ביקורת ספרותית על הזר המסתורי מאת מארק טוויין

---

מעטים הספרים אשר מחברים שאלות פילוסופיות רחבות אל עלילה סיפורית. כאשר נמצא ספר כזה בידי סביר להניח כי תוך שניות אשאב אל תוכו משום שאלו שני נושאים שמאוד מעוררים בי עניין, ומאוד נקשרים זה לזה. ככה קרה שכבר בהיסתכלי בתקציר של הספר הבנתי כי הוא ימצא חן בעייני, אך עדיין לא הבנתי כמה. כן, למדתי להכיר את התענינותי ברעיון השטן ולמדתי כבר להבין כי כתיבתו של טווין ממש מכניסה אותך עמוק אל תוך הספר אך לא האמנתי כי טווין יכול לכתוב באופן כל כך בוגר כפי שכתב בספר הזה. הוא פשוט הילך עליי קסמים.
אנסה להסביר את עצמי, כשהייתי יותר קטנה קראתי את "טום סויר", עוד ספר מצוין של מארק טווין. אך מה אגיד? לא היה בו את אותה הבגרות כפי שיש בספר הזה. לא, לא בגלל שהיה כתוב פחות טוב, כלל וכלל לא! "טום סויר" היא יצירת מופת הראויה לשבחים רבים! אך יחד עם זאת יש משהו ב-"הזר המסתורי" שלוקח את טווין צעדים רבים קדימה. אולי זו האירוניה הממלאת את הספר מתחילתו ועד סופו, אולי אלו השאלות הפילוסופיות הרבות אשר מעלה הספר ואולי זה פשוט העובדה כי הסופר כאן כותב על אכזריותו ותמימותו של המין האנושי. עובדה היא שהרבה יותר הרשים אותי הספר הזה מאשר "טום סויר".
ככה מצאתי את עצמי שקועה בתוך הספר כשלא פעם אחד מחתולי יושב עליי (הגורים המתוקים אוליבר וקליאופטרה שלא מזמן אימצתי לאחר ששניצל חתולתי הקודמת נפטרה), ומתענגת על כל רגע. הספר מספר על חבורת נערים אשר פוגשים בשטן, מתחברים איתו, ומאמינים לו כאשר הוא אומר להם שהוא מלאך. הוא מלמדם כי החוש המוסרי של בני האדם הוא כשטויות, וכי בני האדם לא נעלים אלא פחותים מן החיות. זהו תקציר מקוצר במיוחד, פשוט כדי לתת לכם לקרוא את הספר ואני אלך לי לקרוא ספרים אחרים.

» ביקורות נוספות של נונו
» ביקורות נוספות על הזר המסתורי