ביקורת ספרותית על החיים שנועדו לי - פרוזה # מאת קריסטין הרמל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 ביולי, 2016
ע"י דקלה


אתה אף פעם לא יכול לדעת לאיזה ספר תתחבר.
אני קוראת פה ביקורות של רבים מהחברים ולפעמים ספרים שכולם מתלהבים מהם לא מלהיבים אותי בכלל ולהיפך.

במקרה הזה, אני מאוד אהבתי את הספר. קריאת ספר היא עניין אישי, לכל אחד מאיתנו ההתנסויות שלו בחיים, הכרויות עם אנשים שונים, לימודים, חוויות, והם אלו המביאים בסופו של דבר לחיבור או אי חיבור עם ספר מסוים.
הספרים המצליחים הם אלו שהצליחו לגרום להרבה אנשים לחוש את החיבור הזה ויש לא מעט כאלה.

הנושאים שעליהם מדבר הספר כמו אובדן וחירשות הם נושאים המוכרים לי ולכן אני מניחה שהספר דיבר אלי מאוד ונגע ללבי.

דווקא ספרה הקודם של הסופרת "המתיקות שבשכחה" שהצליח מאוד פחות דיבר אלי (כמו שציינתי אף פעם אי אפשר לדעת...).

מבחינתי לא קיטשי בכלל ומומלץ מאוד.
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סבטלנה כהן (לפני שנתיים)
לנצחיה, הכותבת איבדה גם אותי עם הספר "המתיקות שבשכחה",
אך לאחר מה שכתבה דקלה, באם ייצא, אולי אנסה.
לדעתי לא פייר לשפוט כותב על פי ספר אחד (ואני עושה זאת לא מעט). כי יש סופרים שספר אחד שלהם מעולה, והשני...רוכב על תהילת הראשון.
סבטלנה כהן (לפני שנתיים)
מסכימה עם כל אשר כתבת בעניין התחברות לספר ואוסיף שחיבור או אי חבור מושפעים גם מתקופה, עיתוי, בה נמצא כל אחד מאתנו. יש ספרים שלא התחברתי אליהם בניסון קריאה ראשון, ופתאום אחרי תקופה גיליתי אותם.
וכך גם ההפך. היו ספרים שקראתי בשנית ולא הבנתי ממה התלהבתי בכלל, בראשונה.
אז, אכן חווית קריאה היא משהו סובייקטיבי, תלוי מצב רגשי וזמן.
אישית, קראתי את ה"מתיקות שבשכחה" ולא אהבתי.
לא קראתי את הספר הזה, בעקבות המלצתך כי אינו קיטשי, אולי
אגיע גם אליו.

נצחיה (לפני שנתיים)
הכותבת איבדה אותי עם הספר "המתיקות שבשכחה".
אחריו לא סביר שאני אקרא משהו מספריה.
מיכל (לפני שנתיים)
לא התלהבתי מהספר אבל מסכימה שאהבתו של ספר הוא עניין אישי , בדיוק כמו שאומרים "על טעם וריח אין מה להתווכח" לכן באמת אין מה להתווכח ובסופו של יום הכי כיף להינות מספר טוב ולא משנה אם אחרים נהנו פחות או יותר



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ