ביקורת ספרותית על שפירית בענבר - נוכרייה #2 מאת דיאנה גבלדון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 25 בדצמבר, 2013
ע"י חגית



מתקשה לעכל שצלחתי את הספר.
זה לא היה קל והיו הרבה משברים בדרך.
עזרו לי חסד הנעורים ששמרתי ל"נוכרייה" ומשמעת ברזל.
הספר יוצא מנקודת הנחה שהקורא קרא אך אתמול את הספר נוכרייה וזוכר כל פרט ועמוד.
לצערי עברה מעל שנה . לקח לי זמן ולא מעט משאבי אנרגיה להיזכר בכל דמויות והפרטים.

הספר מתחיל בשנות השישים. עשרים שנה לאחר שקלייר עברה וחזרה בזמן.
היא חוזרת למעגל האבנים עם בתה על מנת לספר לה על עברה.
היא מספרת לה מה עבר עליה מרגע שנפרדנו ממנה בספר הקודם, אי שם במאה השמונה-עשרה ועד שחזרה להווה כשהיא הרה.
סיפור האהבה הבלתי נשכח של קלייר עם ג'יימי פרייזר, הלוחם הסקוטי הנערץ, מתעורר שוב לחיים. אהבה נואשת, חסרת פשרות.
מסוג האהבות שאת מתה לחוות פעם אחת לפחות בחיים ומצד שני צריכה להיזהר מהן כמו מאש. כי הן שורפות.
תאומיהם הסקוטיים של טטיאנה ואלכסנדר (-:
הצמד עובר הרפתקאות ומשברים כיד המלך בניסיון למנוע קרב עקוב מדם שאמור להתרחש בעתיד.
אני לא בקיאה בהיסטוריה הסקוטית . השמות, המקומות והאירועים היו זרים לי.
לא הקל עליי עומס הדמויות השונות שצצו בכל פעם. צרפתים התערבבו לי עם אנגלים, סקוטים עם ספרדים.

הספר מסתיים בסוג של to be continued ...
עוד לא תמה הסאגה.

ארוך. ארוך מדי.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
איור וודה (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
התחברתי לזה ולא לטטאינה ואלכסנדר





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ