ביקורת ספרותית על טחנת החיים מאת יצחק שמי
ספר טוב

---

פעם, בילדותי, היה לי ספר עם עטיפת כריכה בירוק בהיר, על העטיפה היה איור של שיירת גמלים, ומתחת לאיור היה רשום שם הספר: "בין חולות הישימון" הספר סיפר על הסוסה המהירה בתבל, שיום אחד נגנבה מבעליה, וזה, מיד כשהבחין בגנבה, מיהר ורכב על הסייח הבוגר, בנה של הסוסה, והחל רודף אחרי הגנב הרוכב על הסוסה. הסייח ורוכבו כמעט הגיעו לסוסה, אלא שאז הבחין הבעלים שהסוסה נפגעה ברגלה. רגע עוד החליט לתפוס אותה, אבל במשנהו הבין שבאהבתו לסוסה הוא צריך לתת לה ללכת, שלא תיפגע עוד יותר בגלל רצונו של הגנב לזרז אותה, ובנוסף לכך, אם יצליח לתפוס אותה הרי שהיא שוב לא תיחשב למהירה בתבל. והוא פנה לאחור וחזר לאהלו.
הופתעתי כשדפדפתי בספר "טחנת החיים" למצוא את הסיפור הזה בין סיפורים אחרים. הספר הירוק שלי נעלם מזמן, כמו ספרים רבים אחרים, אבל הסיפור משום מה נחרט במוחי, אם כי מעולם לא זכרתי מי כתב אותו, כי בילדותי לא התעניינתי בכלל בכותבי הספרים או הסיפורים. ומכאן שקצרה הדרך לקניית הספר, ועוד חדש במחיר יד שניה.
הסיפורים של יצחק שמי ב"טחנת החיים" מתארים מוסלמים ויהודים במקומות שונים ובמצבים שונים. שמי מתאר את הלכי נפשם של גיבוריו ברגישות ראויה לציון, כאילו הוא באמת חווה איתם כל דבר. הגיבורים בסיפורים שלו הם אנשים פשוטים החווים את המצוקות היום יומיות, וסופם של אנשים אלה לרוב עגום. שמי מתאר באופן נפלא את החיים כמו שהם. בלי רומנטיקה ובלי יופי, אבל עם דאגות ואכזבות. כך שמי שאוהב סופים שמחים - זה לא הספר בשבילו.
השליש האחרון בספר מכיל מאמרים עיתונאים של הסופר, בהם הוא מתאר ישובים שונים, כמו כן מתוארים כאן קורות חייו של יצחק שמי ויש גם פרשנות על הסיפורים שכתב מאת הסופרים שהוציאו את סדרת "רטרו". הפרשנות הזו קצת מיותרת לדעתי אבל למי שמתכוון להתעמק בסופר ובסיפוריו היא יכולה להוסיף.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על טחנת החיים