ביקורת ספרותית על אחד ועוד אחד - פרוזה # מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב

---

הספר הזה יותר מדי הזכיר לי את "ללכת בדרכך". אפילו הפרקים נושאים את שמות הגיבורים כמו בספר ההוא, ונראה לי שמה שהסופרת עשתה כאן זה פשוט לממש את סיפור האהבה המפוספס מהספר הקודם. גם כאן יש לנו שני אנשים שונים בתכלית עם פוטנציאל להתאהבות. כמו בספר ההוא, הוא ממעמד סוציו-אקונומי גבוה והיא ממעמד נמוך, תחומי העניין שלהם שונים לגמרי, בשני הספרים היא עובדת אצלו - שם בעבודת טיפול וכאן בעבודת ניקיון, בשני הספרים יש זיק של אהבה, שם הוא נכבה וכאן הוא מתלקח...
אז אחרי מסע (תרתי משמע) פיזי ונפשי והמון מכשולים, האביר על הסוס הלבן, ובמקרה הזה מיליונר הייטק חנון ומיזנטרופ (כביכול) מממש את האהבה שלו לג'ס, האישה הפשוטה אך טובת הלב, והכל בא על מקומו בשלום.
זה צפוי וזה קיטשי וזה ממש לא ספרות במיטבה. אבל, וכאן האבל הגדול, זה גם קריא מאוד, קולח ומתאים (לפחות בשבילי) לימי אוגוסט החמים והלחים.
כן, "מחשבות", זה באמת זיבלון (בלי ציניות), אבל אחד כזה שכיף לקרוא.

» ביקורות נוספות של גבריאלה
» ביקורות נוספות על אחד ועוד אחד - פרוזה #