ביקורת ספרותית על לבד בברלין מאת הנס פאלאדה

---

סיפור מותח, סוחף וברוטאלי על גרמנים מתנגדי המשטר, שנכתב ממש למחרת נפילת גרמניה הנאצית. הכותב פעל ויצר בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ובמשך כשנתיים לאחריה - עד לפטירתו. הסיפור לכאורה מציג את "הגרמנים האחרים" שבתוך נהר הלאומנות הפשיסטית השוצפת ניסו לחתור נגד הזרם ולעורר את המצפון ואת קול השפיות. לא יודע אם פאלאדה (שם עט) התכוון לברך אבל בעיני הוא נמצא מקלל. אם פאלאדה התכוון להראות שגם בעומק התהום החשוכה אליו צללה האנושיות, המוסריות והחמלה היו נצנוצים של אור - הרי שהיו אלה ניצנוצים כה מעטים וחלושים, עד כי מיעוטם ודלותם יותר מייאשים מאשר מחזקים, יותר מדכאים מאשר נוסכים תקווה ואמון באדם. אני יצאתי מהספר הזה הרבה יותר מודאג. פאלאדה הצליח לשכנע אותי שהרוע עלול לנצח. ממש.

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על לבד בברלין