1945-1938 התקופה בה המבט של העולם המערבי מופנה אל הקרבות והטלטלות באירופה של מלחמת העולם השנייה. מביט אותו העולם אל הזוועות ושותק. או לא מביט מתוך בחירה.
באותן השנים בדיוק, המזרח הרחוק רועש במלחמה משל עצמו, מלחמת סין-יפן. והעולם המערבי לא רואה (את המחנות, ההתאכז<mark>רות</mark>, הזוועות) לא מביט או לא יודע.
מלחמת סין-יפן. כיאה למלחמה היא הרסנית ואכזרית, תקופה רעה.
סיפור הזוועה שלפנינו מתאר את ההתעללות שחוו

בחודש יולי 1937 ביימו היפנים תקרית בשוליה המערביים של העיר בייג'ינג,שלימים תיקרא בשם תקרית גשר מרקו פולו, וזו היתה למעשה יריית הפתיחה לכיבושה של סין כולה.
אחת מתופעות המלחמה הזו נקראת "נשות הניחומים". (ביפנית= יאנפו. יאן-נחמה, ו-פו- נשים) נשים? ילדות! היפנים פיתו ילדות ונע<mark>רות</mark> סיניות באמתלות שווא כמו פרסום מודעות בעיתונים ובה מציעים עבודה בעלת הכנסה יפה. נשות הניחומים זה מושג שהוא למעשה מכבסת מילי

המלחמה היא מרחב אלים ומסתבר כי המלחמה יכולה להוציא מבני האדם יצרים ומעשים מהזן הנחות והשפל ביותר. במסגרת עבודתי אני מדריך טיולים רבים ליפן וכן למדינות אשר הרכיבו פעם את יוגוסלביה. בקריירה הקודמת שלי נסעתי עש<mark>רות</mark> פעמים לגרמניה. בכל אחת מהמדינות האלו יש לי חברים והכרתי שם אנשים חביבים ומסבירי פנים. אולם בכל המדינות האלו, נעשו בעיתות מלחמה פשעים שקשה להבין כיצד יכולים היו להתבצע.

רבות כבר נכתב על א

הספר מספר את סיפורן של נשים סיניות שנכלאו ואולצו לשמש כשפחות מין של הכובשים היפנים בתקופת מלחמת העולם השנייה. סיפורן המזעזע של מאות אלפי הנשים הללו (מאות אלפים!) הושתק לאורך השנים, גם על ידי התוקפים היפנים, שמסרבים להכיר בתופעה וטוענים שרוב הנשים היו זונות שעסקו בכך מרצונן, וגם על ידי החברה הסינית שממנה הגיעו הקורבנות. באופן שקצת הזכיר לי את היחס של החברה הישראלית בשנות החמישים לניצולי השואה - תער

בתקופה שאירופה חששה מהצורר הנאצי, התחוללה מלחמה נוספת במזרח אסיה, מלחמת סין ויפן שעליה אפשר לקרוא ברשתות השונות.

המלחמה החלה ב-7 ביולי 1937, וכשנתיים לפני שהחלה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939. הפלישה של היפנים לסין, הייתה חלק מהאסטרטגיה, להשתלט על שטחים במזרח אסיה. לא מעט ספרים וסרטים עסקו בחייל היפני המפלצתי!

הספר הזכיר לי משפט שנאמר על ידי סבי הסלוניקאי לפני הרבה שנים: "החיילים היפנים

טוב, אני חייבת לכתוב פה מילה על הספר "נשות הניחומים" של <mark>רות הלו</mark>.
זה ספר שלא קל לקרוא, באמת. הוא מספר על נשים שנחטפו בזמן מלחמת העולם השניה והפכו לשפחות מין של הצבא היפני. כן, זה נשמע נורא – וזה גם באמת נורא.

הקטע הוא שהעולם ברובו אפילו לא מודע לזוועה הזאת. כאילו שזה איזה סוד קטן שאפשר לדחוף מתחת לשטיח. ועד היום כולם מסירים מעצמם אחריות, מעדיפים להתכחש, לשכוח.

מה שמדהים זה שהלו מצליחה להביא

וואו איזה ספר קשה.

היה לי קצת רקע אודות יחס היפנים לעמי מזרח אסיה האחרים אבל לא תיארתי לעצמי את האכזריות והברוטליות... מזעזע.
סיפורה של מיאן שגדלה עם משפחתה בכפר פשוט ודי פרימיטיבי.
המשפחה מגדלת אורז וחיה בעוני גדול אבל בסך הכל היא נהנית מילדות מאושרת.
כשמגיעה הצעה ללכת לעבוד בעיר ולהרוויח כסף עבור משפחתה, הוריה לא חושבים פעמיים והיא נשלחת עם ילדות ונע<mark>רות</mark> רבות הרחק.
ישר לגיהינום.

"נשות נ