פעם, בילדותי, היה לי ספר עם עטיפת כריכה בירוק בהיר, על העטיפה היה איור של שיירת גמלים, ומתחת לאיור היה רשום שם הספר: "בין חולות הישימון" הספר סיפר על הסוסה המהירה בתבל, שיום אחד נגנבה מבעליה, וזה, מיד כשהבחין בגנבה, מיהר ורכב על הסייח הבוגר, בנה של הסוסה, והחל רודף אחרי הגנב הרוכב על הסוסה. הסייח ורוכבו כמעט הגיעו לסוסה, אלא שאז הבחין הבעלים שהסוסה נפגעה ברגלה. רגע עוד החליט לתפוס אותה, אבל במשנהו

"נקמת האבות" הוא ספר חריג בכל אופן אפשרי בשדה הפרוזה העברית החדשה.
הוא יצא לאור לראשונה בשנת 1927, ונכתב על ידי <mark>יצחק שמי</mark> - יהודי מחברון שנולד להורים שהגיעו מדמשק, שגדל בסביבה ערבית וספג את תרבות המזרח באופן ישיר. כך סיפור זה, בניגוד אולי לספרים עבריים אחרים המציגים את הערבים, אינו מתייחס אליהם כאל "האחרים", אינו מבקש לבחון אותם מבחוץ, אלא בספר זה הערבים הם-הם הנפשות הפועלות בסיפור.

הסיפור עצמו

ישנם ספרים שרוב הקוראים לא יקראו אותו,לא התקרבו אליו אפילו עם מקל. במקרה הזה כל ההפסד הנדיר והנהדר הוא שלהם.

זהו ספרו של הסופר <mark>יצחק שמי</mark> ובו רוכזו מחדש כל כתביו סיפורים ורשימות עיתונאיות. במסגרת סדרת רטרו שמטרתה לפרסם מחדש ספרים של סופרים עבריים מהעבר הרחוק והקרוב שנשכחו או שלא קיבלו את מלוא זוהרם הספרותי מאת הקוראים בעבר ולא בצדק מכל מיני סיבות, ועכשיו הסדרה הזאת מאפשרת הוצאתם מחדש ואולי אולי

בדרך כלל, קשה לקרוא ספר שנכתב בשנים הראשונות של המאה העשרים, וזאת בעיקר בשל קשיי השפה, שאינה מפותחת או מודרנית דיה, והשימוש במליצות יתר.
והנה מגיע ספר שהביטויים בו אינם שגרתיים, קריא ומרתק.
הסופר <mark>יצחק שמי</mark>, כותב על איש היום יום בתקופתו: רועה ערבי שנמצא בשולי החברה בכפרו, עולי רגל לנבי מוסה, ומפגש דרמטי והרסני.. ועוד ועוד.
הכתיבה היא על האדם הבודד, והנתיבים בהם הוא בוחר.
אין זה מסתיים בסוף שמח

במסגרת החוג לספרות מבוגרים קראתי ספר זה של <mark>יצחק שמי</mark>. ששה סיפורים שבכל סיפור התמודדותה של הדמות המרכזית עם אחרים ומצב הסובב אותה. חלק מהסיפורים הינם על החברה הבדואית וחלק על יהודים דתיים.
בין המצבים בסיפורים: אישה עקרה בחתונת בעלה לאישה נוספת, אב דתי החוזר ממסע לפרנסת משפחתו והשתנות המשפחה.
בהחלט מעניין ומהנה, מעוניין לקרוא יצירות נוספות שלו.
נ.ב.
מדוע אין תמונת כריכת הספר באתר? כיצד מעדכנים תמ