“המדריך לכתיבת פרוזה של אורי פרץ-שרון לא יכול היה לבוא לי בתזמון טוב יותר, רגע לאחר פרשת הדרכים הגורלית בחיי, בה בחרתי בנתיב הפחות שגרתי, זה שעלולים למעוד בו או גרוע מכך, להיתקל בדרך ללא מוצא, נתיב למעיזים בלבד – לכתוב רומן.
כתיבה אינה עניין של בחירה או איזו גחמה רגעית, אני כותב כי חייב. מצאת הזריחה ועד צאת הנשמה אני כותב בהווייתי ובמחשבותיי. בעיניים פקוחות ובאוזניים כרויות, אני מתהלך בעולם, מלק”
