ביקורת ספרותית על סנטרל פארק מאת גיום מוסו
ספר טוב

---

תוך סופ"ש אחד סיימתי לקרא את סנטרל פארק. זאת לא הייתה ריצת אמוק במטרה לגלות את האמת אודות אליס וגבריאל, השחקנים הראשיים באפיזודה המוזרה שתחילתה בקרחת יער בסנטרל פארק. העלילה מתפתחת בקצב מתון. השאלות העיקריות המאתגרות את הקוראים הן - כיצד מגיעה שוטרת צרפתיה מפריז אל אותו ספסל בסנטרל פארק, ניו יורק, בין-לילה ומה הסיבה שהיא מתעוררת בבוקר על הספסל, כשהיא אזוקה לאדם שאיננה מכירה. איך תגלה מדוע היא אזוקה בפרק היד לאדם לא מוכר לה? אליס ממשיכה להתמודד עם דילמות רבות כגון, מקור כתמי הדם על חולצתה, ומדוע אינה זוכרת ממה שהתרחש אחרי שבילתה עם חברותיה בפריז. המתח גובר כשהשניים מבינים שמצבם קשור לתעלומה שהמשטרה מנסה לפתור - מיהו הרוצח הסדרתי שקרבנותיו הן נשים שמתו מחנק בעזרת גרביים? לאורך כל הדרך אליס תטיל ספק בזהותו האמיתית של גבריאל, הצעיר אליו הייתה אזוקה. האם הוא באמת מי שהוא טעון שהוא - נגן פסנתר ג'ז? כל זה ועוד בנוי אל תוך מותחן שמשלב בתי חולים ופסיכיאטריה. הייתי מגדירה את סנטרל פארק כרומן חביב מאוד, ובלתי צפוי.
אודות הסופר - גיום מוסו יודע לכתוב. יש לו קהל קוראים נאמן במולדתו, צרפת, וברחבי העולם. ספריו תורגמו לשפות רבות.

» ביקורות נוספות של טרי
» ביקורות נוספות על סנטרל פארק