ביקורת ספרותית על סוחר הספרים המקוללים - הסטורי מאת מרצ'לו סימוני
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 בדצמבר, 2016
ע"י TheBlindProphet


כשהאימפריה הרומית המערבית החלה להתפורר ובכל מקום יכולת להריח את ריחם החרוך של הבירוקרטיה הסבוכה, המצביאים הנכשלים והקיסרים העייפים, אנשים חיפשו מסוד חדש להזדהות איתו. במה אפשר כבר להאמין כשהחיים שלך בזבל בגלל המיתון הכלכלי והעולם שאבותייך גדלו בו קורס אל מול עינייך?
אפשר להאמין ולאמץ אל ליבך איזו דת קטנה שהחלה לרקום עור וגידים בפרובינקיית יהודה הרחוקה, ופשטה ידיים עד לנהרות אירופה ומדבריות ערב.
הנצרות, נתנה לאנשים תקווה שלמרות הכל- יש להם סיכוי. אם רק יאמינו מספיק באדונם, הגאולה תבוא מעצמה. היא תוכל לבוא מחר, בעוד עשר שנים או בגסיסתם, אבל היא תבוא. ישו יושיע אותם מהבלי העולם הזה, שרץ אחורנית אל תוך האנרכיה וחוסר הסדר כאילו אלוהים לחץ בטעות על rewind.
הספר הזה עוסק רובו ככולו, בעולם הזה. עולם הכנסיות. הגיבורים שלנו עוברים במסעם בין כנסיות, בזיליקות ושבילים של הולכי רגל, לא כי הם אנשי דת, אלא כי זה העולם בו הם חיים. גם העלילה נסובה סביב דת, וראו זה פלא, גם האויבים הם אנשי דת.

הספר, אף על פי הגדרתו כרומאן מתח היסטורי, הרבה יותר הזכיר לי נסיון לא מוצלח להפוך את הבקיאות העצומה של הכותב בלטינית, צרפתית של ימי הביניים, העולם הכנסייתי ועוד- לעלילה. הרבה פעמים, מצאתי עצמי נאבד בין ההסברים הרבים על הרמזים שקיבלו הדמויות ואיך אמורים לפרשם בעזרת שפה כזו או אחרת שאם מתרגמים אליה את הטקסט, מצליבים את האותיות,הופכים משפטים מימין לשמאל ורוקעים שלוש פעמים ברגליים על משטח עץ ליבנה בלבד, אפשר למצוא את הרמז, שגם אם היה מתורגם במנדרינית ספרותית, רמת ההבנה שלי בעניין מה הסופר רוצה מחיי לא הייתה משתנה.
במשך רוב הספר, הדמויות נמצאות בשלושה מצבים- או שהן פותרות חידה בלטינית, או שהן נרדפות, או שהן בדרכן למקום בו יהיה עליהם לפתור חידה.
אילו רק העלילה הייתה צולעת, הייתי משבח את הכותב על הידע ונהנה מאווירת ימי הביניים. אבל הדמויות. הו הדמויות.

לסופרי ז'אנר (כמו סופרי רומאנים היסטוריים) יש נטייה נוראית לשכוח שהם כותבים על בני אדם, ולא על אירועים. ומכיוון שהם כותבים על בני אדם, הם צריכים לחשוף את רגשותיהם בצורה עדינה ומחושבת, באופן בו בני אדם אמיתיים היו עושים זאת. לא כך בספר הזה. כל רגש מיד נחשף לקורא ולא מותיר שום רושם מלבד הידיעה שהדמות הזאת והזאת עצובה כרגע, או נחטפה על ידי פיראטים בשלב כלשהו בחייה. זוהי מלאכת בניית דמות רשלנית, שאפשר לזהות ללא שום קושי שלא נעשתה בידי סופר מקצועי.

בסך הכל, לא ממש נהניתי מהספר. למעשה, החל מהשליש השלישי של הספר הכרחתי את עצמי לקרוא על מנת לסיים אותו כבר ולהתחיל את הספרים האחרים שממתינים לי בספרייה.
יש לו כמובן נקודות חיוביות כמו הבקיאות של הכותב והאווירתיות- אך הן מאבדות כל משמעות על רקע הדמויות השקופות, העלילה הרפטטיבית והצפנים הלטיניים שמשום מה הכותב מצפה ממני להבין.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
דני בר (לפני שנה)
ל- Libertas_Caesar
כדאי !!! אסתכן ואומר שלדעתי תהיה לך אפילו חוויה מתקנת :)
רץ (לפני שנה)
ביקורת מצוינת - ממש כעת סיימתי רמן היסטורי והרגשתי הרגשה דומה
TheBlindProphet (לפני שנה)
תודה לכולם :)

טרם קראתי את אקו. כדאי?
דני בר (לפני שנה)
מלאכת מחשבת של ביקורת!
התקופה המדוברת מרתקת אותי מאוד ולא במקרה הזכיר pulp _fiction את אומברטו אקו , כיוון שאסוציאטיבית "שם הורד" מיד עולה בראשי.
מקווה שלא אתאכזב כשאקרא את הספר.
Pulp_Fiction (לפני שנה)
לפי מה שכתבת זה אמור להיות מעניין אך לא קריא. כמו אצל אומברטו אקו.
בת-יה (לפני שנה)
כתבת יפה ונכון. תודה.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ