ביקורת ספרותית על מספר אפס מאת אומברטו אקו
בזבוז של זמן

---

איזו נפילה! ציפיתי לבלש היסטורי מחודד ובלתי צפוי וקיבלתי עלילה רדודה עטופה במלא משפטי מידע מעייפים. לא נהניתי מהכתיבה, אני מעדיפה לקרוא שטף של משפטי מידע בויקיפדיה. בגדול הסופר מציג לנו קונספירציה, מוסוליני בעצם חי ולא מת. אבל העובדות התומכות בתיאוריה הזאת הן פריכות ומבוססות על שמועות, והאמת, אחרי כל כך הרבה שנים, למי אכפת אם הוא חי או מת?
ויש את סיפור העטיפה, העיתונאי שכותב ספר כיסוי על מנהל העיתון.. לי זה נשמע כמו עוד רעיון שהוכנס בכוח לספר כדי לתת איזו תחושת רדיפה.
ולקינוח, קבלו את סיפור האהבה הגרוע בהיסטוריה, עיתונאית צעירה בשם מיה נכנסת לליבו של העיתונאי בן החמישים פלוס שלנו, היא אומרת כמה משפטים סתמיים, הוא מיד מאבחן אותה כאוטיסטית אבל למרות זאת הוא מתאהב בה, כי באהבה כמו באהבה הכל אפשרי.
אל תקראו.

» ביקורות נוספות של שממית
» ביקורות נוספות על מספר אפס