את הספר הזה קראתי באנגלית ואני מודה ומתוודה שזו אינה שפת האם שלי (אני חושבת שיש משהו מיוחד ואותנטי בלקרוא ספר בשפה שלא שגורה אצלי במאה אחוז). הסיפור של בלראם מוצג בצורה שאף פעם לא חוויתי לפני מפני שהדמות ב"הווה" והדמות בעבר נראות שונות ואפילו קיצוניות אחת לשניה. בלראם הנער והמשרת הצייתן הייתה עשויה דמות שהיינו מאוד מחבבים אם לא היינו רואים אותה דרך העיניים הקרות והמפוכחות שלו בהווה. הקפיצות שכל הזמן מופיעות בספר בין החוקים והערכים של הודו הישנה לבין ערכי העולם הקפטילסטי והמערבי ממחישות את חוסר האונים של המדינה. הדרך היחידה של גיבור הספר לברוח מצד אחד לצד השני היא לעשות את הפשע המתועב ביותר שיכול אדם לעשות, ולאורך כל הסיפור אתה נשאר קצת עירום מערכים. האם הייתה לו עוד אלטרנטיבה? או אולי הוא רק איש קר, חסר רגשות ויכולת להיקשר? אגב הספר ממש לא עושה חשק לבקר בהודו. היא מאבדת את כל הקסם שלה והופכת למקום מלא רפש, זיהום, עוני וניכור. נשמע כאילו בזמן שכל המדינות האחרות מדלגות בקלילות לעידן החדש, הודו הופכת לספינה שוקעת או לגוף מגושם שחלקו רץ מהר מדיי בעוד חלקו האחר גוסס מאחור. כל אדם שמתענין בתרבויות אחרות, בהיסטוריה ובטיבו של המין האנושי- אני ממליצה

את הספר הזה קראתי באנגלית ואני מודה ומתוודה שזו אינה שפת האם שלי (אני חושבת שיש משהו מיוחד ואותנטי בלקרוא ספר בשפה שלא שגורה אצלי במאה אחוז). הסיפור של בלראם מוצג בצורה שאף פעם לא חוויתי לפני מפני שהדמות ב"הווה" והדמות בעבר נראות שונות ואפילו קיצוניות אחת לשניה. בלראם הנער והמשרת הצייתן הייתה עשויה דמות שהיינו מאוד מחבבים אם לא היינו רואים אותה דרך העיניים הקרות והמפוכחות שלו בהווה. הקפיצות שכל הזמן מופיעות בספר בין החוקים והערכים של הודו הישנה לבין ערכי העולם הקפטילסטי והמערבי ממחישות את חוסר האונים של המדינה. הדרך היחידה של גיבור הספר לברוח מצד אחד לצד השני היא לעשות את הפשע המתועב ביותר שיכול אדם לעשות, ולאורך כל הסיפור אתה נשאר קצת עירום מערכים. האם הייתה לו עוד אלטרנטיבה? או אולי הוא רק איש קר, חסר רגשות ויכולת להיקשר? אגב הספר ממש לא עושה חשק לבקר בהודו. היא מאבדת את כל הקסם שלה והופכת למקום מלא רפש, זיהום, עוני וניכור. נשמע כאילו בזמן שכל המדינות האחרות מדלגות בקלילות לעידן החדש, הודו הופכת לספינה שוקעת או לגוף מגושם שחלקו רץ מהר מדיי בעוד חלקו האחר גוסס מאחור. כל אדם שמתענין בתרבויות אחרות, בהיסטוריה ובטיבו של המין האנושי- אני ממליצה

את הספר הזה קראתי באנגלית ואני מודה ומתוודה שזו אינה שפת האם שלי (אני חושבת שיש משהו מיוחד ואותנטי בלקרוא ספר בשפה שלא שגורה אצלי במאה אחוז). הסיפור של בלראם מוצג בצורה שאף פעם לא חוויתי לפני מפני שהדמות ב"הווה" והדמות בעבר נראות שונות ואפילו קיצוניות אחת לשניה. בלראם הנער והמשרת הצייתן הייתה עשויה דמות שהיינו מאוד מחבבים אם לא היינו רואים אותה דרך העיניים הקרות והמפוכחות שלו בהווה. הקפיצות שכל הזמן מופיעות בספר בין החוקים והערכים של הודו הישנה לבין ערכי העולם הקפטילסטי והמערבי ממחישות את חוסר האונים של המדינה. הדרך היחידה של גיבור הספר לברוח מצד אחד לצד השני היא לעשות את הפשע המתועב ביותר שיכול אדם לעשות, ולאורך כל הסיפור אתה נשאר קצת עירום מערכים. האם הייתה לו עוד אלטרנטיבה? או אולי הוא רק איש קר, חסר רגשות ויכולת להיקשר? אגב הספר ממש לא עושה חשק לבקר בהודו. היא מאבדת את כל הקסם שלה והופכת למקום מלא רפש, זיהום, עוני וניכור. נשמע כאילו בזמן שכל המדינות האחרות מדלגות בקלילות לעידן החדש, הודו הופכת לספינה שוקעת או לגוף מגושם שחלקו רץ מהר מדיי בעוד חלקו האחר גוסס מאחור. כל אדם שמתענין בתרבויות אחרות, בהיסטוריה ובטיבו של המין האנושי- אני ממליצה

את הספר הזה קראתי באנגלית ואני מודה ומתוודה שזו אינה שפת האם שלי (אני חושבת שיש משהו מיוחד ואותנטי בלקרוא ספר בשפה שלא שגורה אצלי במאה אחוז). הסיפור של בלראם מוצג בצורה שאף פעם לא חוויתי לפני מפני שהדמות ב"הווה" והדמות בעבר נראות שונות ואפילו קיצוניות אחת לשניה. בלראם הנער והמשרת הצייתן הייתה עשויה דמות שהיינו מאוד מחבבים אם לא היינו רואים אותה דרך העיניים הקרות והמפוכחות שלו בהווה. הקפיצות שכל הזמן מופיעות בספר בין החוקים והערכים של הודו הישנה לבין ערכי העולם הקפטילסטי והמערבי ממחישות את חוסר האונים של המדינה. הדרך היחידה של גיבור הספר לברוח מצד אחד לצד השני היא לעשות את הפשע המתועב ביותר שיכול אדם לעשות, ולאורך כל הסיפור אתה נשאר קצת עירום מערכים. האם הייתה לו עוד אלטרנטיבה? או אולי הוא רק איש קר, חסר רגשות ויכולת להיקשר? אגב הספר ממש לא עושה חשק לבקר בהודו. היא מאבדת את כל הקסם שלה והופכת למקום מלא רפש, זיהום, עוני וניכור. נשמע כאילו בזמן שכל המדינות האחרות מדלגות בקלילות לעידן החדש, הודו הופכת לספינה שוקעת או לגוף מגושם שחלקו רץ מהר מדיי בעוד חלקו האחר גוסס מאחור. כל אדם שמתענין בתרבויות אחרות, בהיסטוריה ובטיבו של המין האנושי- אני ממליצה

לא פעם סופרים מספקים לנו הצצה לראשיהן של כמה דמויות בסיפור, חושפים בפנינו רבדים שונים שלהם של חייהם, את ההיסטוריה שלהם, הילדות שלהם והרגשות והחלומות הכמוסים ביותר. ובכל זאת, למילן יש דרך כל כך ייחודית, כל כך חשופה ויומרנית להפשיט את דמויותיו (דו משמעית) עד שכל מעשה שלהם מתחבר לשורש קדמון ואפילו לחלומותיהם יש פירוש שנקשר באופן מובהק להוויתם. יש לספר טעם לוואי מדכא של דמויות אבודות שהשריטה שלהם כל כך קדמונית עד שאין לה תקנה. ממש כמו היצירות של סברינה - הן דוחות ומושכות ובדרכן המוזרה, גורמות לך להיקשר אליהן..

"התפסן בשדה השיפון" המודרני הוא בהחלט הגדרה יפה לספר הזה. בהתחלה הרגשתי כאילו גיבור הסיפור, צ'ארלי, הוא בעצם ילדותי הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות בגלל השפה והתמימות בה הוא מביט על החיים. למרות זאת נשאבתי לסיפור ובאמת קשה שלא להיקשר בו. צ'ארלי מלא אהבה ופאסיביות כלפי מה שמקיף אותו וברקע מרחפים כל הזמן סודות וכאבים שמודחקים ומטואטאים מתחת לשטיח. הספר הפנט אותי בשפה ובאהדה שהוא יוצר כלפי הדמויות, וכמה משפטים גרמו לי להתעכב עליהם ואפילו לכתוב לי אותם למזכרת. מסוג הספרים שגורמים לך לחזור להתבגר מחדש. מומלץ!