מי שקרא ספרות חרדית עוד לפני שחיים ולדר התחיל לפרסם את ספריו, לא יכול היה לפספס את המהפכה שולדר חולל בתחום.
קודם כל בתחום ספרות הילדים, שם הסיפורים שלו שמו דגש על העולם הרגשי של הילד, ועל ילדים אמיתיים ומציאותיים שמתמודדים עם דילמות אמיתיות, שאובות מהחיים.
אם בספרות החרדית לילדים שקדמה לולדר שלטו הבדיון והשמאלץ - ולדר הצליח להוריד את המינון של שניהם, אם כי מבלי לוותר על הפאנץ', על המסר.
וגם בעו

"ספר מרתק שמציע מבט פנימי וחשוף על החברה החרדית. <mark>מוני אנדר</mark> כותב בשפה עשירה ואינטליגנטית, ולא מהסס להתבונן בקהילה שלו בעין ביקורתית ומפוכחת, אך גם אנושית מאוד. המבנה של סיפורים קצרים הופך את הקריאה לזורמת ומהנה, כשכל פרק משאיר חומר למחשבה על המורכבות של חיי היומיום במגזר. מומלץ למי שמחפשת כתיבה חכמה שנוגעת באמת."

אוסף סיפורים מרגש, נוגע וחומל על אנשים בישראל של ימינו. ההוויי הוא אמנם חרדי, אך ניתן היה לתפור את העלילה גם על דמויות חילוניות לחלוטין, וזו הגדולה של הספר: הוא עוסק באנשים באשר הם - במאווייהם, בשאיפותיהם, בחלומותיהם מול המציאות בה הם נמצאים, באהבותיהם ובאכזבותיהם.
אהבתי במיוחד את הסיפור על ברוך המתאמץ להסתיר את ייסוריו על נפילת חברו בשדה הקרב ואת הסיפור "הפי אנד" שנכתב בגוף ראשון נשי (המחבר הוא

אוסף סיפורים יפהפה, מעניין ומלא רגש. אהבתי מאד את סגנון הכתיבה, שפה בהירה, מלאה הומור ושנינות. ממליצה בחום!

כל הדמויות בסיפורים הן מהעולם החרדי. בכל סיפור ישנה דמות שמתמודדת עם קושי מסוים בחיי היומיום שלה כגון: מציאת שידוך, בן חולה, הפרעת OCD, מציאת פרנסה, מות חבר במלחמה, מעבר מקום מגורים, הכנות לליל סדר, ועוד.

קל מאד להזדהות עם כל דמות ודמות. כולן דמויות אנושיות, צנועות, בעלות שאיפות למצוא

שני סיפורים ריגשו אותי במיוחד, סיפורה של רבקי וסיפורו של נער הבר מצווה. כתיבה מיוחדת. הצצה להוויה מיוחדת וסיפורים שנוגעים ללב. כאמור, שני סיפורים גרמו לי להתרגש. זכותי תגן עלי שאני קצת מכיר את המגדר ומעריך אותו אם כל הקשיים והחומות שלצערי קיימות.

ספר שהפתיע אותי מאוד לטובה. לרוב אני מעדיפה לקרוא ספרים מתורגמים ולא ישראליים, ובטח לא כזה ספר שנכתב ע"י מחבר חרדי.
אני גם מעדיפה סיפור אחד ארוך, מאשר קובץ סיפורים ללא קשר ביניהם.
למרות זאת, נהניתי מקריאת הספר. הוא מכיל 12 סיפורים, ומחציתם מצאו חן בעיני במיוחד, כי יש להם סוף מפתיע.
ששת הסיפורים האחרים חסרי פואנטה, אך כל הספר כתוב בצורה קריאה וזורמת.
כל סיפור הוא בפני עצמו, ושונה מהאחרים. אך