ביקורת ספרותית על מדריך לציפורים של מזרח אפריקה מאת ניקולאס דרייסון
ספר טוב

---

#
פעם תמימות היתה תכונה נחשקת – אנשים חיפשו אותה אצל הצעירים, קוננו על היעלמותה עם רכישת ניסיון החיים, רצו לגונן על בעלי התכונה. נראה לי שקיימת הפחתה בערכה של התמימות בתרבות שלנו, היום. התמימים גוררים תגובה של שעשוע סלחני, ואם הם לא ילדים – חושבים שהם פתי מאמין לכל דבר. הספר הזה עוסק בתמימות וגם בהיפוכה.

מר מאליק הנכבד הוא תמים. הוא אלמן כבן 60 ממוצא הודי, קטן קומה וכרסתן. עולמו סדור, תסרוקתו מורכבת ממעט שיער והרבה גולגולת, הוא ידוע בין מכריו בשל יושרו הרב, בזכותו מילתו היא מילה. החֶבְרה שלו, אותה מנהלת ביתו פטולה באופן יעיל וטוב, מעסיקה אותו באופן מאד חלקי. את זמנו הפנוי הרב הוא מחלק בין צפייה בציפורים, קריאת עיתונים במועדון וכמה סודות. את הסודות יגלה הקורא תוך כדי הקריאה בספר, והראשון ביניהם הוא אהבתו הלוהטת לגברת רוז מביקוָוה, המנחה את סיורי הצפָּרות של ימי שלישי בבוקר, אירוע שבועי בו משתתפים קבועים ומזדמנים.

הסיפור מתאר את הכללים החברתיים הנוקשים הנהוגים בחברה בקניה, שהשתייכה פעם לחבר העמים הבריטי, ומהווה תמונת-ראי לכללים (שהיו) נהוגים בחברה הבריטית. האוכלוסייה האנושית בקניה היא תערובת מגוונת של מוצאים. יש בה ילידים, בריטים לשעבר (כולל השגריר הבריטי), אנשים ממוצא הודי שהובאו על ידי הבריטים לבצע עבודות תשתית (כי אי אפשר היה לסמוך על הילידים שלא ישתעממו וישכבו לנוח מתחת לאיזה עץ...), צברו רכוש ונשארו במקום. יש לבנים מארצות שונות וגם כמה סומאלים, שתחביבם הסתננות חמושה למדינה ושוד, רצח או חטיפת אנשים למטרות קרימינליות. גם עולם החי המתואר בסיפור – במיוחד ציפורים – מגוון מבחינת מינים, צורות וצבעים.

זה סיפור חמוד ומענג, מתאים לזמנים של מצב רוח אפל ועכור. הוא כתוב בתיחכום, עם הומור סאטירי וציני. מר מאליק מתחבב באופן מיידי על הקורא(ת) בזכות תכונותיו ושאיפותיו, שהוא חושב שהוא מצליח להסתיר אבל הן גלויות ומכמירות-לב. הכריכה הקשה של הספר ועיצובו מושכים את העין ומשלימים את החווייה.
סופר תמים לא יכול לכתוב סיפור משכנע על דמות תמימה. ניקולאס דרייסון כלל אינו תמים.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מדריך לציפורים של מזרח אפריקה