"זה שמדבר אינו יודע וזה ששותק יודע"
משל לקלות הבלתי נסבלת של הקיום, קריאה נואשת למשמעות.
כתיבה שהיא תערובת של שפה ספרותית ענייה בדימויים עם שפה מדוברת המנסה ליצר קו משותף למה שנתפש כישראליות. אך לישראליות הזו יש גוונים דלים והיא בעיקרה סובבת סביב השאיפה האובססיבית להצלחה ושיברונה...

כלואה במעגלים של כאב ללא תובנה, ללא הקלה
הרבה כשרון במילים ואפילו במשפטים...
צירופי מילים הפועלות בעוצמה על תפיסת הרגש, הנשזרים למשפטים שיוצרים מבנים כאוטיים למחצה, ספק משקפים את תמונת התודעה של הגיבורה ספק של הכותבת.

פרח החיים, כפי שכולנו נועדנו לחיות.
לחופש יש טעם של פיקניק בחיק הטבע,
לאהבות יש גוונים וריחות העולים מספר מונים על צבעי הקשת.
רק מעטים טועמים מהצוף כמות הגונה שמספיקה להם ליתרת החיים.
ומעטים עוד יותר יכולים לכתוב על זה כך שמעט מהצוף נוגע גם בקורא.

מיטיב להיכנס לעולם החרדים מלא ההתניות שההיררכיה תופסת בו מקום מרכזי.
מעלה בחוכמה שאלות נוקבות, שהן לכאורה פשוטות אך מיטיבות להבין לעומק את הנתק של החרדיות מהאנושיות ...

מאולץ ולא טבעי כמו הסיפור המשפחתי ושאר גיבורי הרומן.
ניראה יותר כמו תרגיל בכתיבה מאשר יצירה סיפרותית חיה ומתפתחת.
בקיצור, דיי מייגע

ספר המכיל תובנות על עברנו ועתידינו כאנושות, המבוססות על ידע מעמיק ומגוון במספר אספקטים:
אבולוציה, ארכיאולוגיה, כלכלה, תרבות פוליטיקה היסטוריה ועוד

ספר מרתק
אפשר לי ליראות את הספרים באור חדש לגמרי.
כאילו נוסף ממד לחוויית הקריאה שלי.

ספר מעמיק ומרתק שמעלה הרבה שאלות הקשורות לתפיסת האל שביהדות.
האל היהודי שהחשבתיו לסמל הטוב שבאדם וראיתי בו השראה לעולם טוב יותר התנפץ...
האל היהודי הינו תוצר אבולוציוני של מושג האל הקדום שצבר רעיונות ושינויים מהגרסה האלילית ועד הגרסה המודרנית חסרת הצורה.
האל המקראי לעומת זאת הוא אל של אמצע הדרך, עדיין מצויים בו אלמנטים של רוע וזדון, שרידים מהגרסאות האליליות דמוניות ודיאבוליות שלו

מקסים ומרתק,
סגנון פשוט ומלא עוצמה.
כל אחד, גם אם לא מודה בזה, היה רוצה לעזוב את שגרת יומו המשמימה ולצאת למסע אל הלא נודע.
מסע אנושי קסום ומוזר שיש בו הכול ...