“איזה ספר תת רמה. כשמצאתי את הספר בספריית רחוב, אמרתי לעצמי שהנה הזדמנות חינמית לקרוא ספר שהיה זמן רב להיט ברשת. למזלו של הספר הוא יצא בהוצאה השייכת אף היא לרשת. אז קראתי. תת רמה. הספר הזה מספר סיפור, כשבכל פעם שיש עליה ברמת הסיפור, גרמוס המחברת דואגת להנחית מכת מוות ולחזור למי האפסיים. ומהו אותו סיפור? ובכן, אחד קלווין אוונס הוא חוקר מבריק בתחום הכימיה. במעבדה שלו נמצאת אחת אליזבת זוט, מדענית כימ”

“# הנה שוב אני קוראת ספר על מה שקרה (או לא קרה) בשנות החמישים של המאה הקודמת, באמריקה. אם את הספר הקודם – שנכתב על ידי מי שחיה באמת בשנים אלה וחוותה את הערכים אז – זנחתי בבוז, מהספר הזה ממש נהניתי, למרות שהוא רחוק ממהימנות תקופתית, ועושה את מה שנחשב בדרך כלל לשגיאה בעיני – ספר שנכתב לכאורה על תקופה קודמת, עם הערכים שמקובלים עלינו היום. אליזבת זוט מנסה לשנות את העולם. היא רוצה להיות כימאית ומדענ”

“לאחרונה נהיה טרנדי לכתוב ספרים שהדמויות שמאכלסות אותם משתייכות לאחת משתי קבוצות הסיכון המרכזיות והעיקריות. יש כל כך הרבה ספרים כאלו שיצאו בשנים האחרונות, שאני בטח גם שכחתי חלק מהם (אוי לא, אני מקווה שאין לי דמנציה!) וגם אם אזכור את הכל, ממש לא בכוונתי למנות כאן את כולם כי אין לי כוח לזה ואני אתעייף ואיחלש אם אעשה זאת (אוי לא, אני באמת מתחיל להזדקן, ולא רק בראש אלא גם בגוף!). הספר הזה עובר סוג”

“* אם אתה רוצה להיגמל ממשהו - נניח אלכוהול - הכי חשוב שתהיה עסוק במשהו שבאמת מעניין אותך * * האנשים שלכאורה אמורים להיות הקרובים אלינו ביותר הם הזרים לנו ביותר * * דעתך על עצמך היא הקובעת. אם תחשוב שאתה עלוב שאינו שווה יריקה - זה מה שתהיה עבור כל העולם * אלה התובנות שליקטתי מהספר. הן אינן חדשות, אתם אומרים? צודקים. הן בנאליות כמו שאר הסיפור המופרך הזה. בחורה נוסעת יום יום ברכבת הבוקר. היא מ”

“איזה ספר תת רמה. כשמצאתי את הספר בספריית רחוב, אמרתי לעצמי שהנה הזדמנות חינמית לקרוא ספר שהיה זמן רב להיט ברשת. למזלו של הספר הוא יצא בהוצאה השייכת אף היא לרשת. אז קראתי. תת רמה. הספר הזה מספר סיפור, כשבכל פעם שיש עליה ברמת הסיפור, גרמוס המחברת דואגת להנחית מכת מוות ולחזור למי האפסיים. ומהו אותו סיפור? ובכן, אחד קלווין אוונס הוא חוקר מבריק בתחום הכימיה. במעבדה שלו נמצאת אחת אליזבת זוט, מדענית כימ”

“# הנה שוב אני קוראת ספר על מה שקרה (או לא קרה) בשנות החמישים של המאה הקודמת, באמריקה. אם את הספר הקודם – שנכתב על ידי מי שחיה באמת בשנים אלה וחוותה את הערכים אז – זנחתי בבוז, מהספר הזה ממש נהניתי, למרות שהוא רחוק ממהימנות תקופתית, ועושה את מה שנחשב בדרך כלל לשגיאה בעיני – ספר שנכתב לכאורה על תקופה קודמת, עם הערכים שמקובלים עלינו היום. אליזבת זוט מנסה לשנות את העולם. היא רוצה להיות כימאית ומדענ”

“לאחרונה נהיה טרנדי לכתוב ספרים שהדמויות שמאכלסות אותם משתייכות לאחת משתי קבוצות הסיכון המרכזיות והעיקריות. יש כל כך הרבה ספרים כאלו שיצאו בשנים האחרונות, שאני בטח גם שכחתי חלק מהם (אוי לא, אני מקווה שאין לי דמנציה!) וגם אם אזכור את הכל, ממש לא בכוונתי למנות כאן את כולם כי אין לי כוח לזה ואני אתעייף ואיחלש אם אעשה זאת (אוי לא, אני באמת מתחיל להזדקן, ולא רק בראש אלא גם בגוף!). הספר הזה עובר סוג”

“* אם אתה רוצה להיגמל ממשהו - נניח אלכוהול - הכי חשוב שתהיה עסוק במשהו שבאמת מעניין אותך * * האנשים שלכאורה אמורים להיות הקרובים אלינו ביותר הם הזרים לנו ביותר * * דעתך על עצמך היא הקובעת. אם תחשוב שאתה עלוב שאינו שווה יריקה - זה מה שתהיה עבור כל העולם * אלה התובנות שליקטתי מהספר. הן אינן חדשות, אתם אומרים? צודקים. הן בנאליות כמו שאר הסיפור המופרך הזה. בחורה נוסעת יום יום ברכבת הבוקר. היא מ”