#
ספר קטן 263 עמודים. משום מה הוא מוגדר מותחן.

בבית אחוזה גדול, ישן ומבודד נמצאת קבוצה של ילדים – בגילאי 10 עד 18 - שנמצא שהם בעלי מוטציה גנטית הגורמת למחלה. פינבורו אינה מתארת את המחלה עצמה, או את תסמיניה. היא גם אינה עוסקת בעולם המאפשר לסלק מתוכו את החשודים בחולי, שהיא התנהגות מוכרת, המורכבת מבורות ופחד. פינבורו מתרכזת בבית עצמו, המזכיר מושבת-מצורעים. הילדים חסרי המשפחה צריכים להתמודד עם ח

כל זמן שקראתי אותו שברתי ת'ראש – מתי קראתי אותו? איך קראו לו? כי כבר קראתי אותו. ולא פעם אחת. חלקים שלמים ממנו היכרתי היטב. חלק ב"סחרור" של וילסון או ב"מלכת השלג" של קנינגהם, חלק ב"הקרקס הנסתר" של איגן, והיו עוד. לא מצאתי את את כל הספרים ש"הניקס" מהדהד, בהם סופרים אמריקאים בני זמננו המתארים באופן ארכני מפורט ו...שטחי, את ילדותם העשוקה, על רקע - מפורט - של אמריקה במאה העשרים, ומנסים להקיף כמה שיותר

#
התקופה אותה מתאר הסיפור היא הרבע האחרון של המאה ה-19, ומאבק איתנים בין ממציאים (אולי ההגדרה "משפרים" תתאים להם יותר) על הזכות לקרוא להמצאה "שלי" ולהנות מפירותיה הכלכליים הלא מבוטלים. בפועל נקראה המלחמה המתוארת בספר "מלחמת הזרמים" בין אנשי הזרם הישר למצדדי זרם החילופין בחשמל, בדרך לרתימת כוח החשמל לשירות האנושות.

הגיבורים הם אדיסון שכונה "הקוסם". הוא המציא (או שלא...) את נורת הלהט ז"ל, בין ש

#
המבורג 1946. העיר היא גל הריסות. בחלוקת של גרמניה שלאחר התבוסה לארבעת המנצחים, היא נפלה בגורל הבריטים. "האמריקאים זכו בנוף, הצרפתים זכו ביין. הבריטים זכו בהריסות". העיר שעליה הוטלה מאסה בלתי נתפסת של פצצות בסוף המלחמה, זקוקה לשיקום דחוף. הקולונל, מפקד העיר הבריטי, מקבל למגוריו בית מפואר, כמעט ארמון, שהופקע ממשפחה עשירה. אשתו של הבעלים נעדרת אחרי אחת ההפצצות, והוא חי בבית עם בתו בת החמש-עשרה, ש

#
סופי היא צעירה בת 20, שגודלה במאה ה-19 על ידי אב הכי פריבילגי: הוא בעל תואר אצולה, עשיר, מדבר בישירות, חסר טקט באופן סופני. אה והוא דיפלומט הנודד בשליחות בריטניה למדינות שונות (איך מסתדר הדיבור הישיר והדיפלומטיה? להייר הפתרונים). אמה של סופי מתה למרבה הנוחות כשהיתה פעוטה, אביה לוקח אותה איתו למדינות אליהן נשלח. מהיותו אגואיסט מושלם הוא מלמד את בתו מלאכות שאינן מתאימות לאישה: היא רוכבת על סוסים

מ. גר במושב. בתחילת שנות ה - 90 דרס שכן שלו את בן אחיו. הילד נהרג. השכן הסביר שראה את הילד משחק לצדו של האוטו במרחק של כ - 3 מטרים והוא לא מבין איך הילד הגיע לגלגל האחורי. במשטרה בדקו וחקרו ושחררו את הנהג הדורס. מ. ביחד עם משפחתו כעסו, למעשה זעמו, על השכן ועל המשטרה. מ. טען כל השנים שאין דבר כזה לא רואה והשכן בטוח אשם, והוא לא מבין איך המשטרה מתנהלת. הוא גם הזכיר את הנושא בכל הזדמנות.
השנים חלפו,

הקוראים שסקרו את הספר הזה לפניי, טענו שהקריאה בספר הייתה, כלשונם, "כיף טהור". גם בגב הספר מצוין שהספר הוא אסקפיזם.
אם כך, כנראה שאני בדעת מיעוט, מכיוון שהקריאה בספר הזה היוותה עבורי סבל טהור - סבל, שאפילו דמותה התוססת והשובבה של סופי לא הצליחה למנוע.
הספר מנסה להיות משעשע אך מתיש בעודף התיאורים והמלל והגינונים הבריטיים של הדמויות, הדמויות עסוקות בשטויות שהעסיקו את בני האצולה באנגליה של פעם והספר

#
פעם תמימות היתה תכונה נחשקת – אנשים חיפשו אותה אצל הצעירים, קוננו על היעלמותה עם רכישת ניסיון החיים, רצו לגונן על בעלי התכונה. נראה לי שקיימת הפחתה בערכה של התמימות בתרבות שלנו, היום. התמימים גוררים תגובה של שעשוע סלחני, ואם הם לא ילדים – חושבים שהם פתי מאמין לכל דבר. הספר הזה עוסק בתמימות וגם בהיפוכה.

מר מאליק הנכבד הוא תמים. הוא אלמן כבן 60 ממוצא הודי, קטן קומה וכרסתן. עולמו סדור, תסרוקתו

גיבורה שהמראה החיצוני שלה חסר ייחוד, לא צעירה, עניה, ממעמד נמוך, איכשהו מוצאת את עצמה מתחככת בחיי הזוהר והאופנה. כישוריה שלכאורה אינם רלוונטיים לעולם הזה מאפשרים דווקא לה לעזור לאנשים הצעירים אותם היא פוגשת וליצור סדר בחייהם.
הרקע לספר הזה נשמע דומה מדי ל"פרחים לגברת האריס" המקסים, כך שהייתי חייבת לנסות.
אבל מסתבר שלמרות שהרקע נשמע דומה, התוצאה שונה למדי. ולא לטובת "יומה של מיס פטיגרו".
גברת ה