“״כתב היד הלא גמור״-פרנק תילייה הוצאת מודן, אריה ניר 399 דף התחלתי לקרוא בחשק ומתח עד יום שבת. מאז התקדמתי בקצב של דף ליום ובלילה השלמתי קצת יותר. זו הסקירה שלי שנכתבה בקשיים. שרה בת ה-16 מצלמת לאמה תמונה לפני ריצה וכותבת לה שהיא יוצאת לרוץ. היא נעלמת אחרי ריצה בשעות החשיכה. ליאן וז׳וליאן הוריה לא ראו אותה מאז. 4 שנים לאחר מכן, ממשיך כבדיחה (בציניות) של קנטאן רוז בן ה-18 שמאשים את הש”

“# פעמים רבות כשקוראים מותחן יש הרגשה של חוסר בפרטים. לפעמים הסופר מחזיק את פרטי המקרה קרוב לחזה ומשחרר אותם בקמצנות. לפעמים הסופר אינו מעוניין לבזבז את זמנו על איפיון דמויותיו ומשאיר אותן משורטטות בקווים גסים, כי מה שמעניין אותו הוא התקדמות העלילה. בספר הזה יש דווקא עודף בפרטים. וזה לא בהכרח לטובת הסיפור. סיפור המסגרת הכללי של הספר מתאר כתב יד לא גמור שמצא בן בעזבונו של אביו, שהיה סופר מותחנ”

“ספר מתח מסורבל מידי שלא ברור לאיזה צורך יותר מידי מורכבות של סיפור מסגרת שבכלל לא נדרש לטעמי לצורך סיפור המתח עצמו. בגדול הספר עוסק בתעלומת רצח של רוצח סדרתי. משהו מאוד בסיסי ושום דבר שכבר לא קראנו מלא פעמים.. אבל הסיפור מסגרת על כתב יד שסופר כתב והבן שלו מצא אותו בלי סוף מוחלט ואז מחליט להמשיך אותו בעצמו קצת מיותר. בתוך הסיפור עצמו גם מדובר על סופרת שכותבת ספר בשם "כתב היד הלא גמור" וגם היא ב”

“אכן כתב היד הלא גמור, קצת מבולבל, הרבה מסורבל. עלילה אמנם מותחת אבל קופצת מהתרחשות להתרחשות. סופרת אשר מפרסמת בשם אחר, מסתתרת ומסתירה טרגדיה מעברה. בעלה, שממנו חיה בנפרד, לא מפסיק לחפש את ביתו שנעלמה. שוטר עם זכרון ייחודי ושאר דמויות שמבליחות הקשורות לאסון חטיפת ביתם. ונקמה אישית אחת גדולה. יש מתח, יש עניין אבל גם יש בלבול גדול. אבל הסוף בהחלט מפתיע. קריאה מהנה !!”

“״כתב היד הלא גמור״-פרנק תילייה הוצאת מודן, אריה ניר 399 דף התחלתי לקרוא בחשק ומתח עד יום שבת. מאז התקדמתי בקצב של דף ליום ובלילה השלמתי קצת יותר. זו הסקירה שלי שנכתבה בקשיים. שרה בת ה-16 מצלמת לאמה תמונה לפני ריצה וכותבת לה שהיא יוצאת לרוץ. היא נעלמת אחרי ריצה בשעות החשיכה. ליאן וז׳וליאן הוריה לא ראו אותה מאז. 4 שנים לאחר מכן, ממשיך כבדיחה (בציניות) של קנטאן רוז בן ה-18 שמאשים את הש”

“# פעמים רבות כשקוראים מותחן יש הרגשה של חוסר בפרטים. לפעמים הסופר מחזיק את פרטי המקרה קרוב לחזה ומשחרר אותם בקמצנות. לפעמים הסופר אינו מעוניין לבזבז את זמנו על איפיון דמויותיו ומשאיר אותן משורטטות בקווים גסים, כי מה שמעניין אותו הוא התקדמות העלילה. בספר הזה יש דווקא עודף בפרטים. וזה לא בהכרח לטובת הסיפור. סיפור המסגרת הכללי של הספר מתאר כתב יד לא גמור שמצא בן בעזבונו של אביו, שהיה סופר מותחנ”

“ספר מתח מסורבל מידי שלא ברור לאיזה צורך יותר מידי מורכבות של סיפור מסגרת שבכלל לא נדרש לטעמי לצורך סיפור המתח עצמו. בגדול הספר עוסק בתעלומת רצח של רוצח סדרתי. משהו מאוד בסיסי ושום דבר שכבר לא קראנו מלא פעמים.. אבל הסיפור מסגרת על כתב יד שסופר כתב והבן שלו מצא אותו בלי סוף מוחלט ואז מחליט להמשיך אותו בעצמו קצת מיותר. בתוך הסיפור עצמו גם מדובר על סופרת שכותבת ספר בשם "כתב היד הלא גמור" וגם היא ב”

“אכן כתב היד הלא גמור, קצת מבולבל, הרבה מסורבל. עלילה אמנם מותחת אבל קופצת מהתרחשות להתרחשות. סופרת אשר מפרסמת בשם אחר, מסתתרת ומסתירה טרגדיה מעברה. בעלה, שממנו חיה בנפרד, לא מפסיק לחפש את ביתו שנעלמה. שוטר עם זכרון ייחודי ושאר דמויות שמבליחות הקשורות לאסון חטיפת ביתם. ונקמה אישית אחת גדולה. יש מתח, יש עניין אבל גם יש בלבול גדול. אבל הסוף בהחלט מפתיע. קריאה מהנה !!”