ביקורת ספרותית על פיקניק בשולי הדרך מאת ארקדי סטרוגאצקי
ספר טוב

---

האחים סטרוגאצקי בחרו זוית מעניינת-הדרמה הגדולה, ביקור חייזרי, כבר התרחשה לפני שנים,
והתובנה נידונה ביובש כבר בפתיחה:
הם הרבה יותר מתקדמים ולא סופרים אותנו.

המעט שנשאר זו הפסולת שהשאירו אחריהם ומשמשת לכאורה בעיקר כתפאורה.
תפאורה לכמה גיחות ביזה לשטחים ״נגועים״ ונסיונותיו הנואשים של הגיבור לא להתפס או למות בצורה משונה.
הנסיונות האלה די סיזיפיים וחוזרים על עצמם, ובאופן כללי גם סיפורי המשנה ודמויות המשנה נטו, סתמיים (מלבד דוקטור פילמן והגיגיו), חסרי מיקוד ולא מובילים לשום מקום.

התפאורה הזו, שבולט בה חוסר כל קשר בין הפרטים ( יש בה הברקות -ריקנים, קדחת יתושים. קלישאות -מתים מהלכים, באר משאלות, מזל רע. וסתם מוזריות -קצרה היריעה כאן...)
ולמרות ההתייחסות האגבית אליה, היא בעצם המהות של הספר, היא מכניסה בו עניין ומעצבת את האוירה ההזויה והיחודית.

העלילה נטולת הפואנטה יחד עם האוירה ההזויה וההקשר של חוסר החשיבות בונים עולם קפקאי וזה מספיק לספר נחמד ומקורי,
כל הכיוונים המעניינים שהתפספסו בגלל חוסר הפואנטה והרישול הרעיוני הם מה שמבחינתי משאירים את הרגשת האכזבה בסוף.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על פיקניק בשולי הדרך