על העמוד הראשון של הספר נכתבה ההקדשה הבאה:
לכל הנערות שקופחו והושתקו.
יחד יישמע קולנו.
"אני מלאלה" הינו ספור חיים, מרתק ועוצמתי של נערה שב-9 באוקטובר 2012, הטליבאן ירו בה ובחבריה בתוך אוטובוס של בית הספר, ופגעו בצד השמאלי של פניה.
בגיל 14 הומלצה מלאלה לפרס ספרותי, והפכה למועמדת הצעירה ביותר בהיסטוריה לפרס נובל לשלום.
מלאלה מצליחה להכניס את הקורא בשער הראשי לתוך חייה האישיים, ומתמקדת בהוריה, אחיה, משפחתה הקרובה במעגל הראשון והשני ולא מעט היסטוריה.
היא למדה בבית ספר "חושהאל" שנוסד על ידי אביה. בית הספר הזה היה ללא שלטים או סימני זיהוי. רק דלת פליז הפרידה בין העולם האכזרי, הטרוריסטי לבין מה שנמצא מאחורי הדלת – עולם האור, זה העולם האחר, וכמו שכותבת מלאלה ציטוט עמוד 10: "הדלת ההיא היתה כמו פתח קסמים אל עולם מיוחד משלנו. כשעברנו דרכה בדילוג, השלכנו מעלינו את צעיפי הראש שלנו כמו רוחות המסלקות עננים כדי לפנות דרך לשמש, ואחר כך עלינו בריצה פרועה במדרגות. בראש המדרגות היתה חצר פתוחה עם דלתות לכל הכיתות. השארנו את תיקי הגב בחדרים שלנו והתאספנו לכינוס הבוקר תחת כיפת השמים..."
הספר חולק ל-5 פרקים, לרבות התקופה ההיסטורית של לפני הטאליבן, היא כותבת על: החיים בצל הטאליבן, התהפוכות הפוליטיות, עוני, עוצר, שלטון צבאי, רציחתה של בנזיר בהוטו ע"י הטאליבן בפיגוע התאבדות המוני, השלטון והתקפות האוויר של האמריקאים, ארגון אל-קעידה, הריגתו של אוסמה בן לאדן, חיי המשפחה ומערכות היחסים בתוך המשפחה שלה, על הקשיים והבדידות של אחרי האירוע המחריד, לרבות הצלקת שנותרה ותישאר לאורך כל חייה...
מלאלה נולדה בעמק סוואט בפקיסטאן והייתה הבת הבכורה של משפחת יוספזאי הפשטונית. לידתה אומנם לוותה באכזבה מכיוון שהיא בת ולא בן. לעומת זאת אצל אביה היא עוררה גאווה וקשר מיוחד. מי שעיצב את דמותה הלוחמניות ודעותיה הינו אביה.
אביה ירש מסבה של מלאלה את תורת הנאום, ולמרות גמגומו המשיך את דרכו של אביו, ולא היסס אף הוא לנאום באירועים, ולהביע את דעותיו שהיו מנוגדות, לכפיה דתית ולמשטר המיליטנטי. הוא האמין שהשכלה היא מתנה גדולה וחסרונה היא שורש כל הבעיות של פקיסטאן.
דוגמאות אחדות לכפיה הדתית: לנשים אסור ללמוד, נשים אינן רשאיות להתפלל במסגד, כי הוא מיועד לגברים בלבד, בנות נשארות בבית ורק הבנים הולכים ללמוד בבית הספר. גם באוכל הייתה אפליה: הבנים קיבלו שמנת או חלב והבנות קבלו תה בלי חלב. ביצים נועדו אך ורק לבנים, וכששחטו עוף - הבנות קיבלו את הכנפיים והצוואר, והבנים התענגו על בשר החזה העסיסי ועוד חוקים פרמטיביים ולא שיוויוניים בין המינים.
מסיפור חייה ניתן לראות כיצד אישיותה עוצבה על ידי אביה-זיודין יוספזאי כשהוא עצמו איש חינוך ובעל בית ספר.
מלאלה לא מרבה לכתוב על האם. היא תוארה כאישה פשוטה וצנועה, שתמכה בבעלה וראתה איתו עין בעין את חשיבותה של ההשכלה.
מלאלה ומשפחת יוספזאי, הגישו את האסלאם לעולם המערבי על מגש, ותוך כדי כך שיתפו את העולם המערבי בערכים הדמוקרטיים המשותפים. כגון: "פסוקי השטן" לא זכה לאהדה אצל משפחת יוספזאי. היות וזיודין האמין בחופש הדיבור, בניגוד לאחרים, הוא לא התנגד ההיפך, הוא חשב שצריך לכתוב ספר נגדי. רק הדוגמא הזו מלמדת רבות על האיש והערכים שהוא הנחיל למלאלה ושני אחיה.
הסיפור הזה אינו רק סיפור על משפחת יוספזאי, אלא גם על פקיסטאן. זו ארץ של נופים מקסימים שאיבדה את הקסם, ככל שהתבגרה וככל שהטליבאן ניראה יותר ויותר ברחובותיה של פקיסטאן. שידורי הרדיו של הטאליבן ופזלולה שטפו את מוחם של תושבי פקיסטאן, ומי שלא הסכים לדעתם, לא זכה לראות את השמש זורחת לאורך זמן.
דוגמא אחרת לבורות: פזלולה סירב שהתושבים יקבלו זריקות מניעה למחלת הפוליו. לדעתו זה מנהג מערבי פסול ושטף את התושבים באמצעות שידורי רדיו... ציטוט עמוד 117: "ריפוי מחלה לפני שהיא מופיעה מנוגד לחוקי השריעה".
לעומת פזלולה מלאלה חשבה - ציטוט עמוד 137: "יש פתגם בקוראן, "כך יקים את האמת ויסכל את ההבל". אם אדם אחד, פזלולה, יכול להרוס הכול, למה לא יכולה ילדה אחת לשנות זאת? שאלתי את עצמי. כל ערב התפללתי לאלוהים שייתן לי כוח."
מלאלה הפכה לסמל עולמי ונאמה בפני העצרת הכללית של האו"ם לרגל יום הולדתה ה-16. בקריאה נרגשת מלאלה פנתה לילדים מרחבי העולם, וביקשה מהם לקחת לידיהם ספרים וכלי כתיבה, כי הם הנשק החזק ביותר.
מלאלה שפירושו: "מוכת יגון" נערה אמיצה, בוגרת, עקשנית, דעתנית ומיוחדת שגברה על עולם החושך של הטאליבן, שמנע וממשיך למנוע זכות בסיסית לחינוך שווה עבור בנים ובנות ולא רק.
עוד לפני שנורתה, מלאלה יוספזאי הובילה קמפיין וכתבה בלוג ל- BBCהמנוגד להקצנה הדתית שאנשי הטאליבאן כפו.
כתיבתה של מלאלה פשוטה, מסקרנת ומרתקת כאחד. עם יצר תחרותיות ושאפתנות כאלה אין לי ספק שהנערה הזו תגיע לגדולות בעתיד.
YES WE CAN!
שאפו למלאלה שמרגישה שהסיפור הזה לא עליה...אלא על הרבה יותר.
היא תמיד ביקשה מאלוהים כמה סנטימטרים לגובה, אבל במקום זה הוא הגביה אותה מעל הרבה אחרים...
מומלץ בחום.
לי יניני
