יצירת מופת של אחד הסופרים הטובים ביותר שצמחו בארץ ישראל במאה הקודמת והנוכחית. בראש ובראשונה ישנה השפה הקולחת שמדהימה עוד יותר כאשר מדי פעם נתקלים הקוראים במילים נדירות בשפה העברית (מילים של שבת). רק בהיבט הזה הספר הוא יצירת אמנות מופלאה. מעבר לכך עולים בו סיפורים אמיתיים והזויים כאחד. פגועי המלחמה הם גם החיילים המנצחים שחזרו פגועים בנפשם וגם פליטי השואה. גם החייל המנצח וגם שרידי השואה רואים עצמם כיהודי האחרון, זה שחייב לספר לעולם על מה שהיה ואיננו. שניהם מנצלים את הגיהנום ממנו ניצלו כדי לגרוף רווח כספי, מיני, אישי, מגעיל. שניהם סוחרים בזיכרון ולמרבית ההפתעה הציבור משתף אתם פעולה. יש מי שקונה סיפור על אהיל עשוי מעור אדם ויש מי שמוכן לקנות שיר שמעולם לא נכתב על ידי בחור צעיר שנהרג בקרב. ותוך כדי הגבהים והתהומות הללו לא פוסח קניוק על תיאור היום-יום הישראלי, האירופי והאמריקאי עד הפרטים הקטנים של הרוח, הצל וריח הבירה. הספר אינו קל, ובפתח הדבר אכן ממליץ הכותב לקרוא אותו "שלשה עמודים ולנוח". אני רצתי יותר מהר ונהינתי מכל רגע. יצירת מופת.

אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם על אנשי תש"ח. נכון, הספר נכתב בידי אדם מבוגר מאד, במדינה צינית ששוחטת היום את כל גיבוריה, יורקת על סמליה ומבזה את עצמה. אבל למרות הכל - זהו ספר נהדר, שנכתב ביד אמן. קניוק מספק את סיפורו של האיש הקטן בשורה השלישית. לא הגיבור הגדול אלא המבוהל הגדול. מי שהארועים סחפו אותו, וכפי הנראה הרבה שנים נשא את הצלקות בנפשו. היהודי הקטן שניסו בכח להגדיל אותו לדמות הירואית של צבר קשוח עם סכין בין השיניים. הפער הזה הוא אולי הפצע הגדול ביותר שנשאר פעור בנפשו של קניוק.
יש בספר חזרה על דברים שנכתבו כבר ביהודי האחרון ובנבלות ועיטים. אבל עדיין עוצמתם גדולה. עדיין תחושת האבדון של האיש הפשוט שהוכרח להיות סמל לעוצמה זועקת מכל דף.
אם יש היום דרך ללמד את התקופה ההיא - דרכו של קניוק היא אחת המועדפות עלי.
לעניות דעתי - ספר חובה בכל בית המגדיר עצמו ציוני.

לאחר שלא צלחתי את קריאת הספר בראשונה, נתתי הזדמנות נוספת ואני לא מתחרט על כך.
ספר עדין, רגיש ומלא ענין. התקשתי להניח אותו מידי. הדמויות בו - כולן, רב גוניות - לעיתים מעוררות חמלה, לעיתים מעוררות רוגז, לעיתים מעוררות אהבה ולעיתים כעס. כמו בחיים האמיתיים, בני האדם מורכבים מאוד, מה שהפך את הרומן הזה לכל כך חי, אמיתי ונוגע במקומות העמוקים ביותר של הנשמה.
מומלץ בחום.