ביקורת ספרותית על גפרור - מישהו שיחבק אותי... מאת משה גל (גלסברג)
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 בפברואר, 2018
ע"י דקלה


הגעתי אל הספר בעקבות המלצות בקבוצת הקריאה בה אני חברה בפייסבוק.
בגדול מסופר על גדי גולן, טייס בחיל האויר הישראלי, בחור מוצלח לכל הדעות שמסוקו מתרסק במלחמת יום הכיפורים. טייס המשנה הוא טייס בשם דיויד, שבמקררהההה יש להם את אותם נתונים פיזיים ובטעות הם מחליפים ביניהם את דיסקיות הזיהוי, מה שמוביל לכך שגדי, הניצול מההתרסקות מזוהה כדיויד, ומאחר ואיבד את זכרונו הטעות ממשיכה...
הייתי תחת הרושם שיש בספר תעלומה שתתגלה רק בסופו - מי משתי הדמויות דיויד וגדי באמת נהרג בהתרסקות המסוק, אך בפועל אין שום תעלומה. ברור מן ההתחלה שגדי הוא זה שניצל.
גדי השאיר ארוסה בהריון שנשבעת שלא יהיה גבר אחר בחייה אחריו, הורים ואחות שלא מפסיקה לחלום שהוא חי...

היו לי כמה בעיות עם הספר הזה ואני אשתדל לציין אותן מבלי לעשות ספויילר

גדי מתעורר ללא זיכרון בבי"ח בארה"ב ועל אף שאובדן הזיכרון מפריע לו מאוד הוא מסרב להיפגש עם מפקדו מחיל האויר ועם סיגל ותמר (הארוסה והאחות) שמאוד רוצות להיפגש עמו כדי לשמוע על רגעיו האחרונים של אהובן. לא ממש אמין בעיני העניין הזה. נותן תחושה שהסופר כופף את הסיפור כדי שיתאים לתכנית..

מעבר לכך, הפריע לי שבערך כל בחורה שפגשה את גדי התאהבה בו, בכל מקום שהוא הגיע אליו הוא מצא "מלאך מושיע" שעזר לו להסתדר.

יש מס' מקרים של "כמעט" מפגש בין גדי לאנשים מעברו שיכלו לזהות אותו, אך בסופו של דבר וכאן אולי יש ספויילר קטן!!!
לוקח יותר מ-20 שנה עד שמתגלה האמת מה שבעיני היה מוגזם ונמשך כמו מסטיק
אבל השיא הוא שאחרי כמעט 600 עמודים לא זכינו לקבל סוף ברור אלא קדימון לספרו הבא של הסופר, מה שנקרא to be continued...

אז אני לא אגיד שהספר אינו קריא וברובו הוא זורם ונעים לקריאה אבל סיימתי אותו בעיקר מעוצבנת

7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתי ק. (לפני שלושה שבועות)
הוא אכן מאוד פופולרי בקבוצות בפייסבוק...





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ