“# יש מידה של ענווה שקנתה אותי בכתיבתה של דנפלד. אפשר היה לחשוב שסופרת של רבי-מכר שהיא גם בלשית פרטית מורשה – פרטים אישיים שהוסגרו בעטיפה האחורית – תנופף בדגל הבלשית המקצוענית, תפרט כל מיני בדיקות מעבדה פורנזיות, תתאר את הפושעים המתועבים בפירוט, תפרוש פרטים קרימינולוגיים וסוציולוגיים או תטווה עלילה שתאפשר לגיבורה שלה להציג תכונות אלה. דנפלד לא עושה דבר מאלה. היא פורשת את סיפורה כמעט בלי לבלבל לקור”

“ברגע שראיתי שיצא ספר חדש של רנה דנפלד שהתאהבתי בכתיבתה בספרה “מאתרת הילדים,” ידעתי שאקרא אותו במיידית בלי קשר לתקציר. זה בעצם סיפור המשך קורותיה של נעמי המתמחה באיתור ילדים אבודים. בספר הקודם נחשפנו לעברה העצוב והאומלל של נעמי שבעטיו היא איבדה את אחותה הצעירה ממנה. הפעם, נעמי מחליטה לא לאתר אף ילד, לא לקחת לטיפולה שום תיק כי לה חשוב מכול למצוא את אחותה. השאלה היא איך? הרי היא לא יודעת איך קוראים”

“את נעמי , בלשית פרטית הכרנו בספרה הקודם של דנפלד מאתרת הילדים ובמיוחד את סיפורה המיוחד כילדת אומנה שאותרה על ידי צוענים משוטטת ללא בני משפחה. נעמי חיה עם זיכרון עמום של חיים מתחת לאדמה עם אחות קטנה. הזכרון והמחשבה הזו מלווים את נעמי בחקירותיה אחר ילדים אבודים בחדות מחשבה ופתרונות ייחודיים. בספר ילדת הפרפרים, נעמי לוקחת לעצמה מטרה לאתר ולו יהי מה, את זכרון אחותה. נעמי יחד עם בעלה ג'רום”

“הספר "מאתרת הילדים" עוסק בנושא חמור וקשה: "היעלמות ילדים". על הכריכה נכתב: עוצמתי, מקורי, שובה לב, מפתיע, ספר שיותיר את הקורא חסר נשימה. אני מסכימה עם רוב הקומפלימנטים. לגבי המילה "מקורי" אני פחות מסכימה, משום שבעיה זו תמיד קיבלה, מקבלת ותקבל אזכורים בקולנוע, בספרות ובתקשורת. לצערנו, ברוב המקרים הפרשות הללו מסתיימות לא טוב. ההגדרה "ילדים נעדרים" מתייחסת לסוגים שונים של היעלמויות: חטיפה על ידי א”

“# יש מידה של ענווה שקנתה אותי בכתיבתה של דנפלד. אפשר היה לחשוב שסופרת של רבי-מכר שהיא גם בלשית פרטית מורשה – פרטים אישיים שהוסגרו בעטיפה האחורית – תנופף בדגל הבלשית המקצוענית, תפרט כל מיני בדיקות מעבדה פורנזיות, תתאר את הפושעים המתועבים בפירוט, תפרוש פרטים קרימינולוגיים וסוציולוגיים או תטווה עלילה שתאפשר לגיבורה שלה להציג תכונות אלה. דנפלד לא עושה דבר מאלה. היא פורשת את סיפורה כמעט בלי לבלבל לקור”

“ברגע שראיתי שיצא ספר חדש של רנה דנפלד שהתאהבתי בכתיבתה בספרה “מאתרת הילדים,” ידעתי שאקרא אותו במיידית בלי קשר לתקציר. זה בעצם סיפור המשך קורותיה של נעמי המתמחה באיתור ילדים אבודים. בספר הקודם נחשפנו לעברה העצוב והאומלל של נעמי שבעטיו היא איבדה את אחותה הצעירה ממנה. הפעם, נעמי מחליטה לא לאתר אף ילד, לא לקחת לטיפולה שום תיק כי לה חשוב מכול למצוא את אחותה. השאלה היא איך? הרי היא לא יודעת איך קוראים”

“את נעמי , בלשית פרטית הכרנו בספרה הקודם של דנפלד מאתרת הילדים ובמיוחד את סיפורה המיוחד כילדת אומנה שאותרה על ידי צוענים משוטטת ללא בני משפחה. נעמי חיה עם זיכרון עמום של חיים מתחת לאדמה עם אחות קטנה. הזכרון והמחשבה הזו מלווים את נעמי בחקירותיה אחר ילדים אבודים בחדות מחשבה ופתרונות ייחודיים. בספר ילדת הפרפרים, נעמי לוקחת לעצמה מטרה לאתר ולו יהי מה, את זכרון אחותה. נעמי יחד עם בעלה ג'רום”

“הספר "מאתרת הילדים" עוסק בנושא חמור וקשה: "היעלמות ילדים". על הכריכה נכתב: עוצמתי, מקורי, שובה לב, מפתיע, ספר שיותיר את הקורא חסר נשימה. אני מסכימה עם רוב הקומפלימנטים. לגבי המילה "מקורי" אני פחות מסכימה, משום שבעיה זו תמיד קיבלה, מקבלת ותקבל אזכורים בקולנוע, בספרות ובתקשורת. לצערנו, ברוב המקרים הפרשות הללו מסתיימות לא טוב. ההגדרה "ילדים נעדרים" מתייחסת לסוגים שונים של היעלמויות: חטיפה על ידי א”