליד בית המדרש".
אסתר, אהבתו, נ
השנה 1955, המקום ניו יורק סיטי: העיר של ברודוויי ומועדוני ג'ז, של מעדניית הבייגל של כץ, של טלוויזיות אולטרה־מודרניות. אבל בדירתם של רייצ'ל ואֶרון פרלמן בבניין משותף בצ'לסי, העבר קרוב לא פחות מן ההווה. רייצ'ל, ילידת ברלין, מגיעה למנהטן עם גל של יהודים עקורים שניצלו מאימי מלחמת העולם השנייה באירופה, יחד עם הדוד שלה פריץ, ניצול גם הוא. אך ז
הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית למדה על כך היא מתאבדת. הלום אשמה, הומפי
שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.
כנס המחזור החמישים של בית הספר לרפואה הסתיים. בוב ברגר אחז בזרועו של ארווין יאלום ידידו ושני הפרופסורים הקשישים ישבו לשיחת רעים מאוחרת. השיחה הזאת היתה שונה מכל המפגשים הקודמים שלהם. בפעם הראשונה בחמישים שנות חברותם ביקש בוב ברגר, מנתח לב נודע, את עזרתו של יאלום הפסיכיאטר כדי שיחלץ אותו מנדודי השינה והסיוטים שרודפים אותו.
השי
"אני רוצה להכיר את כל הצלילים הקיימים בעולם וכל צליל שאני לומד להכיר משלים עוד חלק מהנשמה שלי."
ערן חדש נולד מול עיניו המשתאות של אברם. בכל פעם ששוחחו על מוזיקה פרשו כנפי זהב דמיוניות את זוהרן וגופו התמתח והתעדן.
המון צלילים התנוססו מגופו של הנער.
תחושת סכין מלובנת צרבה את גופו של אברם מבפנים.
"אני משתדל בכל תקופת זמן להקשיב לס
שני סיפורי אהבה משתרגים זה בזה על רקע הדי מלחמת העולם הראשונה ברומן המרגש ורחב היריעה יקירתי רציתי לספר לך. ריילי פיורפוי, בן להורים ממעמד הפועלים, ונדין וייבני, בתו של מנצח תזמורת מפורסם בלונדון, נפגשים לראשונה כששניהם אך ילדים. כמה שנים מאוחר יותר מבשילה הקרבה ביניהם לאהבה, אולם הפערים המעמדיים מתנפצים בפניהם בד בבד עם הלמות הת
אחד מעורכי הדין היפניים קם ומתחיל לחקור אותי.
"איפה ומתי נולדת?"
"נולדתי ב-24 באוגוסט 1924 בכפר דאג'יאוֹ דֶה גוֹנגג'י במחוז גֶ'ג'יַאנג.
אני בת שבעים ושלוש... הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה. אבל את מה שקרה אז אני זוכרת."
סין, 1938. משפחתה של מֵיָאן בת ה-13 מתקיימת בקושי מגידול אורז.
כשמציעים לבנות הכפר עבודה טובה בעיר, אין התלבטות: כל דבר שיוכל לע
“אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו“ - כך נפתח מיכאל שלי, מפסגות הספרות העברית החדשה. חנה גונן, גיבורה בלתי נשכחת, מספרת את סיפור אהבתה האוזלת לבעלה מיכאל בעודה שוקעת יותר ויותר בתוך עולמה הפנימי, עולם של נסיכה שבויה המתגעגעת למרחקים שנבצרו ממנה.
מיכאל שלי הוא רומן נדיר ורב-עוצמה המסמן את יצירתו המוקדמת של עמוס עוז ואת גדולתו
סיפור מרתק על אמנות, אהבה, תשוקה ונקמה ערב מלחמת העולם השנייה.
ג'וליאן קליין, צייר אמריקאי יהודי צעיר,
מורד במשפחתו החרדית ועובר לפריז בתחילת שנות השלושים כדי ללמוד באקדמיה לאמנויות.
בפריז הוא פוגש את האמנים הצעירים פליקס פון ברדוב,
בנו של אריסטוקרט גרמני המקורב למפלגה הנאצית,
ורנה לוי היהודי, בנו של אוצר אמנות ואספן בעל מונ
ספרו של ארווין יאלום טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה, בשיתוף עם מולין לשץ', הוכתר כאחד מעשרת הספרים המשפיעים ביותר בתחום הפסיכותרפיה. הספר מקיף את הרעיונות העיקריים והשיטות המעשיות של ההנחיה הקבוצתית ומתאר בפירוט, במקצועיות ובלשון קולחת את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטיפול הקבוצתי. בספר נכללים נושאים כגון: הגורמים הטיפוליים והשילו
כאשר אנדריי קפלן נדרש על ידי אחיו הבכור דימה לחזור מניו יורק למוסקבה כדי לטפל בסבתם החולה, זה נראה לו כמתנה משמים. החברה שלו הפסיקה לענות לו להודעות, למנחה שלו לדוקטורט יש ספקות בנוגע לעתידו האקדמי וחשבון הבנק שלו הולך ומתרוקן. אולי כמה חודשים במוסקבה הם בדיוק מה שהוא צריך.אנדריי מסבלט את החדר שבו הוא מתגורר בברוקלין וחוזר לעיר שב
מארי־לוֹר ל‘בלאן, גדלה בפריז עם אביה, המנעולן הראשי של מוזיאון הטבע. מיום שהיא מתעוורת מבלה מארי־לור את כל זמנה עם אביה במוזיאון כשהיא חוקרת באצבעותיה, באוזניה ובאפה את עשרות אלפי המוצגים המדעיים. כדי שתוכל להתמצא בסביבתה אביה בונה עבורה דגם של שכונת מגוריה, ששינון קפדני שלו מאפשר לה להגיע בכוחות עצמה למוזיאון. עם כיבוש פריז על י
הקיץ כבר כאן, אוסלו מעולפת מחום.
גופת אישה צעירה נמצאת בדירתה כשאצבעה כרותה ויהלום אדום בצורת כוכב מחומש מוטמן מתחת לעפעפה.
מכיוון שכמעט כל החוקרים ביחידה לחקירות רצח יצאו לחופשה, החקירה נמסרת בלית בררה למפקח הארי הולה, הבלש הכי טוב ביחידה, אבל גם השוטר הכי בעייתי והכי שיכור בנורווגיה שזה ארבעה שבועות נעדר מהעבודה ושקוע בשתייה.
אנג'לה, נערה אירית שהיגרה לארצות-הברית כדי להימלט מהרעב הגדול של אירלנד, פוגשת ביום הרה גורל את מלאכי מק'קורט, אירי גם הוא, שהגיע ליבשת הנחשקת מסיבות זהות לאלה שלה. היא נכבשת בקסמיו ונישאת לו, ובהיותם שניהם קתולים אדוקים, מתחילה מיד להביא לעולם ילדים. מלאכי הבעל מתגלה כשתיין כרוני, שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו, ואנג'לה נאלצת לבקש את ח
סבו וסבתו של פיליפ סנדס אף פעם לא דיברו. אמו טענה בתוקף שהיא לא זוכרת. איך חמקו מהנאצים והתיישבו בפריז? מה עלה בגורלה של המשפחה שנשארה מאחור? את התשובות היה עליו למצוא בעצמו.
אבל במסע שסנדס יצא אליו, הוא גילה לא רק את ההיסטוריה הטרגית של משפחתו. הוא התוודע לקורות חייהם של המשפטנים היהודים רפאל למקין והרש לאוטרפכט, שהגדירו שני פשעי
במי לבטוח, במי להתאהב, את מי להציל?
ברלין 1943. מלחמת העולם השנייה בעיצומה, רוב הגברים משרתים בצבא הרייך השלישי וברלין נהפכת למעשה לעיר של נשים. סיגריד שרדר, שבעלה משרת בחזית, היא גרמנייה לדוגמה: היא הולכת לעבודה יומיום, מתמודדת כמיטב יכולתה עם מדיניות הקיצוב במזון ובמצרכים חיוניים ומטפלת בנאמנות בחמותה הקנטרנית.
בהיותה שקועה כל
האגם הוא סיפור אהבה אפוף מסתורין, הכתוב בסגנונה המדוד והייחודי של הסופרת היפנית המצליחה בננה יושימוטו.
צ'יהי'רוֹ מתגוררת בטוקיו לבדה ומתמודדת עם הפרידה מאמהּ שמתה טרם זמנה. מחלון דירתה היא רואה כמעט מדי יום ביומו את נַקַג'ימָה, המשקיף גם הוא מחלון ביתו. בין אמנית ציורי הקיר לחוקר הגנטיקה הולך ונרקם קשר עדין של אהבה. אבל נקג'ימה נו
במשך חמישים שנה סירבה אמה של טרודי לדבר על חייה בגרמניה במלחמת העולם השנייה. טרודי היתה רק בת שלוש כשהיא ואמה שוחררו בשנת 1939 על ידי חייל אמריקני ועברו לגור איתו במינסוטה. ברשותה של טרודי רק רמז אחד לעבר: תמונה משפחתית שבה מופיעים אנה, טרודי וקצין נאצי, האובּרשטורמפיהרר של בוכנוואלד. רדופת אשמה על מורשתה, פותחת טרודי, כעת דוקטור להי
"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי
"כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב
"גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטוייבסקי
"התחלתי לקרוא את אובלו