“ראשיתו של הספר באלג'יריה בשנת 1959. זו הייתה השנה שהתחילה הגירה המונית מאלג'יריה לצרפת ובעיצומה של מלחמת העצמאות האלג'ירית, ורק בשנת 1952 אלג'יריה הוכרזה על עצמאותה. עזיבה המונית של תושבים הותירה את המדינה עם פצעים רבים ושיעור אבטלה גבוה. בתוך כל הסיטואציה הכלכלית הזו נאג'ה וסעיד נאלצו להתמודד כמו כולם. לנאג'ה וסעיד נולד שלוש בנות: מריאם, סוניה ונור. לפני מריאם נולד איסמעיל אך בגיל שלוש הוא”

“אני גר ליד בית כלא. אסירים, חלקם עם דם על הידיים, נמצאים לא רחוק מביתי, כלואים מאחורי סורג ובריח. הספר המופלא הזה, שרק לקראת סוף הקריאה, הבנתי עד כמה הוא טוב, גרם לי להרהר באותם אסירים, וכמה מהם הם כמו אנסל, דמות הרוצח הסדרתי בספר שרצח מספר נערות צעירות, שננטש בעודו ילד קטן יחד עם אחיו התינוק על ידי אמו שברחה מאביו המתעלל והעדיפה להציל את עצמה מאשר להסתכן ולהציל גם את ילדיה, כשהוא נשלח לבית אומנ”

“# חלק משמעותי מהסיבות להנאה מקריאה, הוא הרמת-מסך שמרים ספר כלשהו לקורא כלשהו. פתאום משהו שהיה מעורפל מקבל בהירות, קול, שם, מלים. זה לא קורה בכל ספר שקוראים, למעשה זה קורה במיעוט שבמיעוט מהספרים. אבל כאשר זה קורה – ההנאה מהקריאה, ידידַי, היא בלתי ניתנת לתיאור. הספר הזה ביצע עבורי הרמת מסך מהסוג הזה. קראתי בוודאי כמה מאות – אולי יותר – ספרי מתח העוסקים בציד-תפיסת פושע-הצלת קורבן. קראתי מאות או י”

“את הספר הזה רכשתי וקראתי בזכות המלצתה של Yaelhar, שסקרנה אותי מאד בהצביעה על השוני בין אופן כתיבת הספר הזה לבין רוב ספרי המתח שאנו רגילים לקרוא. יעל צדקה. הספר כתוב נפלא, הוא אכן שונה במבנה שלו מרוב ספרי המתח שאני מכיר, פרטי הרוצח והנרצחות ידועים והרוצח עצמו ממתין להוצאתו להורג. הסיפור מתקדם דרך נקודת מבטם של הרוצח ודמויות מעברו הרחוק בילדותו ובבגרותו. תעלומת הרצח איננה עומדת במרכז הספר אלא,”

“ראשיתו של הספר באלג'יריה בשנת 1959. זו הייתה השנה שהתחילה הגירה המונית מאלג'יריה לצרפת ובעיצומה של מלחמת העצמאות האלג'ירית, ורק בשנת 1952 אלג'יריה הוכרזה על עצמאותה. עזיבה המונית של תושבים הותירה את המדינה עם פצעים רבים ושיעור אבטלה גבוה. בתוך כל הסיטואציה הכלכלית הזו נאג'ה וסעיד נאלצו להתמודד כמו כולם. לנאג'ה וסעיד נולד שלוש בנות: מריאם, סוניה ונור. לפני מריאם נולד איסמעיל אך בגיל שלוש הוא”

“אני גר ליד בית כלא. אסירים, חלקם עם דם על הידיים, נמצאים לא רחוק מביתי, כלואים מאחורי סורג ובריח. הספר המופלא הזה, שרק לקראת סוף הקריאה, הבנתי עד כמה הוא טוב, גרם לי להרהר באותם אסירים, וכמה מהם הם כמו אנסל, דמות הרוצח הסדרתי בספר שרצח מספר נערות צעירות, שננטש בעודו ילד קטן יחד עם אחיו התינוק על ידי אמו שברחה מאביו המתעלל והעדיפה להציל את עצמה מאשר להסתכן ולהציל גם את ילדיה, כשהוא נשלח לבית אומנ”

“# חלק משמעותי מהסיבות להנאה מקריאה, הוא הרמת-מסך שמרים ספר כלשהו לקורא כלשהו. פתאום משהו שהיה מעורפל מקבל בהירות, קול, שם, מלים. זה לא קורה בכל ספר שקוראים, למעשה זה קורה במיעוט שבמיעוט מהספרים. אבל כאשר זה קורה – ההנאה מהקריאה, ידידַי, היא בלתי ניתנת לתיאור. הספר הזה ביצע עבורי הרמת מסך מהסוג הזה. קראתי בוודאי כמה מאות – אולי יותר – ספרי מתח העוסקים בציד-תפיסת פושע-הצלת קורבן. קראתי מאות או י”

“את הספר הזה רכשתי וקראתי בזכות המלצתה של Yaelhar, שסקרנה אותי מאד בהצביעה על השוני בין אופן כתיבת הספר הזה לבין רוב ספרי המתח שאנו רגילים לקרוא. יעל צדקה. הספר כתוב נפלא, הוא אכן שונה במבנה שלו מרוב ספרי המתח שאני מכיר, פרטי הרוצח והנרצחות ידועים והרוצח עצמו ממתין להוצאתו להורג. הסיפור מתקדם דרך נקודת מבטם של הרוצח ודמויות מעברו הרחוק בילדותו ובבגרותו. תעלומת הרצח איננה עומדת במרכז הספר אלא,”