ביקורת ספרותית על סופי הגדולה מאת ג'ורג'ט הייר
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 6 במאי, 2024
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


הקוראים שסקרו את הספר הזה לפניי, טענו שהקריאה בספר הייתה, כלשונם, "כיף טהור". גם בגב הספר מצוין שהספר הוא אסקפיזם.
אם כך, כנראה שאני בדעת מיעוט, מכיוון שהקריאה בספר הזה היוותה עבורי סבל טהור - סבל, שאפילו דמותה התוססת והשובבה של סופי לא הצליחה למנוע.
הספר מנסה להיות משעשע אך מתיש בעודף התיאורים והמלל והגינונים הבריטיים של הדמויות, הדמויות עסוקות בשטויות שהעסיקו את בני האצולה באנגליה של פעם והספר בריטי באופן סטריאוטיפי עם הומור בריטי לא מובן, ובעיקר לא מצחיק. לי, כישראלי שחי בשנת 2024, היה קשה להבין ולהתחבר לספר שכזה.
הפלא הגדול הוא ששרדתי עד עמוד 170. הסיבה לכך שהוא התחיל לא רע, ופשוט לא התקדם לשום מקום ועם כל עמוד ועמוד הוא נהיה מתיש יותר, עד שהחלטתי לנטוש אותו כי לא ראיתי שום התקדמות.
ההתחלה דווקא הייתה נחמדה, נתנה קצת טעימה מהחיים באנגליה לפני הרבה שנים, על מה היה מותר ומה היה אסור לנשים (מותר - להגיד כן לגברים שההורים שלהם משדכים להן, אסור - להגיד לא או לבחור גבר אחר שאינו לטעמם של בני משפחתה. מותר - לקבל כסף מההורים, אסור - למשוך כסף מהבנק בכוחות עצמך. מותר - לרכוב עם גבר שמרכיב אותך בכרכרה, אסור - לרכוב בעצמך בכרכרה, וכ'ו), אבל בהמשך הוא איבד את זה וגם אני איבדתי בו את העניין.
הדמויות אולי צבעוניות, אבל שאר הספר אפרפר ומשמים. סופי אולי גדולה, אבל שאר הספר פשוט קטן.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני שנה ו-3 חודשים)
יעל, קניתי את הספר בגללך. קחי אחריות...
מִשְׁאלת לֵב (לפני שנה ו-3 חודשים)
יעל - דעותיו/ה של הסופר/ת, השקפת עולמו, חייו/ה הפרטיים והתנהגותו/ה לא מאוד מעניינים גם אותי. אני אקרא בשמחה רואלד דאל שוב ושוב למרות שהיה אנטישמי. העמדה הפנימית שלי כלפי "סופי הגדולה" השתנתה מהרגע שהבנתי שהספר עצמו עבר תהליך ניקוי וצנזורה. הספר שקראת הוא לא הספר שהייר כתבה.
ואגב, לא הייתי קוראת לכותב הטור שלינקקתי אליו "צייד אנטישמיות", לאור העובדה שהיום ב-2024 הוא אנטישמי בעצמו (אנטישמיות בגרסה העדכנית שלה ולא האנטישמיות הקלאסית של הייר).
yaelhar (לפני שנה ו-3 חודשים)
מתוך סקרנות קראתי את הפרשנות דרך הלינק ששלחת.
אני רחוקה מרחק רב מליפול מהכסא למקרא הדברים. טענות ישנות המושמעות על ידי "ציידי אנטישמיות", המתלוננים על הדמויות המאוסות שיהודים מאכלסים בספרות. יכול להיות שהסופרים (הזכרתי קודם את דיקנס ושייקספיר וישנם עוד) היו באמת אנטישמים. ואולי זו התקופה בה חיו ופעלו. אישית אני לא נעלבת מדמויות יהודיות לא נעימות, מתרחקת מפרשנות המייחסת משמעויות רוחשות רע ליצירות ספרותיות. אני מכירה בעובדה שהעולם מרוצף באין ספור גישות ועמדות. הייתי שמחה לו כל בני האנוש היו נקיים מדעות קדומות, שנאת זרים והיו רוחשים רק טוב האחד לאחר. זו לא המציאות, לצערי, ואני משתדלת למצות את החיוב שבה, בלי להתלונן יתר על המידה על השלילה.

yaelhar (לפני שנה ו-3 חודשים)
משאלת לב - אני כלל לא מנסה להגן על הסופרת.
כמו שכבר כתבתי בעבר - דעותיו/ה של הסופר/ת, השקפת עולמו, חייו/ה הפרטיים והתנהגותו/ה כלל לא מעניינים אותי. אני אוהבת/לא אוהבת את הספר באופן מנותק מהסופר. מקסימום מתעניינת בזמן ובמקום בו חי, שהשפיעו על יצירתו. לכן אין לי עניין בהייר, רק בספרה. הספר שקראתי לא כלל שום התייחסות שאינה סיפורית.
מִשְׁאלת לֵב (לפני שנה ו-3 חודשים)
יעל, אם תעיפי מבט בלינק שהדבקתי למטה, לטור ששוטח את הקטעים שהושמטו, תיווכחי שהכבוד להיכלל במאגר הזה כולו שלה.
וכן, כמו שגלית כתבה, התזמון מדהים... הספר הזה נכתב במקביל או מעט אחרי משפטי נירנברג שחשפו את זוועות השואה. אז זה מחריד פי כמה.
yaelhar (לפני שנה ו-3 חודשים)
גלית בודאי לא פלגיאט.
ההערה שלי היתה תגובה להערתה של משאלת-לב לגבי האנטישמיות של הסופרת, שקבעה את היהודי היחיד בסיפור בדמות מעוררת שאט-נפש. פייגין ושיילוק העידו על כותביהם שהם אנטישמים, כי הם לא מצאו איזון נאות לדמויות מעוררות הסלידה שלהם. לא קראתי את הספר לפני שהשמיטו ממנו את המשפטים האלה, אז אין לי מושג האם הייר יכולה להיכלל במאגר המכובד של סופרים אנטישמים.
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
yaelhar כן , ג'יין אוסטין עולה בראש מייד על ההתחלה ,ופייגין כמובן בתיאור של הנוכל אבל לא הרגשתי פלגיאט , זה הרגיש כמו מחווה לענקים שעל כתפיהם עמדה.אני מאד נהנתי מהספר הזה. מזמן לא סיימתי ספר ככה עם חיוך. כמובן שיש לו חולשות מסויימות אבל היה כיף.בעיקר אם מניחים אותו ליד רבי מכר יומרניים כמו הסדרה של טסה דר
https://did.li/UAhgT

או המדריך לעלמה רודפת הממון המאכזב
yaelhar (לפני שנה ו-3 חודשים)
מסתבר שהסופרת נתלתה באילנות גבוהים.
את ג'יין אוסטן זיהיתי בקריאה. מסתבר שגם דיקנס עם פייגין ושייקספיר(!) עם שיילוק היו באמתחתה...
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
משאלת לב
חחח זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו.
למרבה הצער אי אפשר להצדיק את זה בנימוק שהסופרת משקפת את תקופתה היות והספר נכתב בשנות ה -50 של המאה ה- 20 ולאחר השואה.
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
זשל"ב נו אז ?
אתה כתבת בקורת . אני הבעתי את דעתי הלא מנומקת.
ברור שזה עניין של הסכמה/אי הסכמה שמבוססת על טעם אישי. זו לא ביקורת על דעתך כי אין פה על מה להתווכח.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-3 חודשים)
תודה על הקישור. אקרא ואתעמק כשיהיה זמן
מִשְׁאלת לֵב (לפני שנה ו-3 חודשים)
גלית - מסתבר שמר גולדהנגר הזוועתי הזה יהודי (איך לא, מלווה בריבית) - הפסקאות שמזכירות את זה הושמטו ממהדורות עדכניות וביניהן כמובן התרגום לעברית.

זשל"ב - כאן טור על הנושא שמכיל את הציטוטים:

https://www.telegraphindia.com/opinion/less-than-gold-re-reading-the-grand-sophy/cid/1022438
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שנה ו-3 חודשים)
משאלת לב - קראתי את סקירתך. איך גילית זאת? ויש לך דוגמאות לציטוטים שכאלו?

גלית - זה לא עניין של הסכמה, כל אחד וטעמו האישי אז ברור שכל אחד יחווה את הספר אחרת.
אולי לא היו יהודים בסיפור, אבל בטח הסופרת סתם זרקה כל מני רמיזות בתיאורים, שנגועות באנטישמיות.
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
משאלת לב איפה בכלל היו יהודים בסיפור?
גלית (לפני שנה ו-3 חודשים)
לא מסכימה אתך
מִשְׁאלת לֵב (לפני שנה ו-3 חודשים)
אני נהניתי ממנו, אבל אז גיליתי שהושמטו ממנו פסקאות אנטישמיות ברמה שלא הייתה מביישת את מיין קמפף -_-





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ