איזה ספר תת רמה. כשמצאתי את הספר בספריית רחוב, אמרתי לעצמי שהנה הזדמנות חינמית לקרוא ספר שהיה זמן רב להיט ברשת. למזלו של הספר הוא יצא בהוצאה השייכת אף היא לרשת. אז קראתי. תת רמה.
הספר הזה מספר סיפור, כשבכל פעם שיש עליה ברמת הסיפור, גרמוס המחברת דואגת להנחית מכת מוות ולחזור למי האפסיים. ומהו אותו סיפור? ובכן, אחד קלווין אוונס הוא חוקר מבריק בתחום הכימיה. במעבדה שלו נמצאת אחת אליזבת זוט, מדענית כימ

#
הנה שוב אני קוראת ספר על מה שקרה (או לא קרה) בשנות החמישים של המאה הקודמת, באמריקה. אם את הספר הקודם – שנכתב על ידי מי שחיה באמת בשנים אלה וחוותה את הערכים אז – זנחתי בבוז, מהספר הזה ממש נהניתי, למרות שהוא רחוק ממהימנות תקופתית, ועושה את מה שנחשב בדרך כלל לשגיאה בעיני – ספר שנכתב לכאורה על תקופה קודמת, עם הערכים שמקובלים עלינו היום.

אליזבת זוט מנסה לשנות את העולם. היא רוצה להיות כימאית ומדענ

אם אתה רוצה להיגמל ממשהו - נניח אלכוהול - הכי חשוב שתהיה עסוק במשהו שבאמת מעניין אותך
האנשים שלכאורה אמורים להיות הקרובים אלינו ביותר הם הזרים לנו ביותר
דעתך על עצמך היא הקובעת. אם תחשוב שאתה עלוב שאינו שווה יריקה - זה מה שתהיה עבור כל העולם

אלה התובנות שליקטתי מהספר. הן אינן חדשות, אתם אומרים? צודקים. הן בנאליות כמו שאר הסיפור המופרך הזה.

בחורה נוסעת יום יום ברכבת הבוקר. היא מ

לאחרונה נהיה טרנדי לכתוב ספרים שהדמויות שמאכלסות אותם משתייכות לאחת משתי קבוצות הסיכון המרכזיות והעיקריות.
יש כל כך הרבה ספרים כאלו שיצאו בשנים האחרונות, שאני בטח גם שכחתי חלק מהם (אוי לא, אני מקווה שאין לי דמנציה!) וגם אם אזכור את הכל, ממש לא בכוונתי למנות כאן את כולם כי אין לי כוח לזה ואני אתעייף ואיחלש אם אעשה זאת (אוי לא, אני באמת מתחיל להזדקן, ולא רק בראש אלא גם בגוף!).

הספר הזה עובר סוג

נורא רציתי לצרף את אדריאנה טריג'יאני לרשימה שיש לי של "איטלקיות שלא מאכזבות", אבל אז נזכרתי שהיא אמריקאית והספר שלה אמריקאי מאוד ונזכרתי שאני לא אוהבת ספרות אמריקאית, אבל כבר התחלתי וקשה לעזוב...
את הספר אני מחלקת לשני חלקים - החלק הראשון, שמתרחש באיטליה, באלפים והוא נחמד ושאר הספר שהוא - פחות...
סיפור האהבה הגדול מהחיים לא היה בעיניי גדול בכלל. נער פוגש נערה והם מתאהבים. החיים מפרדים ביניהם. ה

הכותרת של הספר "מאהב יפני", מספקת לקורא המערבי הבטחה לשני נושאים מרתקים. האחד , יחסים שבינו לבינה – עם כל מה שמשתמע מכך והשני , חשיפה לתרבות היפנית – "ארץ השמש העולה" שהיא תמיד מסקרנת...!
ובכלל תפקידו של "המאהב" מעורר בתפיסתנו בדרך כלל רמת תשוקה וארוטיקה אחרת- מעצם קיומו של רומן אהבה מחוץ למסגרת, והיותו "יפני"- לנצח יצבע עבורנו את התפאורה בגוונים של פריחת דובדבן ואולי גם יכתיב לנו קצב אחר של קרי

פצע עמוק הוא ההזדמנות לריפוי

2014 – עזה. צוק איתן – הודעת sms מקפיצת דופק באחת השעות הקשות לכולם: "אבא-אמא / יקירתי ...כעת נכנס. שמרו על עצמכם. נתראה אחרי המלחמה. אוהב xxx"
במקביל, שולח xxx אל קצינת הת"ש, מסר חפוז ב- WhatsApp, "...מייד נכנסים, את יודעת.. אז, במקרה ש... אם יקרה... את יודעת, העבירי את ההודעה הזו ממני לאמא-אבא / לחברתי.. ו..תגידי להם גם שאהבתי...".
באותם בתים - בהם זמן ק

יש רגע קצר בין אדר לניסן-שהטבע צוהל בכל פה-הוא שופע חיים-שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

האמנם? רומן היסטורי (1945-1905) המשתרע על פני כל אותן השנים ומלווה שתי משפחות כשברקע לכל האורך תיאור יופיים של נופים קסומים דרך עונות השנה המתחלפות.
הרומן מתאר את חייהם של אנצ'ה אותה נערה איטלקייה פשוטה ומקסימה מהאלפים, שבאופן אכזרי גורלה לוקח ממנה פעם אחר פעם את כל אשר ניתן לה ותמיד, תמיד אחרי האביב

מלחמה זה דבר נורא. כל כך נורא, שרק מי שהשתתף בה יכול לדמיין. "יקירתי רציתי לספר לך" הוא רומן העוסק בזוועותיה של מלחמת העולם הראשונה בה נהרגו כשישה עשר מליון בני אדם ונפצעו כעשרים מליון. מלבד נפגעי הגוף היו גם נפגעי נפש רבים, לא רק בקרב נפגעי קרב אלא גם בקרב בני המשפחות שחיו בחוסר-ודאות כמעט בלתי נסבל בהמתנה ליקיריהם.

כידוע, קשה לדמיין סבל המוני שכזה וקל יותר לחוש את האימה דרך סיפורים אישיים, וב