ביקורת ספרותית על לסיביר מאת פר פטרסון
ספר טוב

---

אהבתי את הספר. נכון, בחמישים העמודים הראשונים היה לי קשה. שפה קשה, מקומות קשים להגייה, מציאות רחוקה מאד מזו שלי. קר. כל הזמן קר. והרבה ים. אבל ככל שהעמקתי והמשכתי לקרוא אהבתי יותר את הספר. אהבתי למצוא שבני האדם דומים בכל העולם. אהבתי לקרוא שגם אם באת מעיירה קטנה בסקנדינביה עדיין יש שם חלומות קומוניסטים ונאצים. ויש גזענות ("את דנית"). ויש בכל מקום אדם, אשה במקרה הזה, שרק רוצה לחיות. וכמו שהיא כותבת בסוף - "אני בת עשרים ושלש, חיי הגיעו לקצם. נותרה רק השארית".

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על לסיביר