ביקורת ספרותית על שפירית בענבר - נוכרייה #2 מאת דיאנה גבלדון
ספר לא משהו

---

הספר מכיל 941 עמודים.
אני בעמוד 484 - אין כח יותר.. הדמויות מתערבבות בראשי. איני יודעת מי נגד מי. יש את הסקוטים, יש את האנגלים, יש את הצרפתים, יש את האיטלקים ועוד ועוד.
ההרגשה היא שהמחברת חייבת למלא את הדפים בתיאורים של המקומות, הקירות, המדרגות , האוניות, הכרכרות, אנשים ועוד אנשים מהרבה ארצות.
יש תחושה חזקה, שאם אמשיך לקרוא לא אספיק לעשות את הכביסה וממש חבל לפספס שמש חמימה כל כך שתייבש אותם מהר. אז אני עוצרת בעמוד 484, ואומרת לעצמי. תשמעי קלייר - בפעם הבאה שאת חוזרת לימי המצאת הפנצילין ולפני שאת חוזרת 200 שנה אחורה, עשי טובה, מלאי תיק ענק (כזה שלוקחים לצבא לשבועיים), דחסי בהם תרופות למכביר, אקמול, סוגי אנטיביטיקה וכו', וחזרי אליו לג'יימי ולאוכלוסייה המסכנה והבורה, עזרי להם להנצל ממחלות שנרפאות בקלות ובא לציון גואל.

» ביקורות נוספות של ניזנייקה
» ביקורות נוספות על שפירית בענבר - נוכרייה #2