הספר עצמו אפוף מסתורין וסודות, עוסק בעצמם דמות מרכזית "אמרנץ" סוכנת הבית החצרנית (מנקה חצרות הבתים של השכנים), וסביבה חגים דמויות המשנה, הסופרת ובעלה, ויולה הכלב, השוטר וחברותיה של אמרנץ (שוטו, אדל ופולט).
הסופרת בונה מתח סביב דמותה וחייה המסתוריים של סוכנת הבית, וחושפת בפני הקוראים את יחסיה המורכבים עם הסוכנת. למרות הקושי ביחסים אלו, היא ממשיכה להעסיק אותה ולא מוותרת על שירותיה.
אט אט נחשפים בפניה הקורא חייה האישיים וסודותיה של "אמרנץ", אשר מגלה אותם רק לסופרת, בשל אמונתה בה.
הספר חזק , מעורר רגשות חזקים, מחשבות, אצלי אנטגוניזם כלפי אותה סוכנת בית.
הספר חידד אצלי שני דברים:
הראשון- הספר הזכיר לי את המשפט "מה יגידו", מה יגידו השכנים, מה יגידו ההורים, החברים.
אחדד קצת..אדם במקצוע רב מעלה, "מה יגידו" נכון ללבוש, לדיור, לרכוש (רכב). השאלה לאן כל אחד לוקח את המשפט, האם חי לפיו או לא.
השני – סודות, ניתן לחלוק עם חברים. לא טוב לשמור בבטן. ואם הסוד מתגלה, לא סוף העולם. החיים ממשיכים.
הספר מומלץ.