“ספר מקסים ומרתק. סיפור חייהם מרגע היוולדם של דווי ודוואנה במחוז קוּרג שבדרום הודו, ילדותם פסטורלית בנופים אקזוטיים, בתוך ג'ונג'לים, שדות אורז, מטעי קפה ומרחבים פתוחים. דוואנה מצטרף למשפחת דווי בנסיבות טרגיות והילדים גדלים יחד, נשלחים ללימודים וחיים בהרמוניה, עד להשתתפותם ב"חתונת הטיגריס" שבכפר השכן, במקום בו דווי פוגשת את מאצ'ו, צייד הטיגריס המהולל ומתאהבת בו, אך הקשר גורם לטרגדיות קשות, אכזבות והחמצות, כל אלה ישפיעו גם על הדור הבא של המשפחות. דרמה משפחתית מרגשת שמתפרשת על פני יותר מחצי מאה, מתארת זמנים טובים של שגשוג ועושר, עבודה קשה והתמדה, אך גם תקופות קשות. הקורא חווה את אופי החיים בהודו, מנטליות, ריחות, טעמים, ביטויים ואמונות... הספר נקרא בנשימה אחת, מומלץ בחום.”

“ספר הביכורים של סריטה מנדנה מטעה. לחשוב שסאגה משפחתית תלת-דורית, הכתובה במיומנות שכזו, ביכורים היא, זו מחשבה שמקורה בטעות. הנה מחמאה גדולה. באזור יחסית קטן, יחסית להודו הגדולה, קורג שמו, חיו כמה וכמה משפחות, שתיים מהן זו של דווי וזו של דוואנה. דווי נולדה ב-1878 כשלהקת אנפות עפה לה פתאום כך כסימן לבאות. היא נולדה למשפחה אמידה, חקלאית, כפי שרוב המשפחות היו באזור. דוואנה נולד למשפחה גדולה יותר. כשאמו מתה הוא עובר לגור אצל משפחתה של דוואנה וחייהם לא נפרדים לטוב, בהתחלה, לרע בהמשך. דווי ילדה, נערה ואשה מצודדת ומושכת. אשה חזקה היודעת בדיוק מה היא רוצה, חותרת להשיג את זה עד להסטה טרגית של דרכה, הסטה הבא דווקא ממי שגדלה אתו בצמידות בלתי נפרדת, אך בו לא חשקה. היא חשקה בצייד הטיגריס המצודד, קרוב משפחה של דוואנה. להוסיף עוד מילה זה לקלקל את המתח, אבל לא לשם כך התאספנו כאן. סופר, נדבר לרגע בלשון זכר, יכול בתחילת דרכו לחשוק להכניס לספרו מכל הבא ליד: מתח (ע)דתי, תחרות על נכסים, יצרים מיניים אפלים, תהפוכות היסטוריות וכך הלאה. האם יש מכל אלה כאן? יש גם יש ויש עוד. גלגלו עיניים ואמרו שבסרט הזה כבר היינו, אבל דווקא בספר הזה כדאי לכם להיות. מנדנה מיומנת מאוד. הספר הלא קצר, כ-515 אורכו, לא מאבד מתח לכל אורכו, לא בוחר בפתרונות קלים, לא מדמם מדי ולא דרמטי בגרוש. מיומנות גדולה יש לה למנדנה לתאר אנשים, הבעות, דילמות ודרמות קטנות כגדולות. הנופים קמים לנגד עינינו, המקומות הקדושים, מאוחר יותר המועדונים הבריטיים עם השטיחים היקרים, עלמות החן והקוקטיילים. הכל שזור בהיסטוריה המנומנמת תחילה של הודו ולאחר מכן בתאוצה הגדולה לקראת עצמאות. רוע אנושי מובא לפנינו במלוא כיעורו, זה הגורם לתפניות טרגיות, אבל גם הרבה רגעי רוך ויופי אנושיים משובצים בספר. שאפו.”

“ספר מעולה אחד החזקים שקראתי. יש לציין שלמרות ארכו נהניתי מכל דף ודף.מרגש לפעמים עד דמעות כמו שאומרים "מה שכתוב זה מה שיהיה" קשה להתחיל לקרוא ספר חדש אחריו,ספר שיהיה חקוק בזכרוני זמן רב!!!”

“הספר נתגלגל לידי לחלוטין במקרה, מצאתי אותו ביריד ספרים והכריכה קרצה לי. במהרה נסחפתי לעולם אחר, קסום, נוגע ללב, ולא יכולתי לעזוב את הספר עד שסיימתי אותו. העלילה מרגשת, מתוארת בקול עדין ומכשף, שזורה ברגעים של יאוש וכאב, לצד קול אופטימי של תקווה וחלומות, ולא פעם חשבתי לעצמי איך צעד אחד קטן, הנובע מאנוכיות או מחוסר ידיעה, עלול לשנות את כל מהלך ההיסטוריה הפרטית של אדם וסובביו. מצאתי את עצמי נשאבת לתך מחוז קורג היפהפה, רואה בעיני רוחי את ההרים והאדמות העשירות, מריחה את הקפה ושומעת את צלילי הג'ונגל. אין ספק שהסופרת כותבת בסגנון יוצא מן הכלל, המעביר את הקורא ממיטתו או ספתו שלו לעולמן של דמותיותיה, דמויות שלא ניתן אלא לאהוב אותן, לרחם עליהן, או לשנוא אותן בעוז לפי הצורך. ממליצה מאוד על הספר, ההנאה מובטחת לחובבי רומנים תקופתיים ומשפחתיים.”

“ספר מקסים ומרתק. סיפור חייהם מרגע היוולדם של דווי ודוואנה במחוז קוּרג שבדרום הודו, ילדותם פסטורלית בנופים אקזוטיים, בתוך ג'ונג'לים, שדות אורז, מטעי קפה ומרחבים פתוחים. דוואנה מצטרף למשפחת דווי בנסיבות טרגיות והילדים גדלים יחד, נשלחים ללימודים וחיים בהרמוניה, עד להשתתפותם ב"חתונת הטיגריס" שבכפר השכן, במקום בו דווי פוגשת את מאצ'ו, צייד הטיגריס המהולל ומתאהבת בו, אך הקשר גורם לטרגדיות קשות, אכזבות והחמצות, כל אלה ישפיעו גם על הדור הבא של המשפחות. דרמה משפחתית מרגשת שמתפרשת על פני יותר מחצי מאה, מתארת זמנים טובים של שגשוג ועושר, עבודה קשה והתמדה, אך גם תקופות קשות. הקורא חווה את אופי החיים בהודו, מנטליות, ריחות, טעמים, ביטויים ואמונות... הספר נקרא בנשימה אחת, מומלץ בחום.”

“ספר הביכורים של סריטה מנדנה מטעה. לחשוב שסאגה משפחתית תלת-דורית, הכתובה במיומנות שכזו, ביכורים היא, זו מחשבה שמקורה בטעות. הנה מחמאה גדולה. באזור יחסית קטן, יחסית להודו הגדולה, קורג שמו, חיו כמה וכמה משפחות, שתיים מהן זו של דווי וזו של דוואנה. דווי נולדה ב-1878 כשלהקת אנפות עפה לה פתאום כך כסימן לבאות. היא נולדה למשפחה אמידה, חקלאית, כפי שרוב המשפחות היו באזור. דוואנה נולד למשפחה גדולה יותר. כשאמו מתה הוא עובר לגור אצל משפחתה של דוואנה וחייהם לא נפרדים לטוב, בהתחלה, לרע בהמשך. דווי ילדה, נערה ואשה מצודדת ומושכת. אשה חזקה היודעת בדיוק מה היא רוצה, חותרת להשיג את זה עד להסטה טרגית של דרכה, הסטה הבא דווקא ממי שגדלה אתו בצמידות בלתי נפרדת, אך בו לא חשקה. היא חשקה בצייד הטיגריס המצודד, קרוב משפחה של דוואנה. להוסיף עוד מילה זה לקלקל את המתח, אבל לא לשם כך התאספנו כאן. סופר, נדבר לרגע בלשון זכר, יכול בתחילת דרכו לחשוק להכניס לספרו מכל הבא ליד: מתח (ע)דתי, תחרות על נכסים, יצרים מיניים אפלים, תהפוכות היסטוריות וכך הלאה. האם יש מכל אלה כאן? יש גם יש ויש עוד. גלגלו עיניים ואמרו שבסרט הזה כבר היינו, אבל דווקא בספר הזה כדאי לכם להיות. מנדנה מיומנת מאוד. הספר הלא קצר, כ-515 אורכו, לא מאבד מתח לכל אורכו, לא בוחר בפתרונות קלים, לא מדמם מדי ולא דרמטי בגרוש. מיומנות גדולה יש לה למנדנה לתאר אנשים, הבעות, דילמות ודרמות קטנות כגדולות. הנופים קמים לנגד עינינו, המקומות הקדושים, מאוחר יותר המועדונים הבריטיים עם השטיחים היקרים, עלמות החן והקוקטיילים. הכל שזור בהיסטוריה המנומנמת תחילה של הודו ולאחר מכן בתאוצה הגדולה לקראת עצמאות. רוע אנושי מובא לפנינו במלוא כיעורו, זה הגורם לתפניות טרגיות, אבל גם הרבה רגעי רוך ויופי אנושיים משובצים בספר. שאפו.”

“ספר מעולה אחד החזקים שקראתי. יש לציין שלמרות ארכו נהניתי מכל דף ודף.מרגש לפעמים עד דמעות כמו שאומרים "מה שכתוב זה מה שיהיה" קשה להתחיל לקרוא ספר חדש אחריו,ספר שיהיה חקוק בזכרוני זמן רב!!!”

“הספר נתגלגל לידי לחלוטין במקרה, מצאתי אותו ביריד ספרים והכריכה קרצה לי. במהרה נסחפתי לעולם אחר, קסום, נוגע ללב, ולא יכולתי לעזוב את הספר עד שסיימתי אותו. העלילה מרגשת, מתוארת בקול עדין ומכשף, שזורה ברגעים של יאוש וכאב, לצד קול אופטימי של תקווה וחלומות, ולא פעם חשבתי לעצמי איך צעד אחד קטן, הנובע מאנוכיות או מחוסר ידיעה, עלול לשנות את כל מהלך ההיסטוריה הפרטית של אדם וסובביו. מצאתי את עצמי נשאבת לתך מחוז קורג היפהפה, רואה בעיני רוחי את ההרים והאדמות העשירות, מריחה את הקפה ושומעת את צלילי הג'ונגל. אין ספק שהסופרת כותבת בסגנון יוצא מן הכלל, המעביר את הקורא ממיטתו או ספתו שלו לעולמן של דמותיותיה, דמויות שלא ניתן אלא לאהוב אותן, לרחם עליהן, או לשנוא אותן בעוז לפי הצורך. ממליצה מאוד על הספר, ההנאה מובטחת לחובבי רומנים תקופתיים ומשפחתיים.”