ביקורת ספרותית על מה שנשאר מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

הרבה זמן חיכיתי לקרא את הספר. שמחה שקראתי ועל כן ברצוני לשתף אחרים ברשמיי מהספר.
מרגע שהתחלתי בקריאה ההערכה שלי לאלי עמיר רק גברה. ממליצה בכל פה על הספר. העלילה כרוכה בדברים שבינו לבינה, אבל יש בה הרבה יותר מעלילה. יש בה התבוננות פנימה שכל אחד מאיתנו חייב לעצמו. החיים חולפים מהר ומה שנשאר לנו הם הזיכרונות ובמיוחד פנטזיות שבבואנו לבחון אותן מתברר שלא היו אלא פנטזיות. אלי עמיר מספר לנו על גיבור שהחל את חייו הבוגרים כסטודנט וחיש מהר השתלב בעולם העסקים והצליח בו, אלא שחיי האהבה שלו התפתחו בכיוונים אחרים לגמרי מאלו שציפה. לדעתי, הגיבור בספר נשאר "תקוע" בנוסטלגיה. שהה יתר על המידה במחשבות של תקווה שהבלתי ייאמן יתרחש, במקום לבחון היטב את מערכות יחסיו עם קרובים ורחוקים ולכלכל מעשיו. אדם השרוי בגעגועים למה שהיה, במקום לחיות כאן ועכשיו, אינו מותיר לעצמו אלא לחיות את "מה שנשאר" מהעבר שבעיניו היה קסום. וכשהוא מתפכח, זה כבר מאוחר מדי.

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על מה שנשאר