ביקורת ספרותית על מה שנשאר מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

".שפשפה את עיניה,והן נראו פתאום ריקות מהבעה,אדומות וממיות ולא ידעתי אם הן רואות אותי או בוהות דרכי."

זה רגע נרגש במציאות העולה מהספר אליו נגשתי בציפיה דרוכה מגובשת וידועה מראש, משל ששמתי פעמי אל מסעדה מועדפת,ובזמן שהושחת על איתור מקום חנייה חוקי באו ועלו בחיכי טעמיה הנכספים האיצו וחוללו בגופי חילוף חומרים נמרץ והעדר שליטה בתנועות קצובות במעלה גרוני.

שדוד נפלתי בספריו של הסופר אלי עמיר דרכם נהגתי להתבונן בחיי שלי, ואף נסחפתי ברוח על כנפיים מדומות ודמויות מספריו נהגו בי כאילו סבו אותי בחלוף שנותי, חלקן חרשו מזימות ומקצתן דרשו בשלומי.

דומה שעולמו של אדם נסוב על ציר חייו ההולכים ומתגבשים, עומד ונגזר דינו לשבט או לחסד בגין מפגש אקראי המרופד בפקעות סיבי משי רכים וענוגים מתלפפים לחוטים מפתים ומתגלים בהמשך כעבותות מהם לעולם לא ירצה או לא יצא לחופשי.

באתי אל ספרו החדש של הסופר מיוסר בטעמו הישן והעיקש של מעדן שהתנחל בחיכי,שדחה שנים רבות נסיונות כושלים ונואשים לשחזרו.

ללא הפרה,ללא הפתעה, באו דבריו של הסופר המיוחד העלו תוכחה בדבר נכונות צדקת של מסורת ישנה וטובה,חפים מסממני העת החדשה,ומותירים געגוע עז אל זמנים שהיו אף אם מתוודעים אליהם באמצעות דפי קריאה מלוכדים וכרוכים בזמנים מאוחרים.

השאלה כיצד תושפע דרכו של קורא בטרם התגבשו חייו נותרה כתעלומה,ונדמה כי קריאה מאוחרת תפנה מבטים ממושכים לאחור ותחולל לבטים ויסורים.

שמועות בדבר קלישאות הפזורות במרחבי הספר נותרו מיותמות בשל גילוי של שימוש מושכל במוטיבים מוכרים שגורים בשפתם של אנשים דוברי עברית תקינה ונוחים לקריאה והפנמה.

סופו של הספר מגיש תקרובת הגונה של עוגמה,מפיח משב אביך של מורת רוח ומותיר את העלילה מוצדקת מאין כמותה.

» ביקורות נוספות של אלאבמו
» ביקורות נוספות על מה שנשאר