ביקורת ספרותית על אחד ועוד אחד - פרוזה # מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב

---

ספר מקסים ושובה לב, שלוחץ על איזו נקודה כואבת כשאנחנו נחשפים לחייה של ג'ס, אם יחידנית שאין לה גרוש על הישבן (ניסיתי להיות מעודנת), שמגדלת את בנה החורג, שסובל מהתעללות חוזרת ונשנית מהבריונים של השכונה, ואת בתה הצעירה, בעלת כישרון מתמטי יוצא דופן שלג'ס אין די משאבים כדי לטפח. בעלה עזב את הבית לאחר שהשאיר אותה בחובות ומתרץ שאין לו מאין לשלם מזונות, והיא נאלצת להתרוצץ מעבודה לעבודה - מניקוי בתים ועד עבודה בדוכן מזון - כדי לשלם שכר דירה ולדאוג שיהיה אוכל על השולחן, במובן הכי מילולי שיש.
התיאור של מה שמתחולל בראשה של אם יחידנית הנאבקת כדי לשרוד, של שגרת היומיום הקשה מנשוא של אנשים עניים וחסרי פרוטה, היא צורבת ומרתיחה את העצבים - כי היא לא מבוססת על איזו אגדה אורבנית, אלא מנת חלקם של אנשים רבים.
הורים שרוצים לתת לילדיהם את הטוב ביותר - אך פשוט אינם יכולים.
למזלנו, לג'ס שלנו יש תושייה, והתמדה, ואופטימיות אין קץ - ובעיקר, אהבה גדולה לילדיה, שגורמת לה לרצות להתעלות מעל הנסיבות העגומות של חייה. לכן, כשמציעים לבתה מלגה בסבסוד כמעט מלא באחד מבתי הספר הנחשבים באנגליה, היא מחליטה לעשות הכול על מנת להרוויח את שארית הסכום - ולאפשר לבתה חיים טובים יותר.
מכאן מתחיל מסע יוצא דופן, משעשע, רצוף רגעים "פוטוגניים" יותר ופחות, שנראה תחילה חסר סיכוי, על מנת לזכות בחיים טובים יותר - האם הוא יצלח? תקראו ותגלו.

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על אחד ועוד אחד - פרוזה #