ביקורת ספרותית על ממזרח לזמן - שואה מאת ג'ייקוב ג' רוזוברג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בינואר, 2017
ע"י סדן


יש בקריאת "ספרי שואה" משהו מאוד מפתה ובמדינת היהודים שלנו, יצאו ספרים כל כך רבים של ניצולים... אך אני משתדל שלא להגזים בכך כי זה עלול להפוך לאובססיה...
רק פה ושם... ובכן הספר הנ"ל יוצא דופן מכמה בחינות: קודם כל בכך שהוא תורגם מאנגלית שבה נכתב ע"י מחברו ג'ייקוב ג' רוזנברג שהיגר לאוסטרליה וחי בה שנים רבות. הספר גם יצא ע"י הוצאת "דביר" המכובדת (שדווקא איננה מרבה להוציא ספרים מסוג כזה...)
והחשוב יותר; בניגוד למירב הספרים הללו, רוזנברג כמעט שאיננו מספר על עצמו וכיצד ניצל, אלא יותר הוא מספר על אנשים ונשים שחיו לפני המלחמה ובזמן המלחמה באותו עולם יהודי מפואר שגווע שם יחד עמם, בעירו הפולנית לודז'. עיר תעשייתית חשובה בפולין שהתפרסמה בתעשיית הטקסטיל שלה. אביו של רוזנברג היה אחד ממנהיגי ה"בונד", אותה תנועה סוציאליסטית אידישאית ואנטי ציונית, כך שלמשפחתו היו ידידים רבים. הוא מספר על אהבות שפרחו בתוך הנישואים ומחוץ להם, על אמנים ויוצרים על אנשי רוח ועל סתם ידידים. כל אלו חיו ב"ממלכתו" של רומקובסקי ראש היודנראט, "מלך היהודים", ששלט על לודז' תחת המגף הנאצי... על כל אחד מאלו הוא מספר סיפור קטן ובאיזו צורה הלך לעולמו וגם פה ושם על הבודדים שניצלו...
לשונו של רוזנברג היא שירית ומיוחדת וקטעים מסוימים בה נקראים לעתים כמו שירה ויש בהם שקורעים את הלב. את לודז' הוא מכנה: "העיר שאין בה נהר" הספר כתוב בקטעים אפיזודיים כאילו ממבט מרוחק, אבל המבט הזה מלא געגועים ועצב על אותו עולם שנעלם.
לדעתי זהו ספר ראוי ומומלץ.
זה מזכיר לי שגם לי יש עניין אישי בעיר הזאת שמעולם לא ביקרתי בה, כי סבי קבור בה (נקבר בה לאחר המלחמה) אני מבטיח לעצמי שבפעם הבאה, שאבקר בפולין אעלה לקיברו...
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ביקורת טובה מאוד.
אכן, יש סקרנות שהולכת וגדלה לספרי שואה, אולי כי הדור הולך ונעלם, ואנחנו מנסים לשמוע עוד ועוד לפני שזה ייגמר.
מסקרן יהיה לקרוא איך הסופר מתייחס לרומקובסקי השנוי במחלוקת, שלמרות התפקיד המרכזי שמילא בניהול הגטו, הנאצים לא חסו עליו ועל משפחתו ושלחו אותם למחנה השמדה.
דנה (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ממליצה לכם מאוד לקרוא את איצ'ו וברנרד, אחד מספרי השואה החזקים ביותר.
לי יניני (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
תודה. מסכימה לחלוטין איתך
yaelhar (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מסכימה עם האבחנה שלך.
נראה כאילו בשנים האחרונות קריאת ספרי שואה הפכה לאובססיה. קראתי פעם ביקורת של מישהי שהתחילה משהו כמו "אני אוהבת ספרי שואה". ואני חושבת שסופרים מסויימים כותבים "ספרי שואה" כדי לספק את הדרישה הגוברת.
מורי (לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
החשש שלי מקריאת ספרי שואה הוא עליית סף הרגישות, כך שהקריאה תהפוך למשהו שגרתי ומעט מנותק.
ספר עוצמתי ומסעיר הוא בשם כל בני ביתי. גרם לי לבכות ולא פעם אחת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ